וועדת הערר בראשותו של השופט וסגן הנשיא (בדימוס) דוד בר אופיר, דחתה את הערר של חברת י.א. חי יזמות ואחזקות העוסקת בעבודות בנייה ושביקשה להירשם בפנקס הקבלנים בענף ראשי 100 (בנייה). החברה ביקשה את הרישום על בסיס העסקת עובדים אחראיים. בתחילה סמכה העוררת על כשירותם של שני עובדים שלה, אולם כישוריהם לא הוכרו על ידי רשם הקבלנים.
רשם הקבלנים בהתייעצות עם הוועדה המייעצת אף עמדו על כך שהחברה מבצעת עבודות בנייה מבלי שתהיה רשומה בפנקס הקבלנים, ונציג מטעמה טען במהלך הדיון כי יש לה "חיפוי" מצד חברת ים השקעות, המעניקה את ה"חיפוי" לעניין הרישיון, עד אשר יינתן. לעניין זה ציינה וועדת הערר בפסק דינה כי ל"חיפוי" שנותנת כביכול חברה קבלנית רשומה לחברה שאיננה רשומה בפנקס הקבלנים אין בסיס בחוק, והוא נוצר יש מאין כדי להכשיר את התנהלותה של העוררת המבצעת עבודות בנייה (שלד) באשקלון מבלי שתהיה רשומה כדין בפנקס.
משנדחתה בקשתה שבה העוררת והגישה בקשה לרישום על סמך עובדים אחרים, אך כישוריהם לא נידונו לגופם בשל פעילות החברה בתחום קבלנות הבניין בניגוד לחוק וביצוע עבודות שלד מבלי שתהיה רשומה בפנקס הרשמי, מה שמהווה עבירה לכאורה על סעיף 16 לחוק רישום קבלנים. ב-13 למאי 2010 דנה הוועדה המייעצת בבקשה הנוספת ודחתה גם אותה מכיוון שהעוררת מבצעת עבודות בעבירה לכאורה ובאופן חמור, ובייחוד כאשר מדובר בעבודות שלד המבוצעות בהיקפים נרחבים. ועדת הערר ציינה בפסק דינה כי "אנו ערים לכך שהעוררת רשומה בפנקס החברות ויש לה תעודת עוסק מורשה, אלא שאין לכך דבר עם התנהלותה מחוץ לחוק רישום קבלנים", קבעה ועדת הערר.
בפסק הדין נקבע עוד כי "העוררת בחרה לעצמה, בפיקחות רבה, שם שעל פניו איננו מעיד על כך שהיא חברה קבלנית העוסקת בפועל בעבודות בנייה, אולם מה שחשוב לנו היא המציאות היומיומית שעל פיה ברור שמדובר כאן בחברה קבלנית שניסתה ליצור קומבינציה של "חיפוי" מצד חברה קבלנית רשומה כדי להכשיר את פעילותה האסורה של העוררת".