חטיבת המחקר של בנק ישראל מפרסמת תחזית מאקרו-כלכלית לחודש יוני 2014. להערכת חטיבת המחקר, התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח ב-2.9% בשנת 2014, וב-3.0% ב-2015. שיעור האינפלציה בשנה הקרובה (המסתיימת ברבעון השני של 2015) צפוי להסתכם ב-1.6%. בסוף 2014 צפויה ריבית בנק ישראל לעמוד על 0.75%, ובמרוצת 2015 היא צפויה לעלות: בעוד שנה הריבית צפויה לעמוד על 1.0%. להלן המסמך המלא:
א. הסביבה העולמית: "ההנחות לגבי הסביבה העולמית מתבססות בעיקרן על תחזיות של מוסדות בין-לאומיים (קרן המטבע הבין-לאומית וה-OECD) ושל בתי השקעות זרים. התחזיות משקפות, גם ברבעון זה, את ההערכה שב-2014 וב-2015 ימשיך המשק העולמי להתאושש בהדרגה מן המשבר הכלכלי. ההערכות הנוכחיות ביחס לשיעור הגידול שיחול ב-2014 בצמיחה ובסחר במדינות המפותחות ירדו מעט בהשוואה להערכותינו בעת גיבוש התחזית הקודמת (במארס), ואילו ההערכות ביחס ל-2015 עלו מעט. השינוי מבטא את החולשה בנתוני החשבונאות הלאומית ברבעון הראשון של השנה, אך גם את ההשקפה שהחולשה ברבעון זה הושפעה מהחורף הקשה באירופה ובארה"ב ולפיכך נתפסת כזמנית.
"ההערכות ביחס לשיעורי האינפלציה הצפויים בשנה הקרובה במדינות המפותחות ירדו מעט ביחס לאלה ששימשו בתחזית ממארס, בעקבות ירידת המדרגה הנוספת שחלה באינפלציה בחודשים האחרונים. ציפיות האינפלציה של ה-OECD עבור המדינות החברות בו עומדות בממוצע על כ-1.6% ב-2014 ועל 1.9% ב-2015.
"הנפט (חבית מסוג Brent) המשיך להיסחר ביציבות יחסית גם ברבעון השני של השנה, ומחירו הממוצע במהלך רבעון זה עומד על כ-110$. מדד מחירי המזון בעולם שמר על יציבות במהלך הרבעון השני, לאחר שברבעון הראשון נרשמה בו עלייה חדה של כ-15% בהשפעת החורף הקשה באירופה ובארה"ב. במקביל לכך, מחירי הסחורות ללא אנרגיה ומזון ירדו מאז אמצע הרבעון.
"לצד ההערכה הכללית בדבר התבססות השיפור בכלכלה העולמית, ובדבר התרחבותו האיטית גם לשוק העבודה, מעריכים ב-OECD ובקרן המטבע הבין-לאומית כי נמשכת הירידה בהסתברות לתרחישי הקיצון שאיימו על הכלכלה העולמית בשנים האחרונות. תחת זאת, שתי התפתחויות נתפסות כעת כגורמי סיכון לכלכלה העולמית: האחת היא קצבי הצמיחה של המשקים המתעוררים והשנייה – הקצב הנמוך של האינפלציה, בעיקר באירופה. האינפלציה הנמוכה נתפסת כגורם סיכון, בין היתר על רקע הרמה הנמוכה של הריבית הנומינלית במשקים הגדולים.
א. הפעילות הריאלית בישראל: "התוצר ב-2014 צפוי לצמוח ב-2.9%. בניכוי ההשפעה של הפקת הגז מקידוח "תמר" על מדידת התוצר, הצמיחה צפויה לעמוד על 2.6%. תחזית זו נמוכה מעט ביחס להערכתנו ממארס (3.1%), בעיקר כתוצאה מכך שנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון של 2014 היו נמוכים מהצפוי. לנתונים אלה השפעת בסיס שלילית על עדכון תחזית הצמיחה ב-2014. בצד השימושים בלטו לרעה הירידה בהשקעות ובצריכה הפרטית.
"ב-2015 התוצר צפוי לצמוח ב-3.0%. את הצמיחה הצפויה ב-2015 מובילים הן ההשקעות והן היצוא – קצב גידולו צפוי לגדול עם השיפור בקצב הגידול של הסחר העולמי. בה בעת, קצב הגידול של הצריכה הפרטית צפוי להתמתן מעט בשנתיים הקרובות.
"יעד הגירעון לשנת 2014 הוא 3.0% תוצר, והגירעון בפועל צפוי להימצא ברמה דומה. בתקופה הקרובה הממשלה צפויה לקבל החלטות בנוגע לתקציב 2015. התחזית בנויה על ההנחה שהממשלה תעמוד ביעדים הפיסקליים: יעד הגירעון ומגבלת ההוצאה. יעד הגירעון לשנה זו עומד על 2.5% תוצר. כדי לעמוד ביעד הגירעון ב-2015 נדרשת הממשלה לנקוט צעדי מדיניות שיגדילו את ההכנסות ב כ-0.5% תוצר.
"סכום זה מושפע, בין היתר, מתכנית הפטור ממע"מ על דירות חדשות לאוכלוסיית הזכאים (היות שהתכנית צפויה להביא לאובדן הכנסות ממסים בהיקף גבוה מ-2 מיליארדי ₪) והוא חושב על יסוד ההנחה שהממשלה לא תחרוג מתקרת ההוצאות שקובע הכלל הפיסקלי, כולל ביצוע הפחתה בהוצאה הציבורית ב-2015. הפחתה זו נדרשת בגין הפער בין האינפלציה שהייתה צפויה לשנים 2013-2014 במועד אישור התקציב הדו-שנתי, לבין התפתחות המחירים בפועל בשנתיים אלו. מאחר שמדד אפריל הפתיע והיה מאוד נמוך בהשוואה לתוואי העונתי, היקף ההתאמה הנחוצה עלה בהשוואה לתחזית הקודמת. לפיכך, קצב הגידול הריאלי של הצריכה הציבורית ב-2015 יורד ל-0.1% (בהשוואה ל-0.6% בתחזית הקודמת ממארס)".
ב. האינפלציה והריבית: "להערכתנו, שיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון השני של 2015 יעמוד על 1.6% – מתחת למרכז תחום יעד האינפלציה (1% עד 3%). בהסתכלות על ארבעת הרבעונים האחרונים, במחצית השנייה של 2014 האינפלציה צפויה להיות נמוכה, זמנית, מהגבול התחתון של היעד".
להערכת בנק ישראל, גורמים רבים צפויים למתן את האינפלציה. "ראשית, אין סימנים ללחצים אינפלציוניים מכיוון הביקושים המקומיים (דרך עלויות גורמי הייצור), ולנוכח הצמיחה המתונה נראה שמצב זה יימשך גם בשנה הקרובה. שנית, בהמשך למגמה שהסתמנה השנה, רכיב הדיור במדד (שכר הדירה) – רכיב שהיווה בשנים האחרונות גורם אינפלציוני – צפוי להמשיך להתמתן. שלישית, ייסוף השקל נמשך גם במחצית הראשונה של השנה, וסביר להניח שהשפעתו על האינפלציה טרם מוצתה. רביעית, האינפלציה הנמוכה בעולם, על רקע עודפי כושר ייצור, מהווה גם היא גורם מרסן (ובניגוד לרבעון הקודם, נראה כי הפעם גם מחירי המזון בעולם כבר אינם מהווים גורם אינפלציוני).
ריבית בנק ישראל צפויה על פי התחזית לעמוד על 0.75% בסוף 2014. הריבית צפויה לעלות במהלך 2015 ולעמוד על 1.5% בסופה. עלייה זו של הריבית צפויה על רקע שיפור בתנאים הגלובליים, שילוו בעלייה של סביבת הריביות בעולם. עם זאת, כפי שמראה איור 2, התוואי הצפוי של הריבית עודכן כלפי מטה בהשוואה לתוואי שהוצג בתחזית הקודמת. זאת על רקע התפתחויות דומות בעולם, במידה רבה בעקבות ירידת המדרגה באינפלציה (בארץ ובעולם).
ביחס לשנה הקרובה, תחזית האינפלציה של חטיבת המחקר בבנק ישראל דומה להערכות של החזאים המקצועיים ולציפיות הנגזרות משוק ההון, אם כי היא מעט גבוהה מהן. אשר לריבית הצפויה בעוד שנה, לבנק ישראל ולחזאים הערכה דומה, בשעה שהציפיות הנגזרות משוק ההון נמוכות יותר.
ד. מאזן הסיכונים בתחזית: מגוון גורמים מקומיים ועולמיים עשויים להביא להתפתחות שונה מזו שבתחזית הבסיסית. אשר לעולם, ההערכות של הגופים הבין-לאומיים המרכזיים הן שהסיכונים לתחזיות הצמיחה עדיין נוטים כלפי מטה. סיכון מרכזי הוא התפתחות מאכזבת של הפעילות הריאלית במדינות שונות בעולם – בעקבות זאת השיפור יכול להיות איטי יותר מהצפוי בתחזית הבסיסית. במיוחד יש חשש ביחס להתאוששות באירופה ובמשקים מתעוררים מרכזיים. נוסף על כך, לאחרונה גם האינפלציה הנמוכה בעולם נתפסת כגורם סיכון משמעותי, במיוחד על רקע הרמה הנמוכה של הריביות בבנקים המרכזיים של המשקים הגדולים.