אלומות ספרינט - סקירה שבועית: מדד חודש יוני עלה ב-0.3% בהתאם לתחזיות הקונצנזוס. שיעור האינפלציה השנתי ימשיך לרדת ברבעון 3, מתחת למרכז טווח יעד המחירים: מדד המחירים לחודש יוני עלה בשיעור של 0.3% בהובלת מחירי ההלבשה וההנעלה (עלו ב-9% ו-19.6% בהתאמה ותרמו יחדיו 0.32% למדד), שירותי דיור (עלו ב-0.6%, תרומה – 0.1%), ופירות טריים (עלו ב-7.1% ותרמו כ-0.08%). לעומתם, מחירי הדלק והשמנים ירדו ב-4.7% וגרעו כ-0.2% מהמדד, מחירי העופות והירקות ירדו בשיעור של 5.6% ו-5.3% וגרעו כ-0.07% כל אחד. שיעור האינפלציה השנתי ירד בחודש יוני ל-2.4% מרמה של 3% בחודש מאי. מדד חודש יולי צפוי לעלות בשיעור של 0.6%. המדד יושפע מעליית מחירי הפירות והירקות, דיור (0.7%), מים (5%+), דלקים (2.3%), מס על סיגריות, נופש ונסיעות לחו"ל. עליות אלה יקוזזו ע"י סעיף ההלבשה והנעלה על רקע מכירות סוף עונת הקיץ. מגמת הירידה בשיעור האינפלציה השנתי צפויה להמשך בחודשים יולי-אוגוסט ולהגיע ע"פ הערכותינו לרמה של 1.7%-1.6% באוגוסט. אולם החל מהרבעון הרביעי צפויה האינפלציה להתחיל לעלות עד לרמה של 2.4% בסוף השנה ולרמה של 2.9% ב-12 החודשים הבאים.
שוק המניות: המגמה התנודתית בשוקי העולם צפויה להמשך תוך הסתברות להמשך מימושים בטווח הקצר על רקע ההאטה בצמיחה, האינדיקאטורים המעורבים עם נטייה שלילית מעבר לים וחוסר הוודאות לגבי ההתפתחויות של משבר החוב באירופה. אנו ממשיכים להמליץ על סלקטיביות רבה תוך התמקדות במניות ערך ומניות דיבידנד של חברות בעלות חוסן פיננסי ותזמ"ז יציב.
סקטורים מומלצים: צריכה בסיסית, בריאות, טכנולוגיות מידע וחברות תעשייתיות אשר אינן חשופות מהותית ליעדי היצוא הבעייתיים.
גידור החלק המנייתי: מומלץ לגדר תיק השקעות מפני עלייה ברמת התנודתיות ע"י "קניית" סטיות תקן או רכישת ת"ס העוקבת אחר מדד ה-VIX.
העדפה גיאוגרפית: ארה"ב ע"פ שווקים מתעוררים. לאור הפגיעה הרוחבית והחריפה בשוק המניות האירופי נוצרו הזדמנויות קניה בקרב חברות Large Cap הפועלות בתחומים המתאפיינים בביקושים קשיחים ובעלות פיזור גיאוגרפי רחב היקף (יעדי יצוא מומלצים: קבוצת ASEAN, סין, הודו, אוסטרליה וקנדה). אנו ממליצים על רכישות סלקטיביות באירופה ולהימנע מרכישת מדדים. הסקטורים המומלצים הם מזון, תקשורת ותשתיות ציבוריות
פרוטוקול הריבית לחודש יולי מעיד על הערכות ב"י לאינפלציה נמוכה בשנה הקרובה. האם הריבית תיוותר על כנה בפעם הרביעית ברציפות? ע"פ הערכות ב"י, האינפלציה ב-12 החודשים הבאים צפויה להסתכם ב-1.8%. האינפלציה ב-2010 צפויה להסתכם ב-1.3% ובשנת 2011 ב-2.1%. בנוסף, ממודל ב"י נגזרת עלייה בריבית לרמה ממוצעת של 1.8% ברבעון השלישי ולרמה של 2.5% בעוד שנה. כמו כן, בדיון לגבי החלטת הריבית לחודש יולי כל חברי הועדה הצביעו בעד הותרת ריבית כאשר הגורמים העיקריים אשר השפיעו על החלטתם היו חוסר הוודאות לגבי ההשלכות של ההתפתחויות השליליות באירופה והיחלשותו של טבע האירו על מגזר היצוא הישראלי, קצב העלאות הריבית בעולם, ההתמתנות בקצב הצמיחה במשק, הערכות לגבי התמתנות האינפלציה ושער החליפין. את העליות האחרונות בציפיות האינפלציה מייחסים בבנק הן לגורמים טכניים (פדיונות נטו באפיק הצמוד) והן לגורמים כלכליים. ע"פ המודלים של ב"י, הריבית תעלה פעם אחת בחודשיים הקרובים, ובממוצע בכל שלושה חודשים בשנה הקרובה. חרף העובדה כי רמת הריבית הנוכחית נמוכה מדי (ריאלית 1.9%-)
עקום האינפלציה עדיין מתומחר ביתר ומקנה העדפה לאפיק השקלי בחלק הבינוני והארוך של העקום: ציפיות האינפלציה בשוק ממשיכות לתמחר אינפלציית יתר ביחס לתחזיות והסביבה הכלכלית (פער תוצר שלילי, גורמים ממתנים למחירי הסחורות). הציפיות במח"מ של שנה עלו ב-10 נ"ב לרמה של 3.45%, בטווח הבינוני נותרו בקירוב ל-3%, ובמח"מ הארוך נותרו ברמה של 2.85%. להערכתנו, פוטנציאל הרווח לאורך כל העקום הצמוד מוגבל מאד, בעיקר בחלקו הקצר ועד מח"מ 4. יחד עם זאת, גורמים טכניים כגון הנפקות אג"ח, השקעות לצורך הגנה מפני אינפלציה והטלות מס ממשלתיות עשויות להמשיך ולתמוך באפיק הצמוד בהמשך השנה. אולם, לאור תמחור היתר של האינפלציה ורמות התשואות הריאליות השליליות והנמוכות היסטוריות, אנו ממשיכים להמליץ עד העדפת האג"ח הממשלתי השקלי ע"פ הצמוד.
אושר התקציב הממשלתי ל-2011-2012 ללא הפתעות מיוחדות: ממשלת ישראל אישרה ביום ו’ האחרון את התקציב הדו-שנתי. הוחלט כי תקציב המדינה יגדל בשיעור של 2.7% ויעמוד על 264.7 מיליארד ₪ בשנת 2011 ועל 271.7 מיליארד ₪ בשנת 2012. הוחלט כי תקציב הביטחון יקוצץ בשנתיים הקרובות ב-2.7 מיליארד ₪ וסכום זה יופנה להגדלת תקציבי החינוך, בריאות והשקעות ריאליות. האסטרטגיה הכללית היא לתמוך בצמיחה (גידול בתקציב המדען הראשי לצורך השקעות ריאליות והטבות מס לעסקים ולמגזר הטכנולוגיה עלית) יחד עם חיזוק המאזן הממשלתי. תחזית ההכנסות ממיסים של האוצר לשנת 2011 עומדת על 232.8 מיליארד ₪ והצמיחה הצפויה הינה 3.8%, כאשר יעד הגירעון עומד על 3%. תחזית ההכנסות ממיסים לשנת 2012 עומדת על 248.5 מיליארד ₪ והצמיחה הצפויה הינה 4% כאשר יעד הגירעון עומד על 2%. להערכתנו, צמצום הגרעון התקציבי והמשך מגמה של מיעוט בהיקף גיוס ההון הסחיר הממשלתי ימשיכו לתמוך
התשואות בארה"ב חזרו למגמת הירידה על רקע פרוטוקול הריבית ונתוני מאקרו המעידים על סימנים של חולשה: התשואה לפדיון של האג"ח ל-10 שנים ירדה ל-2.93% מרמה של 3.05% בשבוע שעבר ונסחרת בקירוב לשפל של 14 חודשים. התשואה על האג"ח לשנתיים נפלה לשפל כל הזמנים - 0.59%. ירידת התשואות בשבוע באחרון החלה עם פרסום פרוטוקול הריבית בו נכתב כי חלה עלייה ברמת סיכוני הצמיחה בכלכלת ארה"ב. גורמים נוספים אשר השפיעו על מגמת התשואות היו נתוני אמון הצרכנים החלשים ופרסום נתוני האינפלציה אשר העידו על סביבת מחירים מתונה אשר אף טומנת בחובה סיכון גובר לדאונסייד. הפער בין האג"ח הנ"ל ובין מקבילו הישראלי (ממש"ק 0120) עלה לרמה של 173 נ"ב מרמה של 158 נ"ב בשבוע שעבר, בזמן שפרמיית הסיכון של ישראל (ע"פ CDS 5 שנים) נותרה ללא שינוי. להערכתנו, פער זה צפוי להצטמצם כבר בפתיחת שבוע המסחר שבפתח, כאשר בטווח הבינוני אנו צופים חזרה לפער של כ-100-120 נ"ב.
בשוק האג"ח הקונצרני, מגמה מעורבת תוך ירידה במרווחי האשראי: התל בונד 20 ו-40 רשמו ירידות שערים קלות בסיכום השבועי בשיעור של 0.3% ו-0.2% בהתאמה, בעוד התל בונד השקלי רשם עלייה מתונה של 0.1%. המרווח של התל בונד 20 ירד מרמה של 1.6% ל-1.55%, מרווח התל בונד 40 ירד מרמה של 2.5% ל-2.45%, והמרווח של התל בונד השקלי ירד מרמה של 1.7% ל-1.6%.
הדולר נחלש לעומת השקל על רקע נתוני הגרעון המסחרי, האירו כבר מעל 5 ש"ח: מדו"ח סחר החוץ לחודש יוני עולה כי נמשכת מגמת הגידול ביבוא נטו והקטנת העודף במאזן הסחר (ללא אוניות, מטוסים, דלק ויהלומים). השפעת יציאת ההון החוצה, נטו, עשויה לתמוך בהיחלשות של השקל בטווח הקצר ובטווח הבינוני. בשבוע האחרון, הדולר נחלש ב-0.2% לעומת השקל (3.85 ₪) בהתאם למגמת היחלשותו בעולם. האירו התחזק בשיעור של 2% לעומת השקל על רקע ירידה בחששות מפני זעזוע פיננסי בגוש היורו (אירו-₪: 5.00 ₪). להערכתנו, מגמות שנאת הסיכון בעולם ודינאמיקת תנועות ההון תומכים בהמשך התחזקות של הדולר לעומת השקל. לגבי הצמד אירו-דולר, להערכתנו, למעט קולות הרגעה, לא חל שינוי מהותי בתנאים הכלכליים בגוש האירו ולכן סיכוני הדאונסייד גבוהים מהפוטנציאל.