בנק ישראל מפרסם את מסקנותיו ממחקר נשיגות הדיור: היחס בין מחירי הדירות ושכר הדירה להכנסות באזורי הארץ, 2004 עד 2012. מהמחקר עלה כי היכולת לשכור דירה, יחסית להכנסה של משק הבית, לא פחתה ב-2012 בהשוואה ל-2004. שכר הדירה אמנם עלה מ-2008 והפחית את היכולת לשכור דירה, אך הפחתה זו קיזזה את השיפור שחל לפני כן.
היכולת לרכוש דירה פחתה משמעותית בין 2004 ל-2012, בפרט באזורים ירושלים ותל אביב, ורק בחיפה היא עלתה.
אזור תל אביב מתאפיין במחירים היקרים ביותר של דירות ושכירות, אולם באזור ירושלים הכי קשה לרכוש ולשכור דירה שכן הוא מתאפיין במחירים הגבוהים ביותר ביחס להכנסה של משק הבית. באזור ירושלים הנשיגות מגיעה אפוא לרמה הנמוכה ביותר. באזור חיפה לעומת זאת הנשיגות מגיעה לרמה הגבוהה ביותר אף שהוא אינו האזור הזול ביותר, מפני שהכנסותיהם של משקי הבית בו גבוהות יחסית למחירי הדירות.
ניתוח של היחס בין שכר הדירה להכנסה של משק הבית מלמד כי היכולת לשכור דירה (נשיגות השכירות) לא פחתה ב-2012 בהשוואה ל-2004, וההרעה שחלה בנשיגות בשנים 2012-2008 קיזזה את השיפור שנרשם עד לשנת 2008. נשיגות הרכישה לעומת זאת אכן פחתה בתקופה זו: בין 2004 ל-2012 עלו מחירי הדירות במונחים של שנות ההכנסה הנחוצות לרכישת דירה, ובאזורים השונים נדרשת תוספת של 1-3 שנות הכנסה של משק בית ממוצע כדי לרכוש דירה; אזור חיפה יוצא דופן, היות שבו נשיגות הרכישה השתפרה.
נשיגותה של השכירות עולה ככל שמצטמצם החלק שההוצאות על שכירות מהוות בהכנסה. בניתוח שערכנו השתמשנו בהכנסותיהם של כל הפרטים במשק הבית, מעבודה ושלא מעבודה (לרבות הכנסות מפנסיה ומתמיכות והעברות והכנסות פיננסיות). ניתוח זה עדיף על השוואת עלות הדיור לשכר למשרת שכיר. האחרון אמנם מתפרסם בתדירות חודשית, אך לנתון זה כמה חסרונות: הוא נתון ברוטו, ולא נטו; הוא משקף הכנסה מעבודה בלבד; והוא אינו מבטא את ההכנסה של משק הבית בכללותו, אף על פי שאת הדיור צורך משק הבית.
יציבותה של נשיגות השכירות פירושה ששכר הדירה עלה במקביל להכנסה של משק הבית, ולכן חלקן של ההוצאות על שכר דירה בהכנסה לא השתנה ב-2012 יחסית ל-2004. בחינת הגידול בהכנסות מראה שהוא נבע מהעלייה הכללית של השכר במשק, מהירידה במיסוי על הכנסות מעבודה, ומהגידול בשיעור ההשתתפות ובשעות העבודה של משקי הבית. עם זאת, אלו גדלו בעיקר בשנים 2004—2008 בשעה ששכר הדירה כמעט לא השתנה בתקופה זו, ולכן בתקופה זו חל שיפור בנשיגות. לעומת זאת, משנת 2009 עלה שכר הדירה במידה רבה בשעה שמשתני ההכנסה עלו לאט; לכן בתקופה זו חלה הרעה בנשיגות, והיא קיזזה את השיפור שנרשם לפני כן.
בתגובה לתוצאות המחקר, אומר ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, כי "קברניטי בנק ישראל מחדשים לנו את מה שכול ילד בגן חובה יודע זה מכבר: שלאבא ולאמא אין שום סיכוי בעתיד הנראה לעין לרכוש דירה שתאפשר לו ולאחד מאחיותיו חיים יציבים ובטוחים.
"בגלל התעלמות ממוחלטת של ההנהגה במשך חמש שנים תמימות מתיבת הפנדורה של מחירי הדיור, כולל הצהרות חוזרות ונשנות הן של פישר והן של פלוג (שהדיור איננה הבעיה, אלא המצב הכלכלי העולמי), הגיע דור שלם של ישראלים למצב שחלום הדירה איננו אפשרי לחלוטין עבורו בעתיד הנראה לעין.
"נתוני הבנק מראים קורלציה ברורה בין עליית מחירי הדיור לבין עליית מחירי השכירות ביחס לשכר החודשי, קל וחומר בשלוש הערים הגדולות ובערים הסמוכות אליהם. לדוגמא, בעיר כמו תל אביב שם ניתן היה לפני עשור שנים לרכוש דירה תמורת כ6 שנות עבודה , כיום הנתונים העדכניים מרקיעים לתריסר שנות עבודה. לכן, לא תהיה ברירה לקברניטי הממשלה ובנק ישראל לנקוט בצעדי חירום".