אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, אומר בסקירת המאקרו השבועית של בית ההשקעות, כי שר האוצר יאיר לפיד צריך להגדיל את הגרעון בכ-1% ל-3.5%, ובכך ימנע הצורך להעלות מסים באופן משמעותי.
בשבוע שעבר, בנק ישראל מודיע כי יש צורך בשורה של קיצוצים והעלאות מיסים בתקציב 2015 על מנת לעמוד ביעד הגירעון שנקבע לשנה הבאה. היקף ההתאמות שצריך לבצע, על פי בנק ישראל, עומד על לא פחות מ-18 מיליארד ש"ח וזאת עוד מבלי להביא בחשבון גידול אפשרי בתקציב הביטחון. למען הסר ספק, 18 מיליארד ש"ח זה הרבה מאוד כסף, יותר ממחצית הסכום שהוביל לגזרות החריפות של 2013. עם זאת על מנת להעריך כיצד יפעל משרד האוצר שנמצא בין פטיש האחריות הפיסקאלית לבין סדן הפופולאריות הפוליטית יש צורך להבין כיצד בנק ישראל הגיע ל-18 מיליארד ומה המשמעות ארוכת הטווח של התחזיות שפורסמו.
"על מנת לעשות זאת נבהיר שני נושאים. הנושא הראשון הוא החלוקה בין הקיצוץ הדרוש כדי לעמוד בכלל ההוצאה ולבין הצעדים הנדרשים כדי לעמוד ביעד הגירעון. כידוע, באופן כללי, הוצאות הממשלה יכולות לגדול מדי שנה אך ורק עד למקסימום שנקבע בהתאם לכלל הפיסקאלי. במילים אחרות, ללא קשר להכנסות וליעד הגירעון יש תקרה מסוימת של הוצאות שהממשלה תוכל להוציא ב-2015 לפי בנק ישראל, ההוצאות המתוכננות של הממשלה גבוהות כבר היום (וכאמור ללא גידול בתקציב הביטחון) מתקרה זו כך שקודם כל יש צורך לקצץ חלק מההוצאות.
"לאחר שקיצוץ זה יתבצע וצד ההוצאות ידוע מראש הגירעון יקבע על פי הפער בין צד ההוצאות לצד ההכנסות. כאמור, על פי בנק ישראל, על מנת לעמוד ביעד הגירעון ל-2015 (2.5%) יש צורך לבצע התאמות של 18 מיליארד ש"ח כך שככל שתקרת ההוצאות תהיה גבוהה יותר כך גם יהיה צורך בהעלאות מיסים חדות יותר. אפשרות נוספת היא פשוט לא לעמוד ביעד הגירעון אך ברור כי אפשרות זו עלולה לגרור ביקורת רבה הן מהציבור והן מחברות הדירוג.
הנושא השני הוא התאמת המחירים של תקציב 2015. לפי הכלל הפיסקאלי הגידול הריאלי נקבע לפי שיעור גידול האוכלוסייה הממוצע בשלוש השנים האחרונות (1.8%) והיחס בין יחס החוב לתוצר הרצוי (50%) והמצוי (67.4%). על פי כלל זה שיעור הגידול הריאלי בהוצאות הממשלה ל-2015 עומד על 2.6%. מכיוון שהממשלה משלמת על הוצאותיה בכסף ולא במוצרים יש צורך להוסיף לשיעור זה את האינפלציה החזויה לתקופה. כדי שבאוצר לא יתחילו לחזות אינפלציה גבוהה מדי (שתאפשר גם הוצאות גדולות יותר), החוק קובע כי יש צורך גם להוסיף (או לגרוע) את הפער בין האינפלציה בפועל בתקופת התקציב הקודמת לבין האינפלציה שנחזתה קודם לכן לאותה התקופה. הוספה (גריעה) זו נקראת "התאמת מחירים".
"ב"זכות" התקציב הדו-שנתי וההאטה בקצב האינפלציה בשנתיים האחרונות, בכל הנוגע לתקציב 2015 הפער בין התחזיות לפועל היה גבוה מספיק (אינפלציה מצטברת של 2.5% בשנים 2014-2013 לעומת צפי ל-4%) על מנת שהתאמת המחירים תגרע 4.7 מיליארד ש"ח מהגידול בהוצאות ל-2015.
"איפה הקאצ’? לפי בנק ישראל, בגלל המעבר לכלל ההוצאה החדש לא בטוח מבחינה משפטית שיש צורך לבצע השנה את התאמת המחירים כך שייתכן ומשרד האוצר ימנע ממנה ויאפשר גידול חד יותר של התקציב. לפי בנק ישראל, אם יבצעו התאמת מחירים, יש צורך בקיצוץ של 12 מיליארד ש"ח ואם לא יבצעו של 7 מיליארד ש"ח בלבד. בהתאם, על מנת לעמוד ביעד הגירעון יש צורך בהעלאת מיסים בהיקף של 6 מיליארד ש"ח אם יבצעו התאמת מחירים ושל 11 מיליארד ש"ח אם לא יבצעו.
"בשורה התחתונה, להערכתנו באוצר יבחרו בדרך הביניים, כלומר ישלב בין חריגה של 1-0.5 נ"א מיעד הגירעון לבין קיצוץ תקציבי היכן שניתן וככל שנדרש. מכיוון שכל נ"א מהתוצר היא כ-10 מיליארד ש"ח המשמעות היא שכנראה לא יבצעו התאמות מחירים אבל גם לא יעלו מיסים באופן משמעותי.
"ההשלכות של צעד כזה של האוצר (במידה ויתממש) הן קודם כל אי עמידה ביעדי הגירעון שהוצבו עד 2020 וגידול ביחס החוב לתוצר מ-67.4% ב-2013 ועד 69.1% ב-2016. תוצאות אלו הן כמובן לא אופטימליות ועלולות לפגוע באמינות המדיניות הפיסקאלית של הממשלה שהתחזקה באופן משמעותי בשנים האחרונות. גם הפחתת דירוג אפשרית בתרחיש כזה.
"יחד עם זאת מכיוון ש: א) לפי תחזיות בנק ישראל, גם בתרחיש זה הגירעון ויחס החוב לתוצר מתכנסים למגמת ירידה בשנים 2020-2016 כך שמדובר על תהליך שמתכנס ולא מתבדר. לכן, החשש של האוצר ממצב בו יחס החוב לתוצר יהיה גבוה מדי במשבר הבא אינו צריך לקבל משקל רב.
ב) לאור ההאטה שנרשמה לאחרונה במשק ובעיקר בקרב הצרכן הפרטי, העלאת מיסים עלולה לחנוק את הצמיחה במשק ולהוביל לקיזוז חלק משמעותי מההכנסות ממיסים.
ג) מבחינת השווקים, חריגה כזו לא תהווה בעיה עבור האפיק האג"חי מכיוון שצרכי הגיוס של הממשלה גם כך נמוכים באופן יחסי. על היחס של השווקים לחברות הדירוג אין טעם להרחיב.
"אנו בדעה כי דווקא מדובר על צעד שבטווח הארוך עשוי להתברר כמשתלם יותר למשק, בטח אם יאפשר מבחינה פוליטית גם יישום צעדים נוספים שמטרתם לטייב את חלוקת ההכנסות וההוצאות התקציביות", סיכמו בפסגות.