נכון לפברואר 2014 עמד סך נכסי החיסכון הפנסיוני (קרנות פנסיה, ביטוח חיים, קופות גמל וקרנות השתלמות) על כ-1.18 טריליון ₪ (כ-40% מתיק נכסי הציבור), וקצב גידול שנתי של למעלה מ-10% בשנתיים האחרונות.
לפי נירה שמיר, כלכלנית ראשית בבנק דיסקונט, עיקר הגידול נובע מעליות המחירים בשוקי המניות והאג"ח, מעלייה בהיקף ההפקדות כתוצאה מגידול במספר השכירים המפרישים לחסכון פנסיוני ומעלייה בגובה ההפרשות (החלת פנסיה חובה על כלל השכירים, תוך הגדלה הדרגתית בשיעור ההפרשות).
בשנים האחרונות חלה התייצבות במספר השכירים המצטרפים מדי שנה לחיסכון הפנסיוני, וזאת ביחס לרמות השיא ב- 2008 עם פרסום צו ההרחבה. השילוב של צו ההרחבה והעלייה בשיעור ההפרשות, הוביל לגידול חד בהפקדות נטו אצל המוסדיים ולעלייה ניכרת בשווי הנכסים. סך ההפקדות נטו (הפקדות בניכוי משיכות) מוערך בכ-2.4 מיליארד ₪ בחודש.
היכן המוסדיים משקיעים? בין השנים 2010 ל-2014 עלה משמעותית היקף החשיפה לשווקים הגלובליים מכ- 11% בשנת 2010 לכ-18% בפברואר 2014. יתרה מכך, כלל הגידול בנכסים בין השנים 2010 -2013 הנובע מהפקדות נטו (כ-90 מיליארד ₪) הועבר כולו להשקעות בחו"ל.
אמירה זו תואמת את נתוני בנק ישראל, המעידים כי משנת 2010 סך תנועות ההון של המוסדיים לחו"ל עמד על כ-25.5 מיליארד דולר (או כ-90 מיליארד ₪).
הגידול ברכיב ההשקעות בחו"ל בא על חשבון הקטנת החשיפה הכוללת למניות ולאג"ח קונצרני - בשנים אלו ירדה החשיפה לחוב הקונצרני ולמניות מכ-28% ב-2010 לכ-21% כיום, וזאת למרות העליות החדות בשווקים אלו.
משנת 2010 חלה עלייה במשקל אג"ח הסחירות לצד ירידה מתמשכת במשקל אג"ח הממשלתיות המיועדות. הירידה החדה במשקל האג"ח המיועדות זו מוסברת בעלייה בשווי הכולל של הנכסים ובירידה בכמות ההנפקות נטו של אג"ח מיועדות (ואף פדיונות נטו). למעשה, רק ב-2013 חזר האוצר להנפיק כמות מהותית של אג"ח מיועדות מעבר להיקף הפדיונות.
ומה הלאה? בשנים הקרובות צפוי גידול מתון בהיקף הצבירה של החיסכון הפנסיוני. מיצוי היצע המצטרפים החדשים במסגרת צו ההרחבה והשגת יעד ההפרשה החודשי של 17.5% (ינואר השנה), יובילו לכך שקצב המצטרפים החדשים והגידול בהפקדות יהיו תואמים לקצב הגידול הטבעי של אוכלוסיית השכירים. כמו כן, סביבת הריבית שצפויה להישאר נמוכה, בשנים הקרובות, תוביל את המוסדיים להמשיך לחפש תשואות מעבר לים או אף להשקעה בפרויקטים לאומיים, כגון; דיור להשכרה ותשתיות.
שינוי באסטרטגיית ההשקעה של המוסדיים, כפי שראינו בשנים האחרונות, משפיע על כלל השוק: המעבר החד לשווקים הגלובליים השפיע בצורה בולטת על היקפי המסחר בבורסה המקומית. לעומת זאת, העדר הנפקות של אג"ח מיועדות חייב את המשקיעים המוסדיים להיות יותר מעורבים בשוק אג"ח הממשלתיות הסחירות ולהגדלת הביקושים בשוק הסחיר.
כאמור, משנת 2013 חזרה המדינה להנפיק (נטו) אג"ח מיועדות לטובת קרנות הפנסיה, מה שעתיד להוביל לירידה מסוימת בפעילות של המוסדיים בשוק הסחיר בשנים הקרובות.
לגבי האג"ח הקונצרניות, שמיר מציינת כי ניתן לומר שהירידה החדה במשקל של רכיב זה מכלל התיק לא השפיעה על השוק עצמו. את הירידה בביקושים לאג"ח קונצרני מילא הציבור, וכיום החברות נהנות מאשראי זול וזמין מבעבר. אך גם כאן, השינוי בתמהיל המשקיעים הינו מהותי, והמעבר ממשקיעים לטווח ארוך (המוסדיים) למשקיעי מגמה (הציבור) מעלה משמעותית את הסיכון של שוק זה וחושף אותו לזעזועים חדים יותר ברגע של שינוי מגמה.