בכיר במשרד הכלכלה: ”ההסתדרות הלאומית שימשה ’ארגון מטעם’ בשירות התאגידים”

בהחלטה תקדימית ראשונה מסוגה, הממונה על יחסי עבודה במשרד הכלכלה - שלמה יצחקי, מותח היום ביקורת חריפה על ההסתדרות הלאומית וקובע כי היא שימשה כ"ארגון מטעם" בשירות התאגידים.

ההחלטה מגיעה בעקבות ההתנגדות שהוגשה על ידי ההסתדרות הכללית החדשה לרישום ההסכם הקיבוצי שבין התאחדות תאגידי כוח אדם זר לבניין לבין ההסתדרות הלאומית.

"לצערי נתגלתה לפני תמונה עגומה של עולם יחסי עבודה הפוך", כותב הממונה בהחלטתו, "ההתארגנות מתחילה בקשר של ארגון העובדים עם המעסיקים ולא עם העובדים. מי שמחתים עובדים זה המעסיקים, מי שאוסף טפסי הצטרפות או חברות זה המעסיקים, ומי שמודיע על היציגות זה גם המעסיקים".

בתום החלטה ארוכה בת 11 עמודים, בה נחשפת שרשרת המחדלים של ההסתדרות הלאומית, מציין הממונה על יחסי העבודה: "שוכנעתי כי ההסתדרות הלאומית איננה יציגה אצל תאגידי כוח אדם זר לבניין באשר ההתארגנות היא פסולה שכן היא נעשתה על ידי המעסיקים ומטעמם".

ראשיתו של הסיפור היא בשנת 2012 כאשר ההסתדרות הלאומית מודיעה על הסכם חדש שחתמה עם התאחדות תאגידי כוח אדם זר לבניין. ההסכם שנחתם אז בין הצדדים, ביקש להחליף הסכמים קודמים שחתמה ההסתדרות הכללית אך התקבל בביקורת ציבורית חריפה. כך למשל, ההסכם שקידמה הלאומית, הוריד את השכר ההתחלתי של העובד הזר בענף הבניין מ-5,000 ₪ לחודש לסכום של 4,350 ₪. העובדה כי תנאי העסקתם ושכרם של העובדים הזרים בענף, ספגו פגיעה קשה בגלל ההסכם שעליו חתמה הלאומית, העלו שאלות קשות לגבי תפקידה כארגון עובדים.

לאחר שההסתדרות הלאומית לא הצליחה לקבל את האישור הנדרש להכרה בהסכם זה כהסכם קיבוצי כללי, היא הגישה בשלהי 2012 בקשה לרשום את ההסכם כהסכם פלוראלי, כלומר כמצבור של הסכמים קיבוציים מיוחדים. או כפי שמתאר זאת בהחלטתו הממונה על יחסי עבודה: "הלאומית ירתה לכל הכיוונים ובלבד שההסכם או ההסכמים, ולא משנה לה איזה, ירשמו".

באותה תקופה, ההסתדרות הכללית לא נותרה לעמוד מנגד ויצאה למאבק על זכויותיהם של העובדים. ההסתדרות הגישה לממונה על יחסי העבודה במשרד הכלכלה את התנגדותה לרישום ההסכם שהציעה הלאומית. בבקשת ההתנגדות, ההסתדרות הכללית טענה בין היתר, כי מדובר ב"התאגדות מטעם" ולכן הלאומית לא משמשת כארגון יציג, לא לצורך הסכם קיבוצי כללי ולא לצורך הסכם מיוחד. הלאומית אשר ניסתה להדוף את הטענות, טענה גם בהמשך כי לממונה הראשי על יחסי עבודה אין סמכות לדון בטענה של "ארגון מטעם" ושהיה על הכללית לפנות לבית הדין לעבודה.

במסגרת כתבי הטענות וההצהרות שהושגו במהלך הדיונים אצל הממונה על יחסי עבודה, ההסתדרות הכללית הפנתה זרקור למניע נוסף אשר קשור לאופן הבאת העובדים הזרים ארצה ויכול להעיד על טיב היחסים הפסולים בין הלאומית לבין ארגון התאגידים. באותה תקופה ההסתדרות הכללית סירבה לחבור לתאגידים ולהיאבק יחד עמם בהסכמים הבילטרליים.

ההסכמים הבילטרליים, נזכיר, אלו הם אותם הסכמים בין ישראל לבין מדינות שונות בעולם אשר נקבעו מכוח החלטת ממשלה וביססו, בין היתר, ערוץ להבאה ישירה של מהגרי עבודה ארצה. הסכמים אלו חסכו למעשה את המעורבות של גורמי תיווך פרטיים בתהליך והצליחו למזער משמעותית את ניצולם של העובדים הזרים. סירובה העיקש של ההסתדרות הכללית לנגח את ההסכמים הבילטרליים לצד התאגידים, חושפת סמיכות זמנים ונסיבות שמוכיחה, באופן חד-משמעי, כי ההסתדרות הלאומית ראתה בכך עניין משתלם.

לא מקרי הדבר כי ביום שבו הודיע אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר לבניין, להסתדרות הלאומית על היציגות שלה, זה אותו היום ממש, שבו הלאומית חוברת לתאגידים ומגישה התנגדות לנוהל הבאת עובדים זרים במסגרת עתירה בבית משפט מחוזי.

בעניין זה, מציין הממונה על יחסי עבודה בהחלטתו: "אני תוהה כיצד זה שנגבים דמי טיפול מהעובדים הזרים עוד טרם שנרשם ההסכם הקיבוצי. האם אין הדברים מעידים גם על התכלית האמתית ל’הסכם’ – ההסתדרות הלאומית תעתור לגבי ההסכמים הבילטרליים וארגון התאגידים יעביר באופן מידי דמי טיפול ואפילו טרם נולד וטרם נרשם ההסכם הקיבוצי".

בביקורת החריפה שמותח הממונה, הוא מוסיף כי "מעבר לכך שכל התהליך – סוג של ’מסע קניות’ שנעשה על ידי ארגון התאגידים וסמיכות המועדים בין ישיבות ’השבר’ שהתקיימו עם הכללית ולאחר מכן ההתנתקות ממנה והליכה משותפת להסכם עם הלאומית, מעלים חשש כבד של ’עסקה’ כדי להשיג תועלת הדדית בדמות יתרונות לתאגידים וגביית כספים, דמי חבר ודמי טיפול, לטובת הלאומית. כל זאת על גבם של העובדים הזרים, המאופיינים כאוכלוסייה חלשה, עם קשיים ואי ידיעת השפה, חוסר מודעות לזכויותיהם כעובדים בישראל אל מול מעסיקים שבידיהם עוצמה ושליטה".

הממונה על יחסי העבודה העביר עותק מהחלטתו לעיונם של גורמי האכיפה ברשות ההגירה, במינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה והממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה, זאת כדי לבחון האם הייתה כאן הפרה של זכויות העובדים על ידי גביית כספים בניגוד לחוק הגנת השכר.