בנק ישראל מפרסם את פרטי הדיון בפורום המצומצם -החלטת הריבית לחודש יולי 2010: ארבעה חברי הנהלה המשתתפים בדיון ממליצים לנגיד לגבי גובה ריבית בנק ישראל הרצויה למשק. בדיון לגבי החלטת הריבית לחודש יולי, כל חברי ההנהלה המליצו להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 1.5 אחוזים.
כפי שצוין בהחלטות הריבית הקודמות, בנק ישראל מנהל מדיניות העקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת רמת הריבית לרמה "נורמאלית" שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתרום להמשך ההתאוששות בפעילות במשק, תוך תמיכה ביציבות הפיננסית. קצב עליית הריבית תלוי בסביבת האינפלציה, התבססות הצמיחה במשק הישראלי והעולמי, קצב עליית הריבית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. ברמת הריבית הנוכחית, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.
המשתתפים בדיון ציינו כי על פי ההערכות בבנק ישראל ותחזיות החזאים הפרטיים, האינפלציה (בהסתכלות ל-12 חודשים אחורה) תמשיך לרדת ובחודשים הקרובים תימצא בסביבות מרכז היעד ואף מתחתיו. בדיון צוין כי הערכת חטיבת המחקר, המחברת הערכות שיפוטיות ותוצאות של מספר מודלים, היא כי בתרחיש הבסיסי צפויה האינפלציה להיות בעוד שנה בקרבת אמצע תחום היעד. הערכות החזאים הפרטיים, כמו גם הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון, מצביעים על כך שהאינפלציה בעוד שנה צפויה להיות בחלקו העליון של תחום היעד. על פי מכלול הגורמים, בהינתן הנתונים הנוכחיים, טווח העליות הצפוי הוא בין נקודת אחוז לבין נקודת אחוז וחצי בריבית בנק ישראל במהלך שנים עשר החודשים הבאים.
בדיון צוין כי הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה, הנגזרות משוק ההון, עלו בחודש יוני (בממוצע לחודש) לקרבת הגבול העליון של היעד. חלק מהמשתתפים ייחס עליה זו לעלייה באינפלציה הצפויה ואילו אחרים הדגישו כי קיימת אפשרות שגורמים טכניים, שאינם מבטאים שינויים בציפיות לאינפלציה לשנה קדימה, השפיעו על מחירי אגרות החוב הצמודות למדד (על פי דעה זו, ירידה בהיצע של אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד לטווחי הזמן הקצרים גרמה לבעיית נזילות בשוק אגרות החוב הצמודות למדד והביאה לירידה בתשואה של אגרות חוב אלו יחסית לתשואת אגרות החוב שאינן צמודות, לאופק ממוצע של כשנה).
בדיון צוין כי מהנתונים שפורסמו בחודש האחרון (מאז החלטת הריבית לחודש יוני ועד מועד דיון זה) עולה כי הפעילות הריאלית במשק הישראלי ממשיכה להתרחב, תוך עלייה באי הוודאות לגבי המשך קצב הצמיחה המהיר. בעיקר ציינו המשתתפים את הגדלת אי הוודאות ביחס להתפתחות היצוא עקב ההתפתחויות בעולם והשלכותיהם על המשק הישראלי. בנוסף, היחלשות האירו לעומת השקל מקטינה את רווחיות היצוא הישראלי לאירופה ומקשה על כושר התחרותיות של יצואנים ישראלים המתחרים עם האירופאים.
לעיתוי העלאות הריבית בישראל יחסית להעלאות הריבית במשקים המובילים השפעה על שער החליפין של השקל. המשתתפים בדיון התייחסו לכך כי עקב הנתונים הכלכליים שהתפרסמו לאחרונה בעולם והחששות ממשבר החוב במספר מדינות באירופה, נדחה מועד העלאות הריבית, באירופה ובמרבית המשקים המפותחים, והעלאות ריבית במדינות אלו אינן צפויות בשנת 2010.
בסיכום, לאור מכלול הגורמים, החליט הנגיד להותיר את הריבית לחודש יולי ללא שינוי ברמה של 1.50 אחוזים.
בנק ישראל הדגיש את התנאים להלן שהכריעו בעד השארת הריבית ללא שינוי בחודש יולי:
• סביבת האינפלציה: האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחורה נמצאת בירידה, הצפויה להימשך, ובחודשים הקרובים תמצא בסביבת מרכז היעד ואף מתחתיו. לפי צפיות החזאים והצפיות הנגזרות משוק ההון, האינפלציה צפויה לשוב ולהיות בחלק העליון של יעד האינפלציה בעוד שנה, תוך העלאת ריבית מצטברת שבין נקודת אחוז לנקודת אחוז וחצי במהלך 12 החודשים הבאים.
• עלתה אי הוודאות לגבי המשך קצב הצמיחה המהיר. ההתפתחויות במשק העולמי, ובעיקר באירופה, עלולות לפגוע בצמיחה בישראל, ובמיוחד להשפיע על היצוא מישראל.
• ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך לזמן ממושך יותר בהשוואה לתחזיות קודמות. כמו כן, הבנק המרכזי באירופה החזיר לשימוש חלק מהכלים המוניטאריים המיוחדים של הקלה מוניטארית.