בתוך עשור: עלייה משמעותית בשיעור התעסוקה של חרדים, ערביות ואזרחים ממוצא אתיופי

מינהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי מפרסם היום מחקר חדש בנושא תעסוקה ושכר לפי קבוצות אוכלוסייה בשנים 2001-2011, להלן עיקרי הממצאים:

בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בשוק העבודה- שיעור התעסוקה של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית נשאר פחות או יותר ללא שינוי, ונרשמה עלייה קלה בשיעור של הנשים המועסקות. בקרב גברים חרדים, נשים ערביות וכן בקרב תושבים ממוצא אתיופי חלה עלייה משמעותית בשיעור התעסוקה, מגמת העלייה נמשכת כבר מספר שנים, ומאפיינת גם את שנת 2011.

השיפור בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה של קבוצות מוחלשות בתעסוקה, לא הביא בהכרח גם לגידול בהכנסה. בקרב נשים חל אמנם שיפור ברמת ההשתכרות, בעיקר בקרב נשים ערביות, אך ביתר הקבוצות שיעור מקבלי השכר הגבוה קטן, וכך קטן גם שיעור מקבלי שכר בינוני (בין שכר המינימום לשכר הממוצע).

האוכלוסייה בישראל היא רב-תרבותית, הן מבחינת דת והן מבחינת דתיות. גידול חד נרשם בשיעורי התעסוקה של נשים ממוצא אתיופי. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות הולך ומתקרב לזה של הנשים הלא-חרדיות אם כי בקצב איטי יותר, אך בקרב ערביות עדיין קיים פער גדול. עם זאת, קצב גידול ההתכנסות של שיעורי התעסוקה בקרבן רב.

גם בקרב גברים ממוצא אתיופי הייתה עלייה גבוהה בשיעור התעסוקה. אצל ערבים נמשכה ההתקרבות לשיעורי התעסוקה הגבוהים יחסית של הגברים הלא-חרדים. עם זאת, שיעורי התעסוקה של גברים חרדים עדיין רחוקים מאלה של יתר קבוצות האוכלוסיה. אצל גברים חרדים שיעור הגידול הוא גבוה במיוחד בקרב גברים בני 35 עד 50: שיעור התעסוקה שלהם כבר נושק ל-50%.

בקרב חרדים עד גיל 35, קצב הגידול בשיעורי התעסוקה גם כן גבוה והוא עלה מאז תחילת שנות ה-2000 ב-כ-25%. אצל נשים, שיעור הגידול המהיר ביותר בכל שלוש קבוצות הגיל הוא בקרב ערביות.

שיעור העובדים הלא-חרדי המשתכרים מעל השכר הממוצע נשאר יציב במשך השנים, וכך גם שיעור המשתכרים בין שכר המינימום לשכר הממוצע. לעומת זאת, גדלה הקבוצה של מקבלי שכר מתחת לשכר המינימום.

בקרב החרדים הייתה נסיגה מסוימת של מקבלי שכר גבוה, ואף גדולה יותר בקרב משתכרים שכר בינוני. הקבוצה היחידה שגדלה היא זו שמשתכרת פחות משכר המינימום. הקבוצה היחידה שבה משקלה של המשתכרים שכר גבוה יחסית גדלה, היא של ערבים. בקרב הנשים, קבוצת המשתכרות שכר גבוה יחסית גדלה בשלוש הקבוצות. בקרב נשים חרדיות וערביות הגידול היה חד במיוחד (25% ו-50% בהתאמה) מאז אמצע העשור הראשון של שנות ה-2000.