כפרית, יצרנית חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק, נמנית על אחת החברות התעשייתיות המקומיות הלא מסוקרות וקטנות יחסית. יחד עם זאת, הינה אחת החברות המצליחות להמשיך ולצמוח תחת מודל של ניהול קיבוצי. כפרית מכפר עזה אומנם מתמודדת מול שתי בעיות משמעותיות, מתקפות הרקטות מאיימות מעזה ומסחר דליל מאוד במניה, אך מצליחה לשמח את בעלי מניותיה, ביניהם קיבוץ כפר עזה (78%), עם תשואות תלת ספרתיות נאות. כך במהלך שנתיים האחרונות, זינק ערך החברה ב-200% וזאת במקביל לתשואת דיבידנד שנתית של כ-4% הנובעת מחלוקת רווחים לבעלי המניות.
במשך כ-40 שנים, מייצרת ומפתחת החברה את תרכיזים ותערובות לתעשיית הפלסטיק בארץ ובעולם. מוצרי החברה משווקים כגרגירים ומעניקים למוצר הסופי מגוון רחב של תכונות. שיעורי הצמיחה בשווקי התרכיזים דומה לרוב לשיעור הצמיחה של כלכלות המקומיות לכן מסתכמים בשיעורים בודדים. התחום מאופיין בתחרות גבוהה ובתופעה של בליעת השחקנים הקטנים על ידי הגדולים יותר על מנת ליצור ולחזק את יתרון לגדול. החברה משתייכת לקבוצת 20 חברות בינוניות בתחום ולה פלח שוק אירופאי של כ-3%. כלל שוק העולמי של התרכיזים מוערך בכ-17 מיליארד דולר מדי שנה.
מנוף תפעולי גבוה מפצה על שיעורי צמיחה נמוכים בתעשייה
את שנת 2013 כולה, סיכמה החברה עם צמיחה של 2% במחזור המכירות לסך 704 מיליון שקל. יחד עם זאת, בשל מנוף תפעולי גבוה, שיעורי צמיחה בודדים אלו הספיקו כדי לשפר את הרווח הגולמי ב-15% ולהקפיץ את הרווח התפעולי ב-50%. בשורה התחתונה, ראו בעלי המניות של החברה רווח נקי של 24.5 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 6.5 מיליון שקל בלבד בסיכום שנת 2012. בשל יכולתה של הקבוצה לשמור על רמת הוצאות קבועה יחסית ולגלגל שינוים במחירי הנפט (חומר גלם העיקרי של החברה) על לקוח סופי, בין היתר באמצעות פיתוח מוצרים חדשים, שופרו שולי הרווח התפעולי מ-4.7% בשנת 2012 ל-9% בשנה הנסקרת.
פעילות השוטפת של החברה הזרימה לקופתה את תזרים החיובי השנתי בהיקף של 35.5 מיליון שקל, בהמשך לתזרים של 28 מיליון שקל בשנת 2012 ושל 9 מיליון בלבד ב-2011. הונה העצמי של החברה צמח ל-118 מיליון שקל, נכון לסוף שנת 2013, והיחס של הון למאזן שופר מעט ל-33%. במקביל, מנוף הפיננסי של החברה ירד מעט לרמה נמוכה יחסית של 1.28. כמו כן, הקבוצה שיפרה את הפרמטרים הפיננסיים האחרים שלה כגון מדדי הנזילות, יחס שוטף ויחס מהיר.
תחת איום הרקטות עדיין מנצלת את כושר הייצור שלה
העקב אכילס של החברה מהווה אי ודאות הביטחונית באזור הימצאות של המפעל העיקרי שבקיבוץ. כך בסוף שנת 2012 הותקף המפעל ברקטות תוך פגיעה בתשתית החשמל שגרמה להפסקת ייצור זמנית. בשל איום זה, נאלצת החברה למקד ולהרחיב את כושר הייצור שלה בחו"ל. מדובר בהרחבת כושר הייצור הכולל באמצעות התקנת קווי יצור חדשים באתרים הקיימים, עם דגש על התרחבות בסין וקנדה. נכון לסוף שנת 2013, מנצלת החברה כ-82% מכושר הייצור השנתי שלה של 64 אלף טון. פרט לקיבוץ כפר עזה, החברה מייצרת בסין, גרמניה וקנדה ומעסיקה כ-400 עובדים (40% בישראל). לפי כך, ניתן להניח כי בטווח הלא רחוק תזדקק הנהלת הקבוצה ליישם את תוכנית ההרחבה הזו. פעילות החברה אינה תלויה בלקוח אחד מהותי לפי כך עליה לקרב ולמקם את פס הייצור לשוק היעד הגיאוגראפי.
תשואת דיבידנד שנתית – 4%
אומנם החברה טרם אימצה את מדיניות דיבידנד, אך מודל השליטה הקיבוצית גורם לחלוקת רווחים תקופתית שוטפת. כך חילקה החברה, במהלך שנת 2013, 4 מיליון שקל לבעלי מניותיה, לאחר חלוקה דומה ב-2012, ותשואת הדיבידנד השנתית הסתכמה ב-4%. במקביל, ערכה של המניה התחזק בכ-138% במהלך 12 החודשים האחרונים על אף מחזורי מסחר נמוכים מאוד. הון צף וסחירות נמוכים, מהם סובלות מרבית חברות קטנות ובינוניות במשק, מעיבים על אטרקטיביות האחזקה בלא מעט מניות דיבידנד וחברות יציבות. השקעה מסוג זה נראית כמתאימה פחות למשקיעים המעוניינים בהשקעות קצרות טווח ותנודתיות (בשל מרווחי קניה ומכירה גדולים וחוסר היצע בעת הצורך) אלא למשקיע סובלני המחפש נכס פיננסי מניב לאורך הזמן וללא דרישת הנזילות.