במסגרת מסיבת העיתונאים שהתקיימה היום בתל אביב חשף עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הצעת חוק ליצירת סדר חדש במס הארנונה.
לין אמר כי "איגוד לשכות המסחר מנהל מאבק ארוך, רב שנים, בנוגע לנטל תשלומי הארנונה המוטלים על המגזר העסקי תוך התמקדות במגפת ה’אישורים החריגים’ והעיוות בהצמדת מס הארנונה לחריגות השכר במגזר הציבורי. נטל זה הופך כבד מנשוא ולרכיב משמעותי ביותר במסגרת ההוצאות של כל עסק ועסק אשר נמצא בתקופה האחרונה תחת לחץ כבד ביותר להורדת מחירים".
לדברי לין, "ממשלת ישראל לקחה לה למשימה להילחם ביוקר המחייה, אך בד בבד היא מאפשרת לרשויות המקומיות לגבות ללא הצדקה סכומים נוספים ממשקי הבית ומהמגזר העסקי, המעלים את יוקר המחיה ויוקר הדיור. המגזר העסקי ובעיקר עסקים מתחום המסחר והשירותים, עליהם מושת עיקר העול, כבר הגיעו לשיא כושר הספיגה".
לין הציג את כל המהלכים הפסולים בהם נוקטות הרשויות המקומיות. ישראלה מני, סמנכ"ל כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר, סיפקה נתונים כלכליים לפיהם המגזר העסקי ב-60 רשויות מקומיות שילם תוספת של ארנונה חריגה בסך 200 מיליון ש"ח בשנים 2012-2013, בהשוואה לשנת 2011, בגין אישורים חריגים שניתנו בשנת 2012 מעבר לשיעור העלאה הקבוע בחוק, ולפיכך צפוי לשלם כ-100 מיליון ש"ח נוספים בשנת 2014. בין הרשויות המקומיות להן ניתן אישור לגביית ארנונה חריגה מהמגזר העסקי נמצאות ירושלים, באר שבע, פתח תקווה, כפר סבא, רחובות, ראש העין ועוד.
בנוסף, מבדיקה שנערכה עולה כי בשלוש השנים האחרונות עלתה הארנונה בארץ בכ-1.7 מיליארד ₪. זאת על פי נוסחה קבועה ולפיה הארנונה עולה מדי שנה בשיעור המורכב ב-50% מעליית שכר המגזר הציבורי ו-50% מעליית המדד, כולל מנגנון התייעלות. על פי הבדיקה, חגיגות השכר והתוספות הרבות ששולמו לסקטורים שונים במגזר הציבורי, בשנים הללו, עלו למשלמי הארנונה בתוספת מס של כ-1.1 מיליארד ₪. עליית מדד המחירים לצרכן בשנים הללו עלתה למשלמי הארנונה תוספת של כ-640 מיליון ₪ בלבד (36%).
עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר, הציג את הפתרון שימנע את כל העיוותים הללו: הצעת חוק שיזם איגוד לשכות המסחר ליצירת סדר חדש בגביית מס הארנונה. בין השאר הצעת החוק כוללת הסדרת התנאים למתן אישורים חריגים לגביית ארנונה ברשויות המקומיות, הגברת הפיקוח של הכנסת על תהליך הענקת האישורים, ביטול הצמדת העלאת הארנונה למדד השכר במגזר הציבורי והפחתה משמעותית בריבית הפיגורים אותה גובות הרשויות. "הצעת החוק של איגוד לשכות המסחר נועדה להשביח את התהליך; להגביר את הפיקוח של כנסת ישראל על הרעה החולה הקרויה "אישורים חריגים"; למנוע את המצב של תשלום רטרואקטיבי של ארנונה; להכריח את הרשויות המקומיות להתייעל ולקצץ בהוצאות טרם בקשה לקבלת ’אישור חריג’; להחזיר את הריבית בגין חוב בתשלום ארנונה לרמה נורמאלית ולשפר את ההיגיינה הציבורית בתשלום, שכאמור מזמן חרג מעבר לנורמות הוגנות".
לויה מסביר כי בהצעת החוק מוצע כי מתן אישורים לגביית ארנונה חריגה יינתנו בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת, בניגוד למצב כיום בו רק שרי הפנים והאוצר מאשרים זאת. בנוסף, הרשויות המקומיות יחויבו לפרסם באתר האינטרנט שלהן את עיקרי הבקשה כ-14 יום לפני הגשתה ורשות שתקבל אישור חריג, תהיה מנועה מלקבל אישור נוסף בטווח של 5 שנים. כמו כן, רק עיריות שהוכיחו כי הם גבו כ-90% מסך הארנונה מהתושבים במשך 3 שנים רצופות יוכלו לקבל אישור לארנונה חריגה.
בנוסף מוצע כי האישור החריג יינתן לשנה אחת בלבד ולאחריה תעריף הארנונה יחזור לשיעור שהיה טרם מתן האישור החריג. בנוגע לנוסחת העלייה האוטומטית של הארנונה, האיגוד מציע לבטל את ההצמדה למדד השכר במגזר הציבורי ולהצמיד את עליית הארנונה השנתית רק למדד יוקר המחיה. בנוגע לריבית הפיגורים, האיגוד מציע לתקן את גובה הריבית על תשלומי פיגורים לסך השווה ל- 0.25% חודשי (השווה לריבית אפקטיבית שנתית בגובה של כ- 4%), שהינה ריבית סבירה ומידתית.
לדברי לויה "התיקון אמור להסדיר לוח זמנים אחר וטוב מהקיים, כך שכל ההליך, לרבות ההחלטה ליתן אישורים חריגים, יסתיים עד ה-1 בדצמבר של כל שנת כספים עבור שנת הכספים הבאה. כך תוכל העירייה להודיע לציבור במועד מה יהיה בדיוק גובה תשלום הארנונה ותחוסל כמעט לחלוטין תופעת תשלום הארנונה הרטרואקטיבית."
עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל ליחסי ממשל כנסת וחקיקה באיגוד לשכות המסחר, ציין כי במסגרת המאבק הארוך שמנהל איגוד לשכות המסחר לשינוי גביית מס הארנונה, האיגוד עתר בחודש מרץ לבג"צ בשמו ובשם 14 רשתות קמעונאיות, בבקשה לצרפם כעותרים לעתירה (בג"צ 4771/13) התלויה ועומדת בפניו של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ואח’ נ’ שר הפנים, שר האוצר ואח’ (עתירה זו ממוקדת מול העיר פתח תקווה) ולצרף כמשיבים עוד 43 רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ.
לדבריו, במסגרת העתירה התבקש בית המשפט להצהיר, כי ה"פיילוט" שנערך במשרד הפנים בשנת 2012 ושבמסגרתו ניתנו אישורים חריגים לכ-70 רשויות מקומיות בשיעור העלאה שנע בין 4% ל-15% ללא בדיקה פרטנית כמתחייב על פי חוק איננו עומד בדרישות החוק ואף סותר הוראות והנחיות שפרסם משרד הפנים עצמו.
לין סיכם ואמר כי "התיקון שהוצע היום על ידי איגוד לשכות המסחר מיועד ליצור סדר חדש, למנוע ניצול פרצות, להבטיח גביית מס ארנונה הוגנת, להחזיר את המשמעות האמיתית של האישור החריג, לאפשר בקרה ופיקוח טובים יותר של השלטון המרכזי על השלטון המקומי ולהבטיח שההליך יהיה נקי ושקוף יותר. האישורים החריגים, שמשמעותם פגיעה בזכות הקניין, חייבים להיות שקופים וגלויים לכל. חייבים לגדוע את התופעה שפשתה לה של אישורים חריגים במחשכים. הרשויות המקומיות יצרו מעקף דה פקטו של ועדת הכספים של הכנסת. ועדת הכספים חייבת להיות מעורבת ישירות בהענקת האישור החריג. בכך יתבטא טוב יותר האיזון הראוי בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת באינטרס השמירה של הציבור."