החלטת בנק ישראל להותיר את ריבית אפריל על 0.75% התקבלה פה אחד

בדיון על הריבית לחודש אפריל 2014 התקבלה ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.75%. כל חברי הוועדה תמכו בהחלטה זו. כך עולה מדיווח לציבור על הדיונים המוניטריים שנערכו בבנק ישראל לקביעת ריבית אפריל.

הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: האינפלציה, הפעילות, שוק העבודה, הכלכלה העולמית והמדיניות המוניטרית בעולם ושוק הדיור.

במהלך הדיון בנושא האינפלציה התייחסו חברי הוועדה לכך שסביבת האינפלציה נמוכה, מתחת למרכזו של תחום היעד; הם העריכו כי היא משקפת בעיקר את הפעילות הממותנת בעולם ואת האינפלציה הנמוכה המתלווה לה, וכי היא משקפת במידה פחותה את גורמי הביקוש המקומיים. זאת משום שמחירי המוצרים הסחירים במדד – אלה מהווים כשליש ממנו והם מושפעים מהמחירים העולמיים ומשער החליפין – ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-1%, ואילו מחירי המוצרים הבלתי סחירים, המשקפים את הפעילות המקומית, עלו ב-2.3%.

שיעור האינפלציה השנתי אמנם צפוי – על פי תחזיותיהם של חלק מהחזאים – להימצא בהמשך השנה מתחת לגבול התחתון של היעד במשך כמה חודשים, אך לקראת ראשית 2015 הוא צפוי לשוב אליו. עם זאת, הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים נמצאות מעל הגבול התחתון של יעד האינפלציה – בסביבת 1.4% עד 1.6%. יציבותן של הציפיות לאינפלציה לטווח בינוני וארוך תומכת בהערכה שהירידה בקצב האינפלציה נתפסת כזמנית.

חברי הוועדה דנו בתמונת הפעילות הריאלית ובמידה שבה ניתן לזהות בה שינוי בעקבות הנתונים החדשים שהתקבלו מאז ההחלטה בחודש שעבר. ניתוח הנתונים המעודכנים מצביע על כך שברבעון האחרון של 2013 ובתחילת 2014 חלה התאוששות מסוימת בפעילות, בעיקר ביצוא, ובפרט בתעשיות הטכנולוגיה העילית, וזאת על רקע השיפור בסחר העולמי. עם זאת, לפי חלק מהאינדיקטורים, ההתאוששות בפעילות עדיין מתאפיינת בקצב מתון. על פי תחזית הצוות המעודכנת צפוי התוצר ב-2014 לצמוח ב-3.1%, תוך עלייה מתונה בשיעור האבטלה.

הדיון עסק בפרט גם בתמונה העולה משוק העבודה: חברי הוועדה העריכו כי שוק העבודה אינו רחוק במידה משמעותית מתעסוקה מלאה, אך עדיין קיים פוטנציאל להרחבה, והדבר ניכר מהקצב המתון שבו עלה השכר הריאלי בשנה האחרונה. הירידה שחלה בשנה האחרונה בשיעור האבטלה מוסברת בחלקה על ידי התרחבות התעסוקה בשירותים הציבוריים ובחלקה על ידי ירידה של האבטלה המבנית.

נושא מרכזי נוסף שעלה בדיון הוא ההתפתחויות בכלכלה העולמית, השינויים במדיניות המוניטרית בארה"ב, והשפעותיהם על המדיניות הנדרשת בישראל. צוין שהבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב) הודיע כי הוא ימשיך לצמצם את היקף ההרחבה הכמותית (tapering) ב-10 מיליארדי דולרים נוספים, להיקף חודשי של 55 מיליארדי דולרים, וכי תחזיות ה-FOMC (Federal open market committee) עודכנו והן כוללות תוואי ריבית מעט מהיר יותר מזה שהוצג בהחלטת הריבית הקודמת שלו. תוואי זה צפוי להקטין את פערי הריבית בין ישראל וארה"ב ובכך להקטין את הלחצים לייסוף הנובעים מהם. חברי הוועדה העריכו כי התפתחויות אלו מאותתות בסך הכול על כיוון חיובי בכלכלת ארה"ב, אם כי השיפור בארה"ב ובמדינות אחרות עדיין שברירי, וכי תוואי הריבית העתידי בישראל יושפע מהתפתחות הכלכלה העולמית, ובפרט מתוואי הריבית העולמי שייגזר ממנה.

הוועדה התייחסה בדיוניה גם לצעדי המדיניות בשוק הדיור שהממשלה דנה בהם. חברי הוועדה סברו כי בתקופה הקרובה אנו עשויים לראות האטה זמנית בפעילות בשוק הדירות בשל העדפתם של הרוכשים להמתין להתבהרות התמונה. נוסף על כך התייחסה הוועדה להשלכות הפיסקליות האפשריות של צעדים כאלו, והדגישה את החשיבות של שמירה על מסגרת הגירעון.

בהתייחס לסביבת הריבית הנוכחית הביעו חברי הוועדה את העמדה שסביבה זו תואמת את תנאי המשק מבחינת סביבת האינפלציה והפעילות הריאלית, וכן היא תואמת את רמת הריבית הנמוכה השוררת במדינות המפותחות העיקריות. בהתייחס לסביבת הפעילות הפיננסית ציינו חלק מחברי הוועדה, כי על רקע העובדה שבעולם שוררות רמות נמוכות של ריבית לאופקים קצרים וארוכים יותר, עלו מחיריהם של הנכסים הפיננסיים השונים – מניות ואיגרות חוב. עם זאת צוין כי תופעה זו לא לוותה בהתרחבות של האשראי למגזר העסקי.

עוד צוין כי בחודש האחרון, מאז החלטת הריבית הקודמת, התייסף השקל במונחי שער החליפין האפקטיבי בשיעור של כ-1%. אולם לאחר הפחתת הריבית בחודש הקודם, הוועדה סברה כי אין מקום לשינוי נוסף בריבית.

לסיכום, כל חברי הוועדה הסכימו כי רמתה הנוכחית של הריבית תואמת את סביבות הפעילות והאינפלציה הנוכחיות ואת רמות הריבית המאפיינות את המדינות המפותחות, וכי לא ניתן להבחין בסיכונים משמעותיים לחוסר איזון בשווקים הפיננסיים. כמו כן הסכימו חברי הוועדה כי אין מקום לשינוי בשיעור הריבית, לאחר שבחודש הקודם הוחלט להפחיתה.

לאחר הדיון הצביעו ששת חברי הוועדה המוניטרית על גובהה של ריבית בנק ישראל לחודש אפריל 2014. כל החברים תמכו בהשארת הריבית ללא שינוי ברמה של 0.75%.

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אפריל ברמה של 0.75%, לאחר שהורדה בחודש הקודם, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

הגורמים העיקריים להחלטה: מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר ירד ב-0.2%. סביבת האינפלציה מצויה בחלקו התחתון של תחום היעד; ייתכן שבחודשים הבאים האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחורנית תרד זמנית אל מתחת לתחום היעד, אולם היא צפויה לשוב אל תוך היעד לקראת תחילת 2015. הציפיות לאינפלציה לשנה נמצאות בתוך תחום היעד, בחלקו התחתון של התחום.

כמו כן, הנתונים שהתווספו החודש ממשיכים להצביע על צמיחה מתונה של המשק, ומסתמנת ברביע הראשון של 2014 התאוששות מסוימת בשיעור הצמיחה. בפרט מסתמנות התאוששות בצריכה הפרטית, ועלייה מסוימת ביצוא, המתמקדת בענפי הטכנולוגיה העילית ובשירותים העסקיים, בעוד שבשאר היצוא התעשייתי נמשך הקיפאון. נתוני סקר כוח אדם מצביעים על רמה גבוהה של תעסוקה ואבטלה נמוכה, הנובעת גם מגורמים מבניים; הגידול במספר משרות השכיר במגזר העסקי ממשיך להיות מתון.

בנוסף, בחודש האחרון התחזק השקל ב-1% במונחי שער החליפין הנומינלי אפקטיבי, ומתחילת 2013 נרשם ייסוף מצטבר של 8.2%.

גורם נוסף להחלטה הוא שבסחר העולמי מתחדשת מגמת גידול, ובמשק העולמי צפויה המשך צמיחה מתונה. בארה"ב נרשמו החודש נתונים מעורבים, בעיקר על רקע מזג האוויר, אך נמשך תהליך ה-tapering ותוואי הריבית הצפוי על ידי חברי ה-FOMC עלה, מה שמבטא צפי להמשך ההתאוששות. באירופה עודכנה מעט תחזית הצמיחה כלפי מעלה. במשקים המתעוררים עדיין מסתמנת חולשה.

כמו כן, קצב עליית מחירי הדירות התמתן החודש, והם עלו בשנה האחרונה ב-6.3%. נמשך היקף גבוה של נטילת משכנתאות; עם זאת, נמשך השיפור במאפייני הסיכון של המשכנתאות החדשות. צעדי המדיניות הנדונים ביחס לשוק הדיור עשויים להביא לתנודתיות בהיקפי הפעילות ורמות המחירים בשוק בחודשים הקרובים.