שיעור האינפלציה ל-12 החודשים הבאים עודכן כלפי מעלה עקב העלאות המיסוי העקיף במסגרת המטרה לעמידה ביעדי התקציב הממשלתי: במסגרת מטרות האוצר להפחית את הגרעון התקציבי (2011- 3%, 2012- 2%) ובמקביל להגדיל את ההוצאה התקציבית בשיעור של 2.7% בכל שנה, העלה האוצר את המס העקיף על הסיגריות, החל מחודש יולי, ב-1.5-2 ₪ בכדי להגדיל את היקף הכנסות המדינה בשנות התקציב הנ"ל. כמו כן, בכוונת המשרד להעלות את המס על הדלק ולבטל את הפחתת המע"מ המתוכננת מ-16% ל-15.5%. לאור העלאת המס, בהמשך להעלאת מחירי המים, והתייקרות של הפירות והירקות מעבר לתחזיות המוקדמות, העלנו את תחזית האינפלציה לחודשים יוני-אוגוסט ל-1.2% ואת תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הבאים ל-2.9%.
רמת ציפיות האינפלציה מתומחרת ביתר לאורך כל העקום – מגמה אשר עשויה להמשך, אך רק בטווח הקצר: עקום ציפיות האינפלציה הגיב בעלייה לכל אורכו בתגובה להטלות המס של האוצר. הציפיות במח"מ של שנה קדימה עלו לרמה של 3.4% מרמה של 3.3% בשבוע שעבר, בטווח הבינוני נותרו בקירוב ל-3%, ובמח"מ הארוך עלו בסיכום השבועי ב-8 נ"ב לרמה של 2.88%. ציפיות האינפלציה בשוק ממשיכות לתמחר אינפלציית יתר ביחס לסביבה הכלכלית (פער תוצר שלילי, גורמים ממתנים למחירי הסחורות) ולתחזיות ב"י והגופים הפיננסיים אשר עומדות על 2.2% ו-2.8% בהתאמה. אנו צופים כי ב"י צפוי להעלות בקרוב את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הבאים בהתאם להתפתחויות התקציב האחרונות. כמו כן, אנו צופים כי הודעות עתידיות בדבר הטלות מס נוספות ע"י האוצר ימשיכו לתמוך באפיק הצמוד בטווח הקצר חרף השפעתן הזמנית של העלאות המסים העקיפים. אולם, מעבר לטווח הקצר, תמחור היתר של האינפלציה מקנה עדיפות השקעה לאפיק השקלי ע"פ הצמוד בעיקר בחלק הבינוני של העקום.
נמשך ההידוק המוניטארי של בנק ישראל באמצעות הנפקות מק"מ מאסיביות. היקפי ההנפקות הגבוהים צפויים להמשך: ב"י גייס השבוע 15 מיליארד ₪ במסגרת מכרז המק"מ החודשי: 12 מיליארד בסדרה החדשה 711 ו-3 מיליארד בסדרה הקיימת 1010. בסה"כ גויסו כ-6 מיליארד ₪ נטו. התשואה של המק"מ החדש נסגרה ברמה של 2.15% ובסוף השבוע ירדה ל-2.05% - יצירת רווחי הון למשתתפים במכרז, בהתאם למגמה במכרזים מתחילת השנה וע"פ תחזיתנו המוקדמת. הנפקות המק"מ המאסיביות מעידות על כוונת ב"י להגן על המשק מפני אפשרות להתפרצות אינפלציונית. אנו מעריכים כי ב"י ימשיך להשתמש בכלי המק"מ לצורך הידוק מוניטארי במהלך השנה במסגרת אסטרטגיית היציאה מהמדיניות המרחיבה.
משקיעים זרים מגדילים אחזקות במק"מ ומקטינים השקעות באג"ח ממשלתיות. מאידך, מוסדיים ישראלים מגדילים השקעות באג"ח זרות: בחודש מאי הסתכמו ההשקעות נטו באיגרות חוב ממשלתיות ומק"מ הנסחרות בבורסה בת"א בהיקף של כ-680 מיליוני דולרים: מזה כ-900 מיליוני דולרים השקעות במק"מ שקוזזו חלקית במימושים נטו של כ- 210 מיליוני דולרים באג"ח הממשלתיות. להערכתנו, הגידול בהשקעות בשוק האג"ח הישראלי ע"י משקיעים זרים צפוי להמשך על רקע הנתונים הפונדמנטליים החיוביים של הכלכלה הישראלית והתשואה השוטפת הגבוהה יחסית.
הגרעון התקציבי בחודש יוני היה יחסית גבוה. האם נתוני חודש זה עשויים לרמז לנו על הבאות? בנתוני התקציב לחודש יוני נרשם גרעון של 5 מיליארד ₪. מתחילת השנה מסתכמת הפעילות התקציבית בגירעון של 10.0 מיליארד ₪ ולעומת גירעון של 18.8 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים ירד לכ 31.2 מיליארד שקלים לעומת 33.5 בחודש הקודם. גירעון חודש יוני ידוע כגבוה עונתית, כאשר בשנה שעברה הסתכם ב-6.9 ובשנים 2000-2008 הסתכם בכ-4.5 מיליארד בממוצע לשנה. למרות שהגרעון נקבע ברמה הגבוהה מהממוצע הרב שנתי, תוואי הגרעון צפוי להיוותר נמוך ולתמוך בהמשך גיוסי הון נמוכים בהמשך השנה – דבר המפחית את הסיכון בשוק האג"ח הממשלתי.
התשואות בארה"ב תיקנו כלפי מעלה בשבוע שחלף עקב הסטת כספי משקיעים לנכסים בעלי סיכון רב יותר: התשואה לפדיון של האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-3.05% מרמה של 2.98% בשבוע שעבר על רקע הסטת כספים מנכסים חסרי סיכון למניות על רקע פרסום נתוני אבטלה ומלאים חיוביים, ירידה ברמת הסטרס בשווקים ותמחור אטרקטיבי יחסית של מניות. הפער בין האג"ח הנ"ל ובין מקבילו הישראלי (ממש"ק 0120) ירד לרמה של 158 נ"ב מרמה של 165 נ"ב בשבוע שעבר, בזמן שפרמיית הסיכון של ישראל (ע"פ CDS 5 שנים) נותרה ללא שינוי. להערכתנו, פער זה צפוי להצטמצם בטווח הבינוני לרמות של כ-100-120 נ"ב עם ירידת החששות בשווקים והחזרה "לנורמאליות".
בשוק האג"ח הקונצרני, עליות שערים וירידה במרווחי האשראי בעיקר בקרב צמודי המדד עקב העליות באפיק הממשלתי הצמוד: בשוק האג"ח הקונצרני נרשמה מגמה חיובית ומרווחי האשראי ירדו על רקע חזרת התיאבון לסיכון. המרווח של התל בונד 20 ירד מרמה של 1.7% ל-1.6%, מרווח התל בונד 40 ירד מרמה של 2.7% ל-2.5%, והמרווח של התל בונד השקלי ירד מרמה של 1.8% ל-1.7%.
בנק ישראל מוריד רגל מהגז על רקע התחזקותו "הטבעית" של הדולר לעומת השקל בהתאם למגמה בעולם: מדו"ח יתרות המט"ח של ב"י עולה כי בחודש יוני לא בוצעו רכישות של דולרים ע"י הבנק, דבר המרמז על שביעות רצון הבנק מרמות שער החליפים הנוכחיות. בשבוע האחרון, הדולר נחלש ב-0.6% לעומת השקל (3.866 ₪) בשבוע שחלף בהתאם למגמת היחלשותו בעולם על רקע ירידה בחששות מפני זעזוע פיננסי בגוש היורו. האירו התחזק בשיעור של 0.7% לעומת השקל. להערכתנו, מגמות שנאת הסיכון בעולם ודינאמיקת תנועות ההון תומכים בהמשך התחזקות של הדולר לעומת השקל. לגבי הצמד אירו-דולר, להערכתנו לא חל שינוי מהותי בתנאים הפיננסיים בגוש היורו ולכן סיכוני הדאונסייד גבוהים מהפוטנציאל.
קרן המטבע עדכנה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2010 כלפי מעלה, אולם לגבי הטווח הבינוני הקרן אופטימית פחות: הארגון עדכן את התחזית הצמיחה העולמית ל-2010 ל-4.6% לעומת 4.2% בתחזית הקודמת בחודש אפריל. השינוי בתפוקה העולמית נובע מעדכון תחזיות כלפי מעלה למספר כלכלות לעומת התקופה הקודמת, ביניהן ארה"ב ב-0.2%+, גרמניה 0.2%+, איטליה 0.1%+, יפאן 0.5%+, קנדה 0.5%+. עדכונים גבוהים יותר נרשמו במדינות אסיה המתפתחות – השינוי הממוצע המשוקלל הוא 1.5%+ וברזיל עודכנה ל-1.6%+. סין והודו 0.5%+ ו-0.6%+ בהתאמה. מאידך, הוריד הארגון את תחזית הצמיחה למספר כלכלות לשנת 2011 תוך הותרת תחזית הצמיחה הכללית על כנה. להערכתנו, אי שינוי התחזית ל-2011 נובע מחשש להשלכות השליליות של משבר החוב האירופי על כלכלת העולם והתמתנות הצמיחה במדינות אסיה.
עלייה בהיקף המימושים נטו בשוק המניות המקומי ע"י משקיעים זרים. גם המוסדיים ממשים מניות בחו"ל: בחודש מאי 2010 נרשמו מימושים נטו של כ-790 מיליוני דולרים במניות ישראליות הנסחרות בבורסה בת"א בהמשך למימושים נטו של כ-250 מיליוני דולרים בחודש אפריל. מב"י נמסר כי, עיקר המימושים התרכזו בענף הכימיה ובענף התקשורת ושיקפו, בין היתר, גם התאמות תיקים של המשקיעים לסיווג החדש של ישראל כמדינה מפותחת במדדי ה-MSCI החל מה-26 למאי. במקביל, מימשו המוסדיים הישראלים מניות בחו"ל בהיקף של 240 מיליון דולר נטו, וזאת להערכתנו נבע כחלק ממגמה של צמצום חשיפה למניות לאור העלייה ברמת הסיכון בעולם בחודש מאי.
שוק המניות רשם עליות שערים על רקע התמחור האטרקטיבי של מחירי המניות: ת"א 25 סיים את השבוע בעלייה של כ-2.7% והציג ירידה במחזורי המסחר לרמה יומית ממוצעת של 1.3 מיליארד ₪. בלטו לחיוב מניות הבנקים לאחר שעלו ב-5.8%. בארה"ב, ה-S&P 500 עלה השבוע בשיעור החד ביותר מתחילת השנה 5.4% כמו גם המדדים באירופה ובאסיה (יורוסטוקס 600 -5.4%+, MSCI ASIA – 4%+). להערכתנו, המגמה החיובית נבעה משתי סיבות עיקריות, האחת, מסרי ההרגעה האופטימיים יחסית אשר נשלחו מהבנק המרכזי של גוש היורו, והסיבה השנייה נובעת מתמחור אטרקטיבי של שוקי המניות בעולם: המכפיל החזוי של ה-S&P500 ירד ל-13, והמכפיל של היורוסטוקס ירד לרמה של 11