התנופה לכלכלות העולם בהמרצות הפיסקליות מתחילה להיחלש, ובאה לידי ביטוי בנתונים חלשים יותר ויותר. קצב הצמיחה המטורף לו היינו עדים ברבעון הרביעי בארה"ב - 5.6% כבר כנראה לא יחזור (קצב שנתי). קונצנזוס תחזיות הצמיחה לכלכלה האמריקאית הן להאטה, ולירידה מצמיחה של 3.3% ברבעון השני ל-3% ברבעון השלישי, עד ל-2.8% ברבעון הרביעי, ולחזרה שוב להאצה רק מהרבעון השני של 2011, (בחזרה ל-3%). אז כמו שהבנתם זאת התוכנית, ההמרצות פיסקליות נותנות את הדחיפה הראשונית, מתחילים לנוע, ההמרצות מסתיימות, והכלכלה מנסה להניע עם הסטרטר בכוחות עצמה ("תנו עוד גז!!"). סיום הדחיפה נראה גם בנתוני המאקרו שקצב התרחבותם כאמור מתמתן ומפחיד משקיעים רבים, שאולי הרכב לא יניע. אם הכל יעבוד עפ"י התוכניות אז מהרבעון השני של 2011 נצליח להיחלץ סופית ממשבר הסאב-פריים הארור הזה (וחסר למי שלוקח שוב משכנתא בלי שיש לו עבודה!!!). תקופת המעבר הזאת, בין הדחיפה להנעה, שאנו כנראה נמצאים בה, קשה. צריך לתת אמון רב בקברניטים שבעצמם לא יכולים להתחייב על כלום. אבל זו התוכנית, קחו אותה או תעזבו, מי שרוצה לרדת וללכת ברגל עם האג"ח הממשלתיות שילך. רק שאח"כ אם התוכנית תצליח, שלא יבכה שברחנו לו. הנה שני נתונים מדאיגים שהתפרסמו בסוף השבוע:
רק לא בתעשייה!
פרסום מדדי מנהלי הרכש בארה"ב, אירופה וסין לא מותירים מקום לספק - קצב ההתאוששות העולמית מתמתן. עד לא מזמן סקטור התעשייה בעולם היה נקודת האור הגדולה, אני מודה שהתאכזבתי, סקטור שהמשיך, למרות כל החדשות הרעות לבקרים, להתרחב בקצבים מהירים ואותת על ביקושים, על אופטימיות ועל פעילות כלכלית, מאכזב. אומנם לא חזרנו להתכווצות, לא להגזים, אבל מתרחבים יותר לאט. להמחשה, מדד מנהלי הרכש האמריקאי שפורסם ביום חמישי ירד מרמה של 59.7 נק’ ל-56.2, רק נזכיר שקריאה מעל 50 נק’ עדיין משמעה התרחבות. כך שכמו שכתבתי למעלה אנחנו בשלב מדאיג, צריך כיום הרבה אמונה בכלכלה העולמית ולהחזיק אצבעות.
יום עצמאות שמח! אתם מפוטרים!
גם יום העצמאות האמריקאי כנראה לא היה משמח עבור 125 אלף משפחות אמריקאיות (מהסקטורים הלא חקלאיים) שאיבדו בחודש יוני את פרנסתם, כך עלה מנתוני שוק העבודה שפורסמו ביום שישי. מהצד החיובי שיעור האבטלה אומנם הפתיע כשירד מ-9.7% ל-9.5%, אך נתון זה בעייתי בתקופה האחרונה בשל הטיות משמעותיות בוו, כדוגמת עליה במספר בני הזוג של מובטלים שיוצאים לחפש גם הם עבודה (לאחר שעד לפיטוריו הרשו לעצמם לא לעבוד) וגורמים לעלייה מלאכותית במספר המובטלים, מנגד יש מובטלים שמתייאשים מלחפש עבודה ויוצאים מהמעגל הסטטיסטי. זהו רק נתון נוסף שמתווסף לזה של התעשייה ומצביע על האטה בהתרחבות.
המדינות המתפתחות – הזדמנות קניה של פעם בחיים?
המאמצים של סין לקרר את שוק האשראי, הפחד מאירופה והנתונים הפושרים בעקבות סיום השפעות תוכניות התמריצים בעולם דחפו גם את השווקים המתעוררים לירידות. להמחשה, מדד MSCI לשווקים מתעוררים ירד השנה ב-7.5%. כלכלני ג’י-פי מורגן פרסמו אתמול סקירה בה המעריכים כי מכה קשה נוספת למדינות אלה תהיה ירידה במחירי הסחורות, שכבר החלה. אם הירידות האלה ימשכו, יוצרו להערכתם במהלך הרבעון תנאים מעולים והזדמנויות קניה "יוצאות מגדר הרגיל". לעומת האופטימיות (המבורכת) של ג’י-פי לא הכל נוצץ בסין, גם לאחר שהפתיעה ב-2009 בצמיחה מהירה מהצפוי, של 9.1%, העתיד לוט בערפל ולאחרונה מתקבלים לא מעט נתונים מעורבים, בניהם לדוגמא מכירות הרכבים שפורסמו הבוקר, ומצביעים על שפל מכירות של 15 חודשים. אז אולי כדאי לחכות עוד קצת עם ההמלצה של ג’י-פי.
סיפורי סבתות לשעת בוקר מוקדמת
שיחת סלון בין שתי סבתות: תראי את יוון מה קרה לה, מסכנה, והצמיחה, אוי אוי אוי, השם ישמור, ואיזה מסכנים הספרדים, נכון, ראית? הם כולם מובטלים שם, הכל הלך להם, והבריטים?, גם הבריטים (תוך כדי הנהון ראש לצדדים). תראי מה קרה למטבע שלהם, מסכנה המלכה, אני הכרתי אותה, ילדה, לא עלינו... והאיסלנדים.. רק אל תזכיר לי את האיסלנדים, זה הכי כואב לי, היו אנשים טובים, באמת!, אף פעם לא עשו משהו רע, תמיד נתנו הלוואות למי שרק ביקש. גמורים... אני אומרת לך, המצב קטסטרופה, אני לגמרי מבינה את פישר שלא מעלה ריבית, מי יעלה ריבית במצב כזה? רק מטורף. אני זוכרת אותו כשהיה קטן, תמיד ידעתי שיהפוך לנגיד, מתאים לו. טוב, בא ממשפחה טובה.
הודו – מה איכפת לנו מיוון, גל אינפלציה מגיע אלינו – הצילו
סיפורי האימים של הסבתות על משבר מתקרב נמאסו על הבנק המרכזי בהודו, כולם מזהירים ומזהירים, והוא חיכה וחיכה, ולא משבר ולא נעלים, בינתיים דווקא הצריכה המקומית מזנקת ומושכת את המחירים בהודו הרבה למעלה (מזכיר לי משהו דומה במדינה במזרח התיכון). לבנק המרכזי בהודו נמאס לחכות, הוא הפתיע את כולם שפתאום, בלי קשר למועד החלטת הריבית נשבר והחליט לעלות אותה. הוא מטורף!!! הערכות הן שהוא לא נעצר כאן ויעלה אותה פעם נוספת עוד החודש (ב-27). שימו לב שבניגוד לרוב העולם, האג"ח הממשלתי בהודו היה בשנה וחצי האחרונות אפיק השקעה גרוע, התשואה ל-10 שנים זינקו מ-5.3% בתחילת 2009 ל-7.5% כיום (מחיר ירד). במקומות אחרים בעולם שהאפיק הממשלתי נפגע מדובר היה כמעט תמיד בשל חשש למשבר חובות (יוון, ספרד, פורטוגל...) ולא מחשש אינפלציוני. אז מה יותר מפחיד: גל אינפלציה, גל חובות או גל מדוזות (מה הקשר?). והאם גם אצלנו יכול בוקר אחד הנגיד להתעורר ולעלות ריבית כמו מטורף? לא היינו פוסלים, במיוחד לא לאור ציפיות האינפלציה הגבוהות.
לזהב אין קשר לשער חליפין
למרות מה שנדמה לכם, שיש קשר (הפוך) בין הזהב לשער חליפין דולר-יורו, אתם חצי טועים. נכון שכשעולה החשש לכוח הקניה של הדולר מחירו נופל מול היורו וגם מול הזהב, ואז למצליבי הגרפים נראה שיש קשר בין השער חליפין למחיר הזהב, אך אם במקביל יווצר חשש חמור יותר לכוח הקניה של היורו, אנו נראה את הדולר מתחזק מול היורו אך נחלש מול הזהב. כלומר, הזהב מתחזק בגלל חשש לכוח הקניה של מטבעות ולא מחשש לכוח הקניה היחסי שלהם. ניתן לראות זאת יפה בתקופה האחרונה, עד לתחילת החשש למשבר באירופה בסביבות בערך פברואר 2010, הקורלציה בין הדולר לבין הזהב הייתה גבוהה ביותר, הדולר נחלש הזהב התחזק, מפברואר הקורלציה התהפכה, היורו נחלש (הדולר מתחזק) והזהב עדיין מתחזק. הבוקר הזהב חוזר לעלות מעט, לאחר שנפל בכמעט 4% מלפני 4 ימים.