מסמך שפרסם לאחרונה ה-BIS (הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים) חושף נתונים על פיזור השקעות של הבנקים המסחריים האירופאים למדינות האירופיות הנמצאות בעין הסערה. נתונים אלו נותנים תמונה בהירה יותר על הסיכון בו נמצאות כלכלות המדינות במקרה של פשיטת רגל של אחת ממדינות ה-PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד ללא איטליה).
מהמסמך עולה כי כל השקעות החוץ של הבנקים המסחריים ששייכים לגוש האירו (לא כולל, לדוגמא, השקעות של בנק ספרדי בספרד) מסתכמות ב-2.55 מיליארד דולר. מהם, 62% מסך מושקעים במדינות ה-PIGS. כלומר, החשיפה של בנקים זרים השייכים לגוש האירו במדינות ה-PIGS הסתכמה בסוף 2009 ב-1.579 טריליון דולר.
מתברר, כי הבנקים בצרפת וגרמניה הינם בעלי החשיפה הגדולה ביותר ל-4 המדינות הללו, החשיפה המצרפית שלהם למדינות ה-PIGS מסתכמת ב-958 מיליארד דולר (כ-61% מסך השקעות גוש האירו במדינות אלה). מתוכם, 450 מיליארד דולר מושקעים רק בספרד. להלן, תרשים המציג את חשיפת הבנקים המסחריים של גרמניה וצרפת לחוב של הסקטור הציבורי בכל אחת ממדינות הPIGS- (במיליארדי דולרים).
לאחר בחינה של נתונים אלה קל להבין מדוע תכנית מדינות אירופה הסכימו לחלץ את יוון מהמשבר אליו היא נכנסה וגם לסייע למדינות האחרות בגוש האירו. חדלות פירעון של יוון או אחת מהמדינות האחרות בגוש האירו (ובמיוחד של ספרד) הייתה עלולה להביא לכדי סערה כלכלית בבנקים המסחריים במדינות אירופה, הדבר היה יוצא אפקט דומינו שבו, ככל הנראה, בנקים אירופיים היו פושטים רגל ומדינות היו מגיעות לחדלות פירעון זו אחר זו.
נתונים משמעותיים, נוספים, שעלו בדוח היו:
הבנקים המסחריים הגרמנים חשופים בצורה משמעותית לסקטור הפרטי באירלנד, כ-126 מיליארד דולר.
בריטניה גם חשופה בצורה משמעותית, ואף יותר מגרמניה, לאירלנד, כ-230 מיליארד דולר, כאשר, יותר מחצי מסכום זה מושקע בסקטור הפרטי. כלומר, החשיפה של האנגלים לחוב של הממשלה הוא מצומצם משמעותית.
הבנקים המסחריים הספרדים הם בעלי החשיפה הגדולה ביותר לחוב שהונפק בפורטוגל (ציבורי ופרטי), כ-110 מיליארד דולר.
אמנם, התיאוריה מלמדת את החשיבות שבפיזור ואכן הבנקים האירופים פיזרו בין מדינות שונות בגוש. אך, הואיל ומחזורי העסקים במדינות הללו הם דומים מאוד, אין כאן ממש פיזור אמיתי. לפיכך, הוא לא עזר למתן את עצמת הפגיעה ואת הסיכון למקרה של אבדן ההשקעה.
יתר על כן, נראה כי פער מצומצם של תרבויות מביא לכדי עלייה בהיקף ההשקעה. דוגמא מובהקת לכך היא פורטוגל, אשר עיקר ההשקעות בה הינו הון ספרדי. דוגמא נוספת הינה אירלנד, אשר עיקר ההשקעות בה הינו הון בריטי ולאחר מכן גרמני.
כך, גם לגבי מדינות אירופאיות רבות נוספות. אפשר להסיק מכך כי המדינות והבנקים אשר בוחרים להשקיע במדינות מסוימות לא עושים זאת רק על בסיס כלכלי-סיכוני נטו, אלא גם נותנים משקל מרכזי להבדלי התרבות ולמרחק הגיאוגראפי מהווים בסופו של דבר גורם משפיע.
כתוצאה מכך, בעת אירוע מסוג של חדלות פירעון בפורטוגל, אנו צופים כי הנפגעת העיקרית תהיה ספרד שכנתה ובמקרה של חדלות פירעון באירלנד, הנפגעת העיקרית תהיה בריטניה שכנתה.