מסיכום הדיון לקבלת החלטת הריבית לחודש ינואר 2014, שפרסם היום בנק ישראל, עולה כי כלל חברי הוועדה המוניטרית תמכו בהחלטה להותיר את הריבית על כנה, ברמה של 1%, וההחלטה התקבלה פה אחד.
בדיון עלה גם כי האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים, וכן הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה שמספקים המקורות השונים, נמצאות בטווח היעד, מעט מתחת למרכזו. חברי הוועדה ציינו כי הירידה הגדולה מהצפוי במדד המחירים בנובמבר באה לאחר הפתעה כלפי מעלה בחודש הקודם, וכי סביבת האינפלציה ממשיכה להימצא בטווח היעד ורמת הריבית עקבית עמה.
חברי הוועדה דנו בנתונים על הפעילות הכלכלית במשק ובפרט בנתוני סחר החוץ. הם ציינו כי הנתונים האחרונים מצביעים על האצה מסוימת בצמיחה וביצוא. בשוק העבודה בלט הגידול שחל בחודשים האחרונים בתעסוקה, גידול שנובע מעלייה במספר המשרות במגזר הציבורי, בשעה שבמגזר העסקי נרשם קיפאון.
על כן, בכדי לשמור על רמת תעסוקה גבוהה יידרש גידול במשרות במגזר העסקי, בעיקר לנוכח הצפי שב 2014- תהיה עלייה מתונה בלבד בצריכה הציבורית. בהקשר זה ציינו חברי הוועדה כי ביצוע התקציב ב- 2013 והתכנון ל- 2014 עקביים עם שמירה על היעדים הפיסקליים.
במוקד דיוני הוועדה על ההתפתחויות העולמיות עמדה הודעת ה-Fed על הצמצום ההדרגתי (Tapering) בהרחבה הכמותית. חברי הוועדה הסכימו כי צעד זה מאותת על התבססות השיפור בכלכלה האמריקנית. נוסף על כך ציינו חברי הוועדה את הכרזת ה-Fed על המשך מחויבותו לריבית נמוכה לאורך זמן.
השיפור המסתמן במצבה של הכלכלה האמריקאית – ועמו עדכונים כלפי מעלה בתחזיות שגיבשו גופים פיננסיים זרים לגבי היקפי הסחר העולמי – צפויים לתמוך בהמשך ההתאוששות ביצוא. בגוש האירו התמונה נותרה מעורבת. הסבירות לכך שהכלכלה תעלה על מסלול של התאוששות בת קיימא בעתיד הקרוב נראית נמוכה, אך נראה כי לעת עתה פחת הסיכון למשבר נוסף.
חברי הוועדה דנו גם בנתונים על שוק הדיור. הם הסכימו כי ההתמתנות שחלה בחודשים האחרונים בקצב העלייה של מחירי הדירות, בביצועי המשכנתאות החדשות ובמספר העסקאות – כמו גם המשך ההתרחבות של היצע הדירות, כפי שהוא מתבטא בנתונים על התחלות הבנייה ועל גמר הבנייה – מהווים אינדיקציה חיובית.
חברי הוועדה אמרו כי אף על פי כן עדיין קיימים סיכונים בשוק הדיור וכי מוקדם להסיק מהנתונים החדשים שחלה תפנית במגמה. נוסף על כך ציינו חברי הוועדה שהעלייה בריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות (עלאף הירידה המקבילה בריבית בנק ישראל), והירידה ברמת הסיכון של המשכנתאות החדשות, מהוות עדות לאפקטיביות של המדיניות המקרו- יציבותית שנקט הפיקוח על הבנקים.
חברי הוועדה דנו גם בהתפתחויות בשער החליפין האפקטיבי. חברי הוועדה הסכימו כי מוקדם עדיין להעריך מה תהיה השפעתו הכוללת של הליך ה-Tapering על שער החליפין של השקל.
כאמור, כל חברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית על כנה, ברמה של 1%. בהודעה על ההחלטה הדגיש בנק ישראל כי ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי ברמה של 1% , עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12% החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית.
תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
סביבת האינפלציה נמצאת בתחום היעד, מעט נמוך ממרכזו. מדד נובמבר הפתיע כלפי מטה, וחלה עלייה מתונה בציפיות מהמקורות השונים לאינפלציה בשנה הקרובה, אך כולן עומדות עדיין מעט מתחת למרכז יעד האינפלציה.
מהנתונים שהתקבלו החודש נראה כי קצב הצמיחה של המשק יציב, ואף נראים סימנים להתאוששות מסוימת של הפעילות, ובכלל זה ביצוא. בהינתן תחזיות להתאוששות בכלכלה העולמית ובסחר העולמי, הערכת חטיבת המחקר מצביעה על גידול מתון בקצב הצמיחה (ללא השפעת הפקת הגז) בשנה הבאה. שיעור האבטלה ממשיך להיות נמוך אולם בשוק העבודה נמשכות המגמות המנוגדות של גידול בתעסוקה בשירותים הציבוריים וירידה בתעסוקה במגזר העסקי.