כולם חרדים לשלומו של הצרכן האמריקאי וכפי שאומרת הקלישאה – כשהוא מצטנן לפתע, העולם נעשה חולה ומגיב בסימפטומים הידועים – ירידות חדות בכל האפיקים (הפעם, הפלא ופלא, גם הזהב), ריצה ל-Treasuries(שבניגוד גמור לכל מה שניתן היה לחשוב, תשואת הפדיון שלהן ך-10 שנים שוב מתחת ל-3%) ולמטבעות חוף מבטחים.
מה בעצם קרה?
מדד Conference Board (כן, כן, אותו מדד שאנו עושים בו שימוש שוטף בסיקור המדינות ובניית התיק המומלץ שלנו בחו"ל, המדד שעלה לכותרות אתמול בבוקר בפעם הראשונה, כשהודיע שטעה בחישוב המדד המשולב לסין, הפחית אותו באגרסיביות וגרם לשוק הסיני לצלול 4.5% ולשווקים באסיה ובאירופה לרוץ בעקבותיו) הלם פעם שנייה: אתמול אחה"צ הודיע המכון שמדד ביטחון הצרכנים שלו, שעלה ברציפות 3 חודשים, צנח בשיעור חד מ-62.7 ל-52.9 נקודות! כלכלנים העריכו קודם לכן שהמדד ירד בשיעור זניח, ל-62 נקודות! גורם ההפתעה וההלם פעם שנייה ביממה אחת, כשברקע סיום מתוכנן (ביום ה’) של רכישות אג"ח וני"ע ע"י הבנק המרכזי האירופי (מהלך ששקול להקטנת נזילות) היה יותר מדי לשווקים הפיננסיים, הלחוצים כל הזמן גם כך.
אחת הבעיות עם המדד החדש היא, שהירידה הייתה הן במדד המשנה המתאר את הסביבה הצרכנית השוטפת, שהוא נמוך מאוד וירד מ-29.8 ל-25.5, והן במדד הציפיות לששת החודשים הקרובים, שירד מ-84.6 ל-71.2. מאחר והירידה במדד העתידי הייתה חדה יותר, הדבר הוסיף למפלס החרדה.
האכזבה העצומה הייתה מכך שדומה היה שהצרכן האמריקאי עלה על מסלול חיובי, והנה מתברר כי מוקדם לומר זאת ועדיין רחוקה הדרך. לפי מנהלי המדד, הסיבות הראשיות לירידה הן ללא ספק ההאטה בקצב יצירת המשרות, עליה דווח לאחרונה, וחשש לגבי מצבה העתידי של הכלכלה בכללותה. כל עוד לא תהייה תפנית חיובית בשוק העבודה, אין לצפות לעלייה בת קיימא במדד אמון הצרכן.
אך משקי הבית האמריקאיים מוטרדים כעת יותר גם ממצבם השוטף. הם מתלוננים על כך שהתנאים כעת גרועים יותר וכך גם היכולת למצוא עבודה. ההרעה הבולטת ביותר היא בהערכותיהם של הצרכנים לגבי הסביבה העסקית והתעסוקתית במחצית השנה הקרובה. בסקר הקודם חשבו רוב הנשאלים שיהיו יותר משרות וכעת הרוב סבור שמספרן יקטן.
במצב דברים זה, חשיבות דוח התעסוקה הארצי, שיפורסם ביום ו’, ולפי הערכות יצביע על ירידה בת 100,000 משרות בחודש יוני, מקבל חשיבות עצומה, כשגם בזמנים רגילים חשיבותו רבה. סימן מקדים לכך נקבל היום ב 15:15, כשיפורסם הדוח של ADP, המודד את התעסוקה במגזר הפרטי בלבד, ולפי הערכות יצביע על עלייה בת 59,000 משרות.
השווקים, כאמור בלחץ וזו אחת הסיבות לחריפות התגובות, אם כי כיוונן השלילי ברור ומובן.
אך יש לזכור, וכאן אנו הכלכלנים נכנסים לתמונה, שהנתון הזה אינו בודד במערכה ואינו חזות הכול. נסביר:
ראשית, כפי שנוכחנו אך אתמול בבוקר, מדד משולב זה עשוי להיות מתוקן בדיעבד, ובעבר אכן היו מקרים שהעדכון החוזר היה חד ושינה לחלוטין את פני הדברים. אין להתרגש מנתון חד פעמי, עגום ככל שיהיה, ולהסיק ממנו בהכרח שהמגמה השתנתה. יש להמתין לנתוני החודשים הבאים, שלא מן הנמנע שיציגו תמונה אחרת, פחות שלילית.
שנית, יש עוד שני מדדים שעוקבים אחר אמון וסנטימנט הצרכן האמריקאי. מדד מכון IBD ירד 5% בלבד ומדד אוניברסיטת מישיגן אף עלה 3% בחודש שעבר. זו תמונה מאוזנת בהרבה ממדד Conference Board, שירד 16%. המדד המשולב של שלושתם יחדיו ירד 5% בלבד. לכן, גם מסיבה זו, לא בטוח שהתפנית השלילית חריפה כל כך וראוי להמתין לחודשים הבאים. הנה, ראינו שבחודש שעבר הייתה עלייה מפתיעה בהוצאה לצריכה פרטית בארצות הברית.
שלישית, לא היה צריך להמתין לנתון החדש כדי להניח שמשקי הבית בארה"ב עלולים להפגין חששות וספקות מפעם לפעם. בהודעת הריבית האחרונה של ה-Fed נכתב בברור שהוצאות משקי הבית, החשובות כל כך הן במישור המקומי, והן במישור הגלובאלי, כבסיס להמשך ההתחזקות הכלכלית, מרוסנת זמן רב על ידי אבטלה גבוהה, עלייה נמוכה בהכנסה האישית הפנויה, רכוש נדל"ן מצומצם ואשראי מהודק. ארבע מגבלות אלו לא הוסרו, על אף שהריבית הנוכחית מונהגת זה שנה וחצי. המעסיקים עדיין מהססים להגדיל את מצבת העובדים. שיעור הבלתי מועסקים בארה"ב גבוה ומדדי מנהלי הרכש וסקרי הלך הרוח בקרב משקי הבית לא תומכים בתפנית חיובית של ממש. לצורך כך, נצטרך להמתין לירידה במספר המשרות הזמניות, החלקיות והציבוריות. כך עולה מהודעת ה-Fed. לכן, לא היה מקום להגיב בתדהמה גדולה כל כך לעצם הנתון.
בשורה התחתונה, איש לא טען לפני שפורסם הנתון, שהצרכן האמריקאי עלה על מסלול של עלייה קבועה בסנטימנט ובהוצאות. ברור שבתקופה של בלימת משבר ועלייה מהירה בפעילות מרמות נמוכות, תהייה עצירה והתלבטות בשלב מסוים, דבר שקורה עכשיו. התלבטות זו, בתקופה בה השווקים הפיננסיים לחוצים, גורמת לתגובות אלימות, לבטח בפרקי זמן קצרים. כשנלוות לכך כותרות משלהבות, הבעיה קשה שבעתיים. ולכן, דווקא בעת הזו, כדאי לגלות אורך רוח ולבחון כל ידיעה לגופו של עניין, בהקשר רחב ובעיקר – לחפש לה חיזוקים וביסוסים נוספים, ולא לקבוע מסמרות כבר ברגע הראשון.
יכול להיות שיתברר בתוך חודש חודשיים שזו מגמה שלילית שצוברת תאוצה, אך יכול גם להיות שהתמונה תתהפך שנית. בכל מקרה, בסרט הזה של בריחה מהשווקים ושיבה מאוחרת בשלב העליות, לא מעטים כבר היו. יש לנו מהיכן ללמוד לקח.