חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה הערב תחזית מקרו-כלכלית עבור חודש דצמבר, 2013.
להערכת חטיבת המחקר, התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח ב-3.5 אחוזים בשנת 2013, ב-3.3 אחוזים ב-2014 וב-3.2 אחוזים ב-2015. בניכוי ההערכות לתרומה של הפקת הגז ממאגר "תמר" צפוי קצב צמיחת התוצר להשתפר מ-2.6 אחוזים ב-2013 ל-2.9 אחוזים ב-2014 ול-3.2 אחוזים ב-2015. זאת על רקע שיפור בסביבה העולמית ותחזיות להמשך מגמת השיפור בשנים 2014-2015. שיעור האינפלציה בשנה הקרובה (המסתיימת ברביע הרביעי של 2014) צפוי להסתכם ב-1.8 אחוזים. בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית המוניטרית ברמה של 1% – רמתה בעת עריכת התחזית – עד למחצית השנייה של 2014, וברביע האחרון של 2014 הריבית צפויה לעמוד על 1.25 אחוזים.
בכל רביע חטיבת המחקר של בנק ישראל עורכת תחזית מקרו-כלכלית (Staff Forecast) המתבססת על מספר מודלים, על מקורות מידע שונים ועל הערכות שיפוטיות . בגיבוש ההערכה המקרו-כלכלית ממלא תפקיד מרכזי מודל DSGE (Dynamic Stochastic General Equilibrium) שפותח בחטיבת המחקר של הבנק – מודל מבני המבוסס על יסודות מיקרו-כלכליים . המודל מספק מסגרת לניתוח הכוחות המשפיעים על הכלכלה, והוא מאפשר לאגד את המידע מהמקורות השונים לכדי תחזית מקרו-כלכלית למשתנים ריאליים ונומינליים, המתאפיינת בעקביות פנימית ובסיפור כלכלי. נוסף על גיבוש התחזית הבסיסית, מודל ה-DSGE משמש גם לבחינת השפעות של שינויי ריבית על המשק, חלופות אחרות, וניתוח סיכונים.
ההנחות לגבי הסביבה העולמית מתבססות בעיקרן על תחזיות של מוסדות בין-לאומיים (קרן המטבע הבין-לאומית, ה-OECD) ושל בתי השקעות זרים. ההערכות הנוכחיות ביחס לשיעור הגידול של הסחר העולמי ב-2014 עלו בהשוואה להערכות חטיבת המחקר בעת עריכת התחזית הקודמת (בספטמבר). על רקע השיפור בכלכלה האמריקאית, החליטה ועדת השוק הפתוח (FOMC) בפגישתה בדצמבר לצמצם החל בינואר 2014 את קצב רכישות הנכסים שהבנק הפדרלי מבצע במסגרת התכנית להקלה כמותית . לצד ההודעה על צמצום ההקלה הכמותית, ציין ה-FED כי הוא מעריך שהריבית הקצרה תישאר ברמתה הנמוכה זמן רב אחרי ששיעור האבטלה ירד ל-6.5%. מרבית חברי הוועדה של ה-FED העריכו שהריבית הקצרה תתחיל לעלות ב-2015.
לצד השיפור בהערכות ביחס לארה"ב ומדינות מפותחות אחרות, יש חשש מהאטה בקצבי הצמיחה של משקים מתעוררים, הן על רקע גורמים מקומיים שונים והן על רקע יציאת הון משווקים אלה עם עליית התשואות בארה"ב שהחלה עם הציפייה לצמצום ההקלה הכמותית.
ההערכות ביחס לשיעורי האינפלציה הצפויים בשנה הקרובה במדינות המפותחות דומות לאלה שהיו בעת עריכת התחזית בספטמבר, והן קרובות ל-2% בממוצע . עם זאת, ה-ECB הפחית את שיעור הריבית ל-0.25% בנובמבר (והותירה ללא שינוי בדצמבר) על רקע שיעור אינפלציה נמוך וגם הבנק המרכזי של שוודיה הפחית את שיעור הריבית בדצמבר במטרה להעלות את האינפלציה.
מחיר הנפט (חבית מסוג Brent) עומד ברביע הרביעי של השנה על כ-109$, קרוב לרמתו בעת עריכת התחזית הקודמת. מחירי הסחורות ללא אנרגיה היו יציבים במחצית השנייה של 2013 לאחר ירידתם במחצית הראשונה של השנה.
צמיחת התוצר ב-2013 צפויה לעמוד על 3.5 אחוזים. בניכוי ההשפעה של הפקת הגז מקידוח "תמר" על מדידת התוצר הצמיחה צפויה לעמוד על 2.6 אחוזים.
התחזית לצמיחת התוצר ב-2013 דומה להערכת חטיבת המחקר מספטמבר. התחזית לשנה זו מבוססת בעיקר על נתונים שפורסמו עד לרביע השלישי ומהערכות ביחס להתפתחות התוצר ורכיביו ברביע הרביעי של השנה.
התחזית לצמיחת התוצר ב-2014 (3.3 אחוזים) קרובה להערכותינו מספטמבר (3.4 אחוזים). תחזית הצמיחה בניכוי התרומה של הפקת הגז מקידוח "תמר" עלתה מ-2.7 אחוזים בספטמבר ל-2.9 אחוזים, תוך עדכון כלפי מעלה של ההערכות לקצב גידולם של היצוא ושל הצריכה הפרטית. זאת על רקע השיפור בהערכות לגבי הצמיחה בעולם, וכן ביטול העלאת מס ההכנסה שתוכננה לינואר 2014. קצב הצמיחה של התוצר בניכוי תרומת הגז צפוי לגדול ב-2014 בהשוואה ל-2013 בהובלת עליית שיעורי הגידול של היצוא ושל ההשקעות, עם השיפור הצפוי בכלכלה העולמית.
ב-2015 התוצר צפוי לצמוח ב-3.2 אחוזים. השיפור בצמיחה ב-2015 בהשוואה ל-2014 (בניכוי התרומה של הפקת הגז) מובל ע"י היצוא, שקצב גידולו צפוי לגדול עם השיפור בקצב הגידול של הסחר העולמי. שיפור בכלכלה העולמית, מעבר להגדלת הביקושים ליצוא הישראלי, צפוי למתן את הכוחות לייסוף של השקל וגם בכך לסייע ליצוא. עם זאת, לעלייה של סביבת הריביות בעולם (ועמה במשק המקומי) צפויה להיות השפעה ממתנת על קצבי הגידול של הצריכה הפרטית וההשקעות . כך, התמונה המקרו-כלכלית ב-2015 משקפת מצב שבו, על רקע התאוששות צפויה בעולם, נדרשת פחות תמיכה של המדיניות המוניטרית והפיסקלית בפעילות במשק.
להערכת חטיבת המחקר, שיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרביעים המסתיימים ברביע הרביעי של 2014 יהיה 1.8 אחוזים, קרוב למרכז תחום יעד האינפלציה (1 עד 3 אחוזים). בהסתכלות על ארבעת הרביעים האחרונים, האינפלציה צפויה להישאר בתחום היעד במהלך השנה הקרובה.
גורם מרכזי אשר ממתן את האינפלציה הוא שער החליפין של השקל. שער החליפין הנומינלי אפקטיבי של השקל מיוסף בכ-8 אחוזים ברביע האחרון של 2013 ביחס לרמתו ברביע הרביעי אשתקד . פרמיית הסיכון של המשק, כפי שמשתקפת במרווח ה-CDS ל-5 שנים נמצאת ברמה נמוכה יחסית, גורם אשר תורם לכוחות לייסוף של השקל. צעדי המדיניות הפיסקלית במסגרת התקציב לשנים 2013 ו-2014 שנועדו לצמצם את הגירעון התקציבי תורמים להקטנת פרמיית הסיכון של ישראל. נראה שגם הסכם המעצמות עם איראן ביחס לתכנית הגרעין שלה וההסכם עם סוריה לפירוק הנשק הכימי שלה תרמו לירידה של פרמיית הסיכון בעת הזו. עם זאת, עלייה של סביבת הריביות בעולם עם השיפור בכלכלות צפויה למתן את הכוחות לייסוף של השקל.
יציבות של מחירי הסחורות והיעדר לחצים אינפלציוניים בעולם על רקע עודפי כושר ייצור תורמים גם הם לריסון האינפלציה. אל מול הגורמים הממתנים, רכיב הדיור במדד (שכר הדירה) צפוי לתרום לאינפלציה. בנוסף, שיעור האבטלה במשק נמוך יחסית.
ריבית בנק ישראל צפויה להישאר ברמתה הנוכחית (1.0 אחוזים) במהלך המחצית הראשונה של 2014. הריבית צפויה להתחיל לעלות במחצית השנייה של השנה ולעמוד על 1.25% בסופה. הריבית צפויה להתחיל לעלות על רקע שיפור בתנאים הגלובליים שילוו בעלייה של סביבת הריביות בעולם, בתמיכת צמצום ההקלה הכמותית בארה"ב. עם זאת, רמת הפעילות בעולם עדיין נמוכה והתאוששות צפויה להיות הדרגתית, הריביות הקצרות בעולם צפויות להישאר ברמתן הנמוכה בשנה הקרובה, והאינפלציה במדינות המפותחות צפויה להישאר מתונה. הריבית צפויה להמשיך לעלות בקצב מתון ב-2015 ולהגיע ל-2 אחוזים בסוף השנה, כאשר בשנה זו גם הריביות הקצרות במדינות המפותחות, בפרט בארה"ב, צפויות להתחיל לעלות.
ביחס לשנה הקרובה, תחזית האינפלציה של חטיבת המחקר בבנק ישראל דומה להערכות של החזאים המקצועיים ולציפיות הנגזרות משוק ההון. ביחס לריבית הצפויה בעוד שנה, הציפיות הנגזרות משוק ההון מעט נמוכות מההערכה הממוצעת של החזאים ומהערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל.
מגוון גורמים מקומיים ועולמיים עשויים להביא להתפתחות שונה מזו שבתחזית הבסיסית. בעולם, ההערכות של הגופים הבינלאומיים המרכזיים הן שהסיכונים לתחזיות הצמיחה עדיין נוטים כלפי מטה. סיכון מרכזי הוא התפתחות מאכזבת של הפעילות הריאלית במדינות שונות בעולם, כך שהשיפור יכול להיות איטי יותר מהצפוי בתחזית הבסיסית. במיוחד יש חשש ביחס להתאוששות במשקים מתעוררים מרכזיים ובאירופה. במישור המקומי, נציין את אי-הוודאות ביחס להשפעה של הצמצום המתוכנן של ההקלה הכמותית בארה"ב, בפרט על תנועות ההון ודרכן על שער החליפין של השקל, ואת אי הוודאות הגיאו-פוליטית באזורנו.