לידר שוקי הון: כתגובה לפרסום הסיני על ניוד היואן בסוף השבוע הקודם הערכנו כי מדובר בחדשות טובות, בהנחה שמדובר בצעד משמעותי ולא הצהרתי בלבד, ואכן תגובת השווקים הייתה בהתאם. אופטימיות בתחילת שבוע המסחר שהתחלפה באכזבה, נוכח השינוי המתון בשע"ח של היואן. נראה כי השוק ממהר לשפוט, או אולי מצפה להשפעה מהירה של הצעדים - שבמהותם הם בעלי אופי השפעה ארוך טווח. ייסוף היואן (במונחי סל מטבעות) יהווה חדשות טובות מכיוון שהוא יוביל לעולם מאוזן יותר. יחד עם זאת, נוכח אי הוודאות הקיימת לגבי הצמיחה העולמית ובהתחשב בזהירות בה נקטה סין במהלך הניוד הקודם (בשנים 2005-2008), רצוי להנמיך את הציפיות בנוגע לעוצמת המהלך המיידית ודווקא להתמקד במידת ההמשכיות שלו. אמנם משקולות הסל אינן ידועות אך בחישוב שערכנו לפי משקולות הסחר של סין מול המדינות העיקריות, עולה כי השינוי השבועי המצטבר נע סביב 0.4%. אנו מעריכים כי קצב זה אינו בר קיימא וכי הוא יהיה, במקרה הטוב, קצב חודשי - אך נחזור ונדגיש את חשיבות המגמה על פני בחינת הקצב היומי.
בחזרה לנתונים השוטפים: אמנם גיוס החוב הממשלתי בספרד וההצהרה על מבחני לחץ למערכת הבנקאית בלמו את עליית התשואות הממשלתיות בספרד, אך יתר מדינות ה-PIGS המשיכו להתאפיין בעליית תשואות. יוון בולטת במיוחד עם חציית רף ה-10% באיגרות החוב הממשלתיות לכל אורך העקום. החשש מפני כשל מערכתי כתוצאה מבעיות החוב הציבורי באירופה ממשיך ללחוץ על הפעילות הבין בנקאית. מכאן הדרך קצרה לירידת מחירים בשוקי המניות ולעלייה במרווחי האשראי, ואנו מוסיפים להעריך כי כל עוד לא נראה שיפור במישור זה (נזילות), יימשך הלחץ על מחירי נכסי הסיכון.
ההרעה בשווקים הפיננסיים לא נעלמה מעיני הבנק המרכזי האמריקני. בהודעת הריבית האחרונה הפד נשמע פחות אופטימי וציין את ההקשחה בתנאים הפיננסיים ואת היחלשות המומנטום בכלכלה. הדבר המדאיג יותר הוא היחלשות המומנטום עוד לפני השפעת הצעדים המרסנים הצפויים בגוש האירו. מנגד, הצד החיובי הוא כמובן דחיית העלאת הריבית במידה ניכרת, כך ששילוב הדברים הוביל לירידת תשואות נוספת בעקום הממשלתי האמריקני. התשואות הממשלתיות ל-10 שנים ירדו לכיוון של 3.10%, בין היתר בהשפעת ביקושים גבוהים בהנפקות אג"ח ממשלתיות במהלך השבוע האחרון.
לכאורה ירידת תשואות הוא מהלך חיובי עבור שוק המניות, אלא שמהלך זה מאופיין דווקא בירידה בתלילות העקום, התפתחות המשקפת הערכה פסימית יותר של השווקים בנוגע לצמיחה העתידית. השוואה של מהלכי הפחתת הריבית, בדרך לסביבה האפסית בשנתיים האחרונות בארה"ב, למהלך שאפיין את יפן בשנות ה-90, מעלה תמונה מעורבת. מחד, רמת התלילות עדיין גבוהה מספיק בכדי לשקף הערכה כי מתווה הצמיחה העתידי יהיה אמנם חלש למדיי, אך עדיין חיובי. מנגד, הירידה האחרונה בתלילות מחייבת משנה זהירות מכיוון שתהליך זה אפיין גם את תחילת ההידרדרות המשק היפני. מכיוון שהחשש מפני דפלציה תופס משקל נכבד בהערכת קובעי המדיניות בארה"ב, לא נופתע לקבל במהלך החודשים הקרובים מהלכי מדיניות מרחיבים נוספים, הן מצד המדיניות הפיסקאלית והן מצד המוניטארית. בהקשר זה עולה חשיבות התיאום בין המדינות המובילות, לכן להצהרות שיישמעו בסיכום ועידת ה-G20 קיים משקל גבוה בעת זו.