ראשי 20 הכלכלות הגדולות בעולם התחייבו לחתוך את הגירעונות בתקציבי ממשלותיהן והסכימו לשפר את הלימות ההון של הבנקים כשכלכלותיהן תתבססנה. המדינות התחייבו שהגירעונות יקטנו במחצית עד 2013 ושיעורי החוב בתמ"ג יפסיקו לגדול עד 2016. לגבי הבנקים, בהודעה נכתב שרמת ההון שלהן תצטרך לגדול במידה משמעותית. עוד נאמר שהמדינות השונות תוכלנה לחוקק חוקים חדשים, על מנת שדרישות ההון החדשות תושגנה עד שנת 2012. החוקים הללו יהיו שונים בין המדינות השונות ויותאמו לנסיבות בכול מדינה. ההודעה לא כללה הטלת מס על מערכת הבנקאות העולמית. כמו כן, נאמר בה שההתאוששות הכלכלית הגלובאלית, הגם שהייתה מהירה מהמשוער, נותרה שברירית ולא מאוזנת. למרות זאת, ההחלטות התקבלו בשביעות רצון הן בקרב המנהיגים והן בשוקי ההון והכספים באסיה.זאת בשל העובדה שההחלטה התקבלה על ידי כל המדינות התעשייתיות החשובות. כמו כן, המדינות השכילו לגשר על הפער בין ארה"ב, שנשיאה מתמקד בקידום הצמיחה הכלכלית, לבין מנהיגים כגון ראשי ממשלות גרמניה ובריטניה, המעדיפים להתמקד בהקטנת התקציבים.
להערכתנו, לא ניתן לקבוע אם ההחלטות הן אופטימאליות, שכן מתכתחילה הן התקבלו על רקע משברי ונאלצו להוות פשרה בין שתי גישות – האחת חותרת להמשך צמיחה והאחרת לצמצום חובות. למעשה, בשתי הגישות מוסכם שיש לצמצם את החוב, אך השאלה באיזה עיתוי ולפי איזה מבחן להתבססות הכלכלה. ברור שכל מדינה צומחת בקצב אחר ולכן עצם הצבת יעדים שנתיים משותפים ואחידים להקטנת הגירעון ובלימת הגידול בחוב בעייתית. גם לא ברור אם לוח הזמנים בר השגה, שכן מדובר בצורך לצמצם גירעונות בהיקפים חסרי תקדים.
ברור שלא כל המדינות תעמודנה ביעדים הללו ואף אחד לא מצפה לכך, אפילו לא המדינות עצמן. אולם, החשיבות היא בעצם היכולת לגשר על הפערים ולהגיע לעמדה משותפת.
השווקים יכולים להיות שבעי רצון מהודעה מסוג זה, שכן היא נותנת להם חלונות זמן ומבטיחה שלא תהיינה הפתעות שליליות – לכל מדינה יש יכולת להמשיך לנהל מדיניות פיסיקאלית תומכת ולקבל בעצמה את ההחלטות. לפי נתוני OECD, זה 9 חודשים מסתמנת האטה חוזרת במדינות המפותחות ובחלק מהמדינות המתעוררות, ולכן התמיכות הממשלתיות אכן תימשכנה בטווח הנראה לעין.
בהינתן תנאי הפתיחה, זו תוצאה טובה, שאמורה להתקבל טוב בשווקים. כל אפיק קיבל את שלו.
למניות הובטח המשך תמיכה בצמיחה. למניות הייצוא הובטח שיפור והגמשת מערכת שערי החליפין וטוב שסין חתמה על כך. אין חשש כעת מעיצומי סחר ומלחמות מכסים בין המדינות הגדולות.
לאג"ח הממשלתיות הובטח שהגירעונות יצומצמו משמעותית ולכן אין עליהן כעת לחץ. החלטות הוועידה אמורות לתמוך בהן. ההחלטות גם יכולות להקטין את הלחץ אצל מדינות PIIGS, שאולי תרדנה קצת מהכותרות כעת.
הדולר עשוי להיחלש, בשל ירידה במידת הסיכון, אי הוודאות ומפלס החששות מתרחישי V חדשים, כשבמקביל אין סימנים להעלאות ריבית בארה"ב. האירו יקבל תמיכה וכך גם מטבעות carry עם ריביות גבוהות ומטבעות של מדינות commodities.
מהירידה בסיכון והשיפור בסנטימנט תצאנה נשכרות גם אג"ח חברות ויחד עם עלייה באג"ח הממשלתיות במדינות ה-benchmark (ארה"ב, גרמניה), אפשר שהמרווחים יצטמצמו מעט.
ענפים מחזוריים, שזוהם עומעם מאז המשבר שפרץ באירופה, יוכלו לקבל כעת תמיכה וכך גם מניות ערך.
נדגיש, שמבחן ההחלטות יהיה ביישומן. לכן, צעדי ההמשך והנתונים הכלכליים שיפורסמו כעת (כולל עונת הדוחות) יקבעו אם התנופה שההחלטות נותנת לשווקים הפיננסיים בעולם תוכל להתבסס. לצורך כך,צריך שכיסי ההתנגדות שצצו בוועידה (ברזיל, לדוגמא) לא יתנו את הטון בהמשך.
לגבי ישראל, החלטות הוועידה מדגישות שוב את יתרוננו בתחום התקציבי, שכן התקציב הדו שנתי שלנו כולל הגדלה של ההוצאות. אפשר שהשקל יתחזק בעקבות החלטות הוועידה ובתלות בהודעת הריבית הערב, שלא מן הנמנע שתכלול העלאה בת 0.25 אחוז. אם השקל אכן יתחזק, הדבר עשוי להשהות העלאות ריבית נוספות בחודשים הבאים.