ביחד ולחוד
החברות הציבוריות בישראל נדרשות, נכון להיום, לפרסם בכל תקופת דיווח שני סוגי דוחות, דוחות מאוחדים ודוחות נפרדים (’סולו’).
הדוחות המאוחדים, משקפים עיקרון חשבונאי המבכר את המהות הכלכלית על פני הצורה המשפטית. מאחר וחברת האם שולטת בחברות הבנות שלה, הנכסים, ההתחייבויות, ההכנסות, ההוצאות ותזרימי המזומנים של חברות בנות, הם למעשה בשליטת חברת האם. בדומה לנכסיה, התחייבויותיה, הוצאותיה, הכנסותיה ותזרימי המזומנים של חברת האם עצמה. לפיכך, יש לראות בהם כיחידה כלכלית אחת. ועליהם להיות מוצגים ביחד.
לאור האמור, הדוחות הכספיים המאוחדים מציגים את הפריטים הכספיים של חברות הקבוצה כמקשה אחת, ללא הפרדה בין פריטים כספיים המוחזקים על ידי החברה המדווחת עצמה לבין פריטים אשר מוחזקים על ידי החברות הבנות שלה.
אולם, היתרון בשיטה הזו הוא גם חסרונה. הדוחות המאוחדים, אינם מציגים את נתוני חברת האם בנפרד מחברות הבנות, מה שמונע מלהבחין בשינויים שהתרחשו במשך תקופת הדיווח בחברת האם עצמה. לשם המחשה, נניח ובשנת 2012, מכירות חברת האם עמדו על 1,000,000 ₪ וחברת הבת על 5,000,000 ₪. בדוחות הכספיים המאוחדים לאותה שנה המכירות יוצגו בסכום של 6,000,000 ₪.
כעבור שנה, בשנת 2013, מכירות חברת האם קטנו ב-50% לסכום של 500,000 ₪, ואילו מכירות חברת הבת גדלו בסכום זהה (גידול של 10% לעומת המכירות בשנת 2012), המכירות שיוצגו בדוחות הכספיים הינם זהים לסכומים שהוצגו אשתקד, ללא כל התייחסות לשינויים הדרמטיים שהתרחשו בחברת האם באותה שנה.
ניתן לשאוב מידע נוסף על המתרחש, דרך ביאור מגזרי הפעילות של החברה. אולם, לא תמיד ביאור זה נותן את התמונה הכוללת מאחר ויתכן וחברת האם והבת יוגדרו כמגזר אחד.
לא זו אף זו, קיימת חשיבות לאפשר הערכת מצב נזילותה של חברת האם כישות עצמאית ונפרדת. ובכלל זה יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות בטווח הקצר ו/או בטווח הארוך. כך לדוגמה, מחזיקי אג"ח מקרב הציבור, לא יוכלו , בדרך כלל, להיפרע בגין חובם במישרין מחברות אחרות בקבוצת החברה האם, אף אם האחרונות עתירות נכסים בכלל, ומזומנים בפרט.
דוח הסולו נוצר כדי לתת מענה לבעיות מעין אלו. הסולו מציג את נתוני חברת האם, בנפרד מחלקה בחברות המוחזקות. עריכת הדוח בישראל נעשית בהתאם לתקנות ני"ע.
מקובל לחשוב על הצגה זו, כתואמת לשיטת השווי המאזני המיושמת ביחס להחזקות בחברות כלולות ועסקאות משותפות. אולם, אין התאמה מוחלטת בין הדברים. משום שבהתאם לתקנות ני"ע, קיימת דרישה לשמור על הון ורווח בדוח סולו זהים לאלו הכלולים בדוח המאוחד, מה שמפר את האיזון בין שתי השיטות. לשם המחשה, נניח וחברת האם המחזיקה בחברת בת בשיעור של 70% מימשה חלק מהשקעתה ולאחר המימוש היא מחזיקה ב- 60% בלבד. לו היינו מיישמים את שיטת השווי המאזני בדוחות הסולו, המימוש היה כנגד רווח והפסד, אולם מאחר וקיימת דרישה לשמור על הון ורווח זהים לאלו הכלולים בדוח המאוחד, המימוש יטופל כעסקה במישור ההוני של החברה.
כפועל יוצא מהדרישה להון ורווח זהים במאוחד והסולו, יש להכין תחילה דוחות מאוחדים, ומשם לבצע את ההתאמות הנדרשות כדי להציג את דוחות הסולו.
במשך תקופה ארוכה, בחנה רשות ני"ע את העלות והתועלת הכרוכים בפרסום דוח הסולו ובספטמבר האחרון פורסמה הצעה מעודכנת לביטול דוח הסולו. בין הנימוקים שהוזכרו, נטען כי העלות הדיווחית הכרוכה בהכנת דוחות סולו עולה על התועלת המופקת מכך. ושהשימוש שנעשה בו על ידי המשתמשים בדוחות הכספיים הוא מועט, בפרט לאור העובדה כי קיימת לו בעיית מהימנות תפיסתית שמקורה בדרישה שהוזכרה לעיל לשמור על הון ורווח בדוח סולו זהים לאלו הכלולים בדוח המאוחד.
בנוסף, בהשוואה למדינות אחרות בעולם, במדינות רבות, מסתפקים במידע הניתן במסגרת הדוחות הכספיים המאוחדים והגילויים הנלווים לכך. לדוגמא בארצות הברית שם רק במקרים חריגים נדרש מידע סולו, והלכה למעשה, מרבית החברות הנסחרות בשוק ההון בארה"ב אינן מפרסמות כלל את הדוח.
חישוב מסלול מחדש
לאור האמור, מציעה רשות ני"ע מודל חדש, לפיו, חלף הצגת דוח הסולו יידרשו החברות לגילויים חלופיים.
חברות החזקות- חברה שהינה חברת החזקות ואשר על מנת להבין את עסקיה, ומצבה הפיננסי והנזילותי יש חשיבות מיוחדת בהבנת מבנה ההחזקות, הנכסים וההתחייבות של החברה עצמה כישות משפטית נפרדת, תידרש לכלול במסגרת פרק תיאור עסקי התאגיד, תיאור אשר יאפשר למשקיע להבין את אופי פעילותה כחברת החזקות.
בחברות שהציעו תעודות התחייבות לציבור, במסגרת הדוחות המאוחדים נחשבות חברת האם והחברות הבנות שלה כקבוצה אחת, ולכן כל העסקאות והיתרות שביניהן אינן מקבלות ביטוי, על כן, החברות יידרשו לפרסם תיאור רחב של הקשרים והיחסים בין החברה לבין החברות המוחזקות שלה.
חברות שלא מתקיימים בהם סימני אזהרה כמפורט בתקנות ני"ע יידרשו להציג נתוני הון חוזר סולו (נכסים שוטפים והתחייבויות שוטפות), המאפשר להבין האם צפויה בעיית נזילות בטווח הקצר, וזאת בנוסף לתיאור רחב של הקשרים והיחסים בין החברה לבין המוחזקות שלה.
לעומת זאת, חברות שהתקיימו בהם סימני אזהרה על סמך הדוח המאוחד ואשר ממילא נדרשים להציג דוח תזרים מזומנים חזוי לשנתיים, לא יידרשו להצגת נתוני הון חוזר סולו.
לא שרים סולו
יש לציין, שכבר היום טרום כניסת תקנות אלו לתוקף, רשות ני"ע פטרה חברות ציבוריות במקרים מסוימים מפרסום דוח הסולו. המדובר בחברות שפנו לרשות ני"ע בטענה כי לא יהיה בדוחות הכספיים הנפרדים משום תוספת מידע מהותית למשקיע סביר. כך לדוגמה, אל על, פייטון תעשיות, אלרן (ד.ד.) נדל"ן, קיבלו בעבר פטור מצירוף דוחות הסולו בהתקיימות תנאים מסוימים. בין היתר, הם נדרשו לציין את אמות המידה שיישמו לצורך קביעת זניחות תוספת המידע הנגזרת מהמידע הכספי הנפרד ביחס לדוחות הכספיים המאוחדים. כמו כן לכלול כל מידע מהותי נוסף, שלא נכלל בדוחות המאוחדים העשוי להשפיע על קבלת החלטות כלכליות של המשקיעים וקוראי הדוחות.
נימוקי הרשות לני"ע היו שמאחר ותכלית פרסום דוח הסולו היא לאפשר למשקיע להעריך את סיכון הנזילות של התאגיד, לכן, כאשר המידע התוספתי שיוצג בסולו הינו זניח, אין צורך לכלול דוח זה.
כאמור, בשלב זה עתיד דוח הסולו לוטה בערפל. אולם, ללא קשר להחלטה שתתקבל, יש לזכור, כי בהתאם לכללי החשבונאות נדרש לתת גילוי למידע זמין בעל חשיבות רבה למשקיעים, ומשכך, יש להפעיל שיקול דעת על מנת לוודא שהמידע הקריטי אודות חברת האם יינתן במסגרת הדוחות הכספיים.
*הכותב הינו מרצה לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, ובבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים. לתגובות: [email protected]