אפסילון מפרסמים סקירה שבועית וטוענים כי רבות דובר על מהפכת הגז הטבעי, כאשר שנת 2013 סימנה את המשך ההתבססות של הגז הטבעי כרכיב האנרגטי המשמעותי ביותר בצרכי האנרגיה של מדינת ישראל.
שוב הוכיח הגז הטבעי שהוא מהווה game changer ברמה המיקרו והמקרו כלכלית. כך למשל, ניתן היה לראות כיצד התקשתה חברת החשמל והמשק כולו כאשר ברבעון הראשון של השנה לא זרם מספיק גז טבעי (בין היתר לאור פיצוץ הצינור המצר), ובכך גרם להוצאות עודפות של מיליארדי שקלים בדוחותיה של חברת החשמל, שעימה נאלצה להתמודד ע"י הנפקת חוב בערבות ממשלתית. על פי נתוני הממשלה, הכנסת הגז הטבעי למשק הישראלי הביאה לירידה שנתית בהוצאות חברת החשמל על דלקים בהיקף של 2.2 מיליארד ₪.
לא בכדי, ציינה הנגידה פלוג בדברים שנשאה לפני כשבוע כי: "בהנחה שהצמיחה העולמית תתאושש כצפוי, אנו צופים המשך צמיחה בשיעור של 3.4% ב 2014 , אולם חשוב להזכיר שבניכוי השפעת הפקת הגז צפויה צמיחה נמוכה יותר". בהתאם לפרסומי בנק ישראל, השפעת התחלופה של מזוט וסולר בגז, צפויה לתרום כ-0.9 נקודת אחוז לצמיחה ב 2013 ו-0.5 נקודת אחוז לצמיחה ב-2014. בהקשר זה ראוי גם לציין את האתגר המוניטרי שמייצר הגז עבור בנק ישראל, אשר רוכש מט"ח כדי לקזז לחצי ייסוף הנובעים מתגובת היתר של השוק (overshooting) להפקת הגז.
את שנת 2013 פתחה הידיעה על סיום הפרוייקט השאפתני של הקמת המצוף הימי לקליטת גז טבעי ממכליות גז טבעי נוזלי מגזזות מול חופי חדרה, אשר החל להזרים גז כבר בחודש ינואר. בהמשך השנה התרחש אירוע מהותי נוסף בדמות הזרמת הגז מתמר בחודש אפריל, אשר היווה אנחת רווחה ראשית לחברת החשמל אולם גם לחברות שונות ורבות בתחום התעשיה, שבמובנים מסוימים מפחיד לחשוב מה היה עולה בגורלן ללא החיבור לגז הטבעי אשר מתגלגל ישירות לשורת הרווח הנקי (או ההפסד הנקי?).
שנת 2013 התאפיינה גם בהעמקת תשתית הולכת הגז ע"י נתג"ז וחברות החלוקה. נכון להיום ישנן שלוש תחנות קבלה של גז טבעי - באשדוד, באשקלון ובחדרה, 443 ק"מ של צנרת הולכה (אשר מתוכן 98 ק"מ – של צינור ימי), 26 מתקני PRMS (הורדת לחץ) ו-35 תחנות הגפה. על פי תוכנית הפיתוח של נתג"ז, עד – לשנת 2016, היא צפויה להרחיב את מקטעי מערכת ההולכה בכ-275 ק”מ ובהשקעה של כ-2.5 מיליארד ₪. נכון להיום חוברו בדרום חברות באיזור התעשיה מישור רותם (חיפה כימיקלים ופריקלס), רמת חובב (ברום ומכתשים), סדום (מפעלי ים המלח) וציפורית, וכן את מפעלי סוגת, מפעל נשר, נייר חדרה, בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה, ותחנות הכוח רידינג, דליה, אשכול, גזר, צפית, אלון תבור, חגית, חיפה, רותם OPC , ודוראד. כל אלו, מבלי להביא בחשבון את החיבורים של חברות החלוקה הכוללים למשל את חיבור נאות חובב (קופולק), אופקים (שניב) וירוחם (כולל מפעל פניציה דרום) בדרום הארץ ויכלול בהמשך גם
את איזור התעשיה בדימונה, בבאר שבע ועוד, וכן חברות נוספות במרכז וצפון הארץ.
חלק לא מבוטל מהמפעלים עתירי צרכי האנרגיה שחוברו, למעשה ניצלו על ידי הגז הטבעי. דוגמא קלאסית הינה מפעל פניציה צפון, אשר ללא החיבור (הקרוב) לגז, יש להניח שיתקשה להמשיך לשרוד. דוגמה טובה ונוספת הינה בתי הזיקוק בחיפה, אשר חוברו לגז טבעי בחודש אפריל. בתי הזיקוק נאבקים במרווחי זיקוק נמוכים מאוד לאורך השנה ויש להניח שלולא הגז הטבעי מצבם היה קשה באופן משמותי. כך גם מהווה הגז מרכיב חשוב מאוד למפעלי נייר חדרה ולמתחרה הקטנה בדרום שניב ולחברות נוספות רבות.
אפסילון מעריכים כי שנת 2014 תסמן את המשך הפיתוח של משק הגז, כאשר נתג"ז וחברות החלוקה ממשיכות במרץ את פריסת התשתית בכל חלקי הארץ והשותפות במאגר תמר ממשיכות לחתום על חוזי מכר של גז עם לקוחות שונים ברחבי הארץ. במקביל, מתמודדות חברות הגז עם הצפי לאי עמידה בביקושים בשעות השיא בטווח העתיד הנראה לעין (במהלך השנתיים הקרובות) ע"י בניית מדחסים במתקן הקבלה באשדוד וע"י שימוש במאגר מארי B כמקום אחסון אסטרטגי.
התמודדויות משמעותיות נוספות קיימות וצפויות בתחום הגז גם ברמת המאקרו והמיקרו. לאחר שצלח המשק את דוח ששינסקי ואת מסקנות וועדת צמח, אשר התקבלו בשינויים מסויימים על ידי הממשלה (שהחלטותיה לא שונו ע"י בג"ץ), נותר מספר נושאים לא מבוטל שיש להתמודד עימו. בין היתר, ממתין משק הגז להחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בנוגע להחלטתו על הכרזת פעולת השותפות בלוויתן כהסדר כובל והמשמעויות שיעלו מכך (הנחיות למכר בנפרד? שינוי בעלויות? עסקאות החלף של מאגרים?), החלטה בנוגע להיקף המיסוי על יצוא, המשך המגעים ליצוא מול טורקיה, שימוש במתקני הנזלת הגז במצרים, הקמת מתקן קבלה יבשתי בצפון הארץ וחיבורו לתמר ובהמשך ללוויתן, המשך ההתקדמות בהקמת מתקן FLNG ועוד. מה שבטוח הוא שמהפכת הגז והמשמעויות שלה על המשק הישראלי רחוקות מלהסתיים וחלק גדול ממנה עוד נמצא לפנינו. אשר על כן, אנו ממשיכים לדבוק במדיניות של מתן משקל יתר למניות ויחידות ההשתתפות של חברות ושותפויות הגז. בהקשר זה, אנו מתעדפים חשיפה לשותפויות וחברות אשר כוללת תמהיל של החזקה במאגרים תזרימיים ושאינם תזרימיים.