מסקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות, עולה כי החלטת בנק אוף אינגלנד לבטל את חלקם של משקי הבית בתוכנית ה-FLS הייתה מפתיעה אך לא עוררה התלהבות בשווקים באנגליה. כמו כן, אוסף של הודעות מחברות הדירוג לימד כי חוסר הרלוונטיות של חברות אלו מעולם לא היה מובהק יותר ובהתאם זכו ההודעות גם להתעלמות כמעט מוחלטת מהשווקים. להלן הסקירה המלאה:
"צמצום מוניטארי באנגליה - בזמן שעולם ההשקעות עוקב אחרי כל פיהוק של ג’נט ילן, הבנק המרכזי המרכזי האנגלי קיבל השראה מהאיחוד של מונטי פייתון והחליט להראות לעולם איך עושים את זה טוב יותר. ביום חמישי בצהריים הודיע ה-BOE בהפתעה כי הוא מבטל את חלקם של משקי הבית בתוכנית ה-Funding for Lending Scheme (FLS), אותה תוכנית שבמסגרתה יכלו הבנקים המסחריים לקבל נזילות תמורת התחייבות להוציא חלק מהכסף למשקי הבית ולעסקים. ההחלטה של ה-BOE נבעה בראש ובראשונה מכך שבכל מה שנוגע לשוק הנדל"ן, תוכנית ה-FLS נחלה הצלחה.
"התוכנית שהחלה באמצע 2012, הובילה להקלה משמעותית בתנאי האשראי למשקי בית (משכנתאות) ולעסקים, ולירידה בריבית על המשכנתאות מרמה של 3.8% באמצע 2012 ל-2.8% נכון להיום. עובדה זו, במקביל לתוכנית ה-Help to Buy הממשלתית (שמעניקה למשקי הבית הלוואה ללא ריבית על 20% מערך הבית), גרמה לגידול ביכולת רכישת דירה על ידי משקי הבית ובעקבות כך גם לעליית מחירים. עליות המחירים החדות שנרשמו בחודשים האחרונים (7% ב-12 החודשים האחרונים) עוררו חששות ב-BOE באשר למידת הבועתיות של שוק הנדל"ן המקומי והובילו לביטול התוכנית. מעבר לכך, צריך לזכור שהמשק הבריטי הציג ברבעונים האחרונים צמיחה מהירה וכי גם הבנק האנגלי העלה רק לפני חודשיים את תחזיות הצמיחה לשנים הבאות.
"המשמעות של ביטול התוכנית בשווקים - הודעת ה-BOE היא סנונית הצמצום המוניטארי הראשונה שיוצאת מבנק מרכזי כלשהו במשקים המפותחים. לכן, בתקופה בה התנודתיות בשווקים גבוהה לאור הספקולציות על מועד תחילת הצמצום של הפד, ההודעה היתה צריכה, כביכול, להשפיע באופן ניכר על השווקים. עם זאת, פרסום ההודעה של ה-BOE לא עורר בשווקים התרגשות כל שהיא.
"האם מדובר בנימוס בריטי אופייני או שמא החלטת ה-BOE לא מספיק משמעותית? התשובה השנייה היא כנראה המדויקת יותר. על אף עצירת התמריצים להגדלת האשראי למשקי הבית, המדיניות בבריטניה היא עדיין מדיניות מרחיבה מאוד: תוכנית ה-FLS לעסקים עדיין פועלת. למעשה, מההודעה ניתן להבין כי ה-BOE רוצה להתרכז בשוק האשראי לעסקים ולכן ייתכן והתמריצים לבנקים להגדיל את האשראי העסקי אפילו יגברו. ה-BOE עדיין מריץ את ההרחבה הכמותית שלו ורוכש אג"ח ממשלתיות על מנת לשמור על התשואות נמוכות. הריבית בבריטניה נמוכה ולפי ה-BOE צפויה להישאר כזו לפחות עד ששיעור האבטלה ירד מתחת ל-7%, כלומר עוד הרבה זמן.
"מעבר לכך, תוכנית ה-Help to Buy הממשלתית עדיין בתוקף ומעודדת את שוק הנדל"ן. לכן, בשורה התחתונה המדיניות המרחיבה בבריטניה יחד עם הצמיחה המהירה באופן יחסי צפויים להמשיך ולהיטיב עם שוק המניות המקומי שאף נהנה מתמחור נוח יחסית לעומת מדינות אחרות באירופה.
"חברות הדירוג מצליחות שוב לא להפתיע: אוסף של הודעות מחברות הדירוג לימד כי חוסר הרלוונטיות של חברות אלו מעולם לא היה מובהק יותר ובהתאם זכו ההודעות גם להתעלמות כמעט מוחלטת מהשווקים. בין ההודעות שפורסמו: S&P הורידה דירוג להולנד לרמה של AA+. כתוצאה מכך איבדה הכלכלה החמישית בגודלה בגוש האירו את דירוג ה-AAA המושלם שנהנתה ממנו עד כה. הורדת הדירוג נבעה, ע"פ הודעת S&P, מהחולשה בצמיחה של הכלכלה ההולנדית (0.1% ברבעון השלישי ו-0.6%- לעומת הרבעון המקביל אשתקד), כאשר על פי כלכלני החברה רמת התוצר בהולנד לא צפויה להגיע לזו של ערב המשבר לפני 2017.
"בנוסף, מציינת S&P כי הצמיחה נתמכת בעיקר על ידי הייצוא כך שהביקוש המקומי לא מספיק חזק על מנת לסחוב את המשק על גבו. זאת ועוד, כדאי לציין כי מחירי הנדל"ן בהולנד נמצאים עדיין במגמת ירידה וכי שיעור האבטלה עומד על 8.5%. לאחר הורדת הדירוג של הולנד, רק גרמניה, פינלנד ולוקסמבורג נותרו עם דירוג AAA מושלם. פה המקום לחזור על טענתנו כי מלבד לוקסמבורג ופינלנד אף מדינה באירופה לא מצדיקה דירוג מושלם (כשרשמנו את זה לראשונה לפני שנתיים גם צרפת והולנד היו AAA. היום נותרה רק גרמניה) אלא רק את הדירוג של ספרד ואיטליה. הערכה זו מתבססת על כך שאם ספרד ו/או איטליה יקרסו אזי גם המדינות האחרות יכנסו למשבר חריף תוך כדי הניסיון להציל אותן. כמובן שאם אלו יחליטו לא להציל את ספרד/איטליה ויתנו לאירו להתפרק התסריט עלול להסתיים אפילו רע יותר.
"לעומת S&P במודי’ס דווקא התעוררו בצד הטוב של המיטה והחליטו להעלות את הדירוג של יוון בשתי דרגות לרמה של CCC-. בהודעתה מציינת מודי’ס את העובדה שיוון שכבר שש שנים נמצאת במיתון החלה סוף סוף להתאושש ובעקבות כך גם האופק של הגירעון הממשלתי נראה טוב יותר. מה שלא ציינה מודי’ס זה שכמובן שלאחר שמגיעים להסדר חובות עם תספורת של 50%, קל יותר להתנהל. בנוסף, בהתחשב בכך שיוון עוד רחוקה מלחזור לשווקים, ייתכן מאוד שבשנה הבאה יוון תאלץ לבקש חבילת סיוע נוספת ובמסגרתה יוותרו גם הנושים הציבוריים של יוון (ה-ECB וקרנות הסיוע) על חלק מהחוב.
"פיץ’ העלתה את אופק הדירוג של ישראל ל"חיובי". גם במקרה של ישראל התגובה הראויה להודעתה של פיץ’ היא "בוקר טוב אליהו". פיץ’ היא הסוכנות היחידה שעדיין מדרגת את ישראל בדירוג A בעוד על פי S&P ומודי’ס הדירוג הוא A+. מעבר לכך כל הנקודות שציינה פיץ’ (מדיניות פיסקאלית אחראית, מגמה של ירידה בגירעון וביחס חוב לתוצר, טיפול בבעיות המבניות במשק וכו’) הן אמנם נכונות וחשובות אבל לא ממש חדשות.
"הצעד התמוה של השבוע: ביום שישי דיווחה בלומברג כי ראש ממשלת יפן, אבה, שכנע את בנק ההשקעות הגדול ביפן, נומורה, להעלות ל-4000 מעובדיו את השכר ב-2% וזאת על מנת לעזור לממשל לתמרץ את המשק ולהשיג את יעד האינפלציה. יכול להיות שביפנית הכלכלה נראית אחרת אבל עד כמה שאנחנו מבינים, העלאה של השכר, גם אם תבוצע לכל העובדים במשק וגם אם תגולגל במלואה למחירים לצרכן, לא מייצרת אינפלציה אלא רק עליית מחירים חד פעמית. אפשרות אחרת היא כמובן לדאוג שגם העלאות השכר ימשכו זמן רב ובכל שנה השכר יעלה, נאמר, ל-20% מהעובדים. הבעיה בתרחיש כזה היא שבשנה הראשונה 80% מהעובדים מאבדים חלק מכח הקנייה שלהם".