במחלקת המחקר של בית ההשקעות יוטרייד מעריכים כי הסכם הביניים ההיסטורי שנחתם בין איראן למעצמות מסיימת לעת עתה תקופה בה המערב היה נתון ללחצים מצד מדינות האופ"ק באשר למחיר הנפט. חתימת הסכם הביניים שחררה לחץ באשר למחיר הנפט וייתכן כי החשש מהמשך הסכסוך ועליית מחירים דחפה את אלו להסכם המיוחל במהירות וביעילות יחסית. כך או כך, איראן הרוויחה זמן וחמצן תזרימי. לגבי הנפט מסוג ברנט ישנו לחץ של מוכרים ברמה של 110 דולר לחבית. לחץ נוסף על מחיר הנפט נובע מהתחזקות הדולר שתורמת גם היא לירידה במחירי הנפט.
ביוטרייד מעריכים כי התנודתיות במחיר הנפט תימשך שערכה קשור מאוד להשפעות גיאו-פוליטיות, שינויים טכנולוגיים, תנאי מזג אוויר במדינות המייצאות ומזקקות נפט ושינויים בביקוש עקב תקופות מיתון או שגשוג. ביוטרייד מזכירים כי ביולי 2008 נסק הנפט למחיר שיא של 147.5 דולר לחבית, אך מאז הספיק לצנוח ולעלות וחוזר חלילה, וכיום הוא נסחר במרחק של 44% מהשיא, סביב ה-93 דולר לחבית.
ביוטרייד מזכירים כי "כפי שלומדים משקיעים וסוחרים רבים, מה ש"אמור לקרות" לא בהכרח קורה, בגלל גורמים שונים הנכנסים למשוואה. כך למשל, בעוד ארה"ב ואירן עשויות לשמוח על הסכם הביניים, הרי שסעודיה, שהיא ספק נפט מרכזי למערב, ממש לא רואה עמן עין בעין. סעודיה הסונית חוששת מהגרעין שבידי אירן השיעית, ועלולה לצמצם הפקת נפט על מנת להביע את העדר שביעות רצונה ולגרום לעליית מחיר הנפט. מצד שני, הכלכלה הגלובלית המדשדשת עשויה לפגום בביקושים ולתמוך דווקא בירידת מחירי הנפט.