אלכס זבז’נסקי, כלכלן ראשי במיטב דש, התייחס להחלטת שר האוצר בדבר ביטול העלאת מס הכנסה, ואמר כי הצעד, לצד קיצוץ מקביל בתקציב, הינם צעדים לכיוון של "ממשלה קטנה". לטענתו, כיוון זה מנוגד ל"רוח טרכטנברג" שבאה לבלום מדיניות צמצום של ההוצאות האזרחיות בתקציב במקביל לירידה במסים. מיטב דש העריכו גם כי הורדת ריבית נוספת ע"י בנק ישראל אפשרית אם ה-FED ימשיך תוכנית הרכישות בפגישתו בחודש דצמבר והנתונים במשק יהיו חלשים.
"משרד האוצר החליט לבטל העלאת מס הכנסה המתוכננת מ-1 לינואר. עלותו של הצעד כ-4 מיליארד ₪ (0.4% תוצר). כדי לא להגדיל את הגירעון לשנת 2014 הודיע שר האוצר שיתבצע קיצוץ בהוצאות הממשלה בסך של כ-3 מיליארד ₪.
"למרות שביטול העלאת המס נקשר לעודף (חד פעמי) בגביית המסים ותת ביצוע בסעיפי הוצאות הממשלה, למעשה אין קשר בין הדברים. זאת מכיוון שבמקביל עם ביטול העלאת המס הודיע שר האוצר על קיצוץ בהוצאה ממשלתית בשנת 2014 ועל השינוי הצפוי בכלל תקרת ההוצאה המותרת בתקציב שפירושו קיצוץ נוסף פרמננטי בהוצאות הממשלה החל משנת 2015.
"כמכלול, ביטול העלאת המס וקיצוץ מקביל בתקציב הינם צעדים לכיוון של ’ממשלה קטנה’. כיוון זה מנוגד ל’רוח טרכטנברג’ שבאה לבלום מדיניות צמצום של ההוצאות האזרחיות בתקציב במקביל לירידה במסים.
"שר האוצר אומנם השתמש במילה ’ייעול’ הממשלה במקום המילה קיצוץ בתקציב. אולם, מוטב היה שייעול יעשה לפני שמבטלים את המסים. ניסיון העבר מראה שלהתייעל קשה, והרבה יותר קל לבצע קיצוץ רוחבי או לא לעמוד ביעדי התקציב.
"כעיקרון, השפעת ביטול העלאת המסים על הצמיחה במשק צפויה להתקזז חלקית מול הפחתת הוצאות הממשלה. בנוסף, לביטול העלאת המס עשויה להיות השפעה מסוימת להעלאת האינפלציה, אך השפעתה תלויה בצמיחת המשק.
"בסופו של דבר נזכיר שעל פי הניתוח של בנק ישראל, עוד לפני המהלך האחרון של שר האוצר, הממשלה הייתה אמורה לקצץ בהוצאותיה 3.5 מיליארד ₪ בשנה לשנים 2015-2016 כדי לעמוד ביעד תקרת ההוצאה המותרת. בנוסף, יהיה צורך בהעלאה נוספת של ההכנסות ממסים כדי לעמוד ביעד הגירעון לשנים 2015-2016 (5.5 ו-9 מיליארד ₪ בהתאמה). שום דבר מהצעדים הכואבים הללו לא מתבטל כתוצאה מההחלטות האחרונות של שר האוצר".
לגבי החלטת הריבית, "ראשית כל, נראה שבנק ישראל היה בסוד העניין של ביטול העלאת המס ויתכן שדחף לכך שמול ביטול העלאת המס יבוצע קיצוץ בתקציב. כהוכחה אפשר למצוא בכך שבהודעת הריבית שהתפרסמה רבע שעה לפני הידיעות על ביטול המס היה רשום "תוואי ההוצאה והמסים המתוכננים על פי התקציב ל-2014 עקביים עם יעד הגירעון לשנה זו".
"בהודעת הריבית עצמה לא היה חדש. בנק ישראל מתקשה לקבוע האם מתפתחת מגמת האטה נוספת במשק הישראלי. גם במשק העולמי המגמות הקיימות של צמיחה מתונה והורדת תחזיות הצמיחה נמשכות.
"בנק ישראל נמצא בהמתנה להחלטת ה-FED. כפי שנאמר לאחרונה גם ע"י הנגידה וגם ע"י פרופ’ זוסמן, חבר הועדה המוניטארית, התחלת צמצום הרכישות יסמן שינוי כיוון במדיניות הבנקים המרכזיים בעולם ושל בנק ישראל בפרט. בינתיים, רמת הריבית הנוכחית במשק מתאימה לתנאים הקיימים.
"אנו חושבים שהורדת ריבית נוספת ע"י בנק ישראל אפשרית אם ה-FED ימשיך תוכנית הרכישות בפגישתו בחודש דצמבר והנתונים במשק יהיו חלשים".