משרד הכלכלה סיים בניית מאגר חברות ישראליות אשר מציעות טכנולוגיות שונות למאבק בשינוי אקלים בתחומי האקלים, פסולת, מים, חומרי בנייה ירוקה, חקלאות והיערכות לאסונות אשר יוגש בוועדת האקלים בוורשה פולין. ועידת שינוי האקלים של האו"ם שנפתחה השבוע בוורשה, פולין, הינה הועידה התשיעית מסוגה והיא נפתחה בנוכחות נציגים מ-190 מדינות. במהלך הוועידה צפויות להתקבל החלטות בשורה של נושאים הקשורים להפחתה והתאמה . הדיונים יהיו במטרה לחתימה על הסכם כללי חדש להתמודדות עם שינוי האקלים, כפי שמקווים באו"ם להשיג עד 2015.
על בניית המאגר עמל בשנה האחרונה ד"ר דוד אסף אשר הועסק כעמית ממשק מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה במינהל סביבה ופיתוח בר קיימא במשרד הכלכלה. נציגי המשלחת הישראלית בראשות המשרד להגנת הסביבה יגישו את המאגר לדיוני הועידה בנושא הקמת מרכז לטכנולוגיות למאבק בשינוי אקלים. מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא במשרד הכלכלה עוסק פיתוח וצמיחה של תעשייה וכלכלה תוך התחשבות בערכי הסביבה ואחראי על הטמעת ערכי הסביבה ופיתוח בר קיימא כלכלי בעבודת משרד הכלכלה. המינהל אחראי בין היתר לסייע לתעשייה לעמוד ברגולציה הסביבתית, לפתח תעשיות הכימיה והמיחזור בישראל . בנוסף נציגי המינהל שותפים להליך התכנון הארצי.
דורון אברהמי מנהל המינהל מציין "שבישראל כמו בעולם כולו, רואים שינוי בתפיסה הסביבה ע"י התעשייה והממשלה ובחשיבות ההשקעה ביצירת תעשייה בר קיימא שמתחשבת בסביבה ושותפה בה". השאיפה לצמיחה כלכלית מתמדת יוצר אתגר אל מול מגבלות יכולת הנשיאה של הסביבה. כיום ברור שאין מקום לקיום תעשייה מזהמת ללא התחשבות בסביבה ובגורמים האחרים הקיימים בה.
פיתוח בלתי מבוקר של תעשייה עלול לפגוע גם במשאבי הסביבה (קרקע, מים, אוויר) ולגרום להרעה באיכות החיים. שינוי האקלים בעולם הדגיש את חשיבות הנושא ותיקף את העובדה שיש לאמץ עקרונות של פיתוח בר קיימא העונים על צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם הם.
יש לציין שבשנים האחרונות פעלה מדינת ישראל על מנת לסגור הפער מול המדינות המתקדמות בעולם ע"י חיקוק שורה של חוקים סביבתיים שקודמו ברובם ע"י המשרד להגנת הסביבה, דוגמת: חוק לסילוק ולמחזור צמיגים, חוק אוויר נקי, חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק וחוק מרשם פליטות והעברות לסביבה. לשינויי רגולציה אלו השפעה מיידית על המגזר התעשייתי והעסקי בישראל.
חוקים ותקנות סביבתיות אלו מהווים חלק מהמחויבויות שעל ישראל היה ועליה להנהיג עם הצטרפותה לארגון ה OECD. נקבעו יעדים בתחומי הסביבה השונים תוך מטרה "ליישר קו" עם הסטנדרטים הקבועים בארגון והנהוגים במדינות החברות בו, כאשר ב OECD מצפים שמדינות החברות בארגון יפעלו בהתאם למדיניות הסביבתית שלהם כמו למשל פעולות להפחתת פליטות.
מדינת ישראל לא הסתפקה בהצהרות, אלא החלה להשקיע משאבים ניכרים לטיפול בנושאים הסביבתיים. בהתאם לכך משרדי הכלכלה והגנת הסביבה פיתחו כלי סיוע סביבתיים לתעשייה, זאת בשיתוף עם הסוכנות לעסקים קטנים, מרכז השקעות, מינהל אזורי פיתוח והמדען הראשי. כלים אלו נועדו ראשית לתמוך ולקדם את האג’נדה והראייה הסביבתית בתעשייה ובנוסף לסייע לתעשייה להתמודד עם הרגולציות הסביבתיות. התעשייה בישראל מצידה ביצעה השקעות חסרות תקדים בהתאמה לתקני הסביבה החדשים הנאמדים במיליארדי שקלים לשנה.