נתוני השכר במשק מסבירים מדוע בנק ישראל צופה שקצב ההוצאה הפרטית בשנה הבאה יירד מ 3.7% השנה ל 2.3% בלבד. אלא שזה אינו מנחם את הצרכן שרואה כיצד הכנסתו הפנויה (נטו) קטנה בשל המיסים שהוטלו השנה, לצד הסטגנציה בהכנסתו (ברוטו) . סביר להניח שאלמלא גילויי הגז, מצבנו היה חמור בהרבה, מפני שככל הנראה הממשלה הייתה נאלצת להעלות את המיסים בשיעור גבוה יותר בכדי להתמודד עם הגרעון., כך מסבירים באפסילון בסקירה שפרסמו.

 

לדבריהם, למצב שנוצר יש שתי השלכות מרכזיות : הראשונה היא השלכת ה"עם הגז" שמשפיעה על יציבותו של המשק. הכלכלה הישראלית תמשיך להציג מצג של משק יציב ואיתן, מה שעתיד לשמור על פרמיית סיכון נמוכה למדי שתבוא לידי ביטוי בדירוג גבוה ובאמונם של משקיעים זרים ומקומיים.

 

ההשלכה השנייה קשורה במנועי הצמיחה הפנימיים, להלן : "בלי הגז". פירות הגז עדיין לא חלחלו למטה. הצריכה הפרטית שמהווה למעלה מחמישים אחוזים מהתוצר תוריד הילוך ותשפיע לרעה על שיעור הצמיחה. האם מדיניותו של בנק ישראל תושפע מנתוני הצמיחה של "עם" או של ה"בלי"? אנו סבורים שגם בנק ישראל מודע לתמונה הלא משקפת שמציגים הנתונים הסטטיסטיים. לכן, סביר להניח שהפגיעה בכיסו של הצרכן הישראלי תגרום לכך שהמדיניות המוניטרית לא תשתנה. להלן הסקירה שפרסמו:

 

 

לפני כשנה, כאשר הכנו את התחזית לשנת 2013, העלינו את הנושא של תרומת ענף הגז למשק המקומי. למרבה הגאווה, אפסילון הייתה הגוף הראשון בארץ (כולל גופים רשמיים) שהתייחס לנושא. בסקירות השוק שהצגנו אז, טענו שהגז עומד להוות גורם משמעותי ביותר בכלכלת ישראל בשנים הקרובות. סברנו אז כי תעשיית הגז תתרום לעלייה בשיעור הצמיחה של המשק, כאשר התייחסנו במקביל גם להשפעה הקריטית שעתידה להיות לענף על חוזקו של השקל.

 

אמדנו אז את תרומת הגז לצמיחת המשק בשיעור של 0.8% (מה שאכן קרה בפועל). בנוסף הערכנו כי
תרומתו של הגז לצמיחת המשק תגיע לאחוז לערך במהלך השנים הקרובות. עד כאן התחזית והתוצאות בפועל. אלא שמהרגע בו הכירו הגופים הרשמיים בחשיבותו של ענף האנרגיה, החלו להתפתח להם שני סוגים של דיווח כלכלי בארץ: הצמיחה עם הגז וללא תרומת הגז. בתחילה, די השתוממנו על פשר הצגת הנתונים הכפולה מאחר וטענו כי די מוזר שלאחר שנים שבהם שיווענו למקורות אנרגיה פנימיים שלנו הם מוצגים בנפרד משאר הנתונים הכלכליים.

 

אלא שעם הזמן, מתברר שיש צורך להציג את מצב המשק עם ובלי הגז. זאת בעיקר בשל העובדה שתרומתו של הגז מורגשת בעיקר בנתוניה הפיסקליים הרשמיים של ישראל. אלא שמבט מעמיק יותר מעלה כי עדיין רחוק היום בו הישראלי הממוצע יהנה מגילויי הגז. במילים אחרות, הגז שיפר באופן משמעותי את מיצובה הפיסקלי של ישראל, אולם מצבו של האזרח ממשיך להיות מושפע באופן מכריע מהגורמים המסורתיים. הכותרת של הסקירה שאולה כמובן מהביטוי start up nation שממחישה את העובדה שישראל מהווה חממה עולמית לפיתוח טכנולוגיות שחלקן יוצאו לעולם. אלא שהנהנים מיצוא הטכנולוגיות הללו הינו מקבץ קטן של אנשים לצד קופת המדינה (כמו במקרה של מכירת WAZE וישקר).

 

קופת המדינה כמובן התעשרה מהאקזיטים הללו ותרמה לשיפור מצבו הפיסקלי של המשק על כל המשתמע מכך. הווה אומר, דירוג אשראי גבוה ויציב, זרימה של כספי משקיעים מחו"ל ועוד. אבל האזרח נהנה מכך בשוליים, אם בכלל. סיטואציה דומה מתחילה להיווצר עם הגז. המשק הישראלי חוסך לעצמו הוצאת דולרים עצומה, חלקים הולכים וגדלים של התעשייה הישראלית מתחילים ליהנות מהגז, ובניגוד לרוב המשקים המפותחים בעולם ישראל מציגה תמונת מקרו משופרת. אלא שזה רק חלק אחד של התמונה. החלק השני קשור בתרומה של הגז (וההיי טק) לאזרח הרגיל ו/או לרמת החיים שלו.

 

כיצד יתכן אם כן, שישראל מציגה נתוני מקרו מרשימים בעוד רמת החיים די תקועה במקום ? זהו בדיוק המקום להכיר בנחיצות של שימוש בשני סטים של נתונים : אחד עם הגז והשני בלעדיו. הראשון עם הגז מתאר את מצבו של המשק. השני רלוונטי יותר לאזרח. במילים אחרות, בנק ישראל צופה שהמשק יצמח בשנה הבאה ב 3.4% ואילו "האזרח" יצמח ב 2.7%.

 

ממה נובע הפער העצום הזה ? מכמה גורמים. בראש ובראשונה מכך שענף האנרגיה בישראל מעסיק עדיין מספר קטן מאוד של עובדים ולכן השפעתו על שוק התעסוקה מזערית למדי. שנית, המדינה עדיין לא נהנית מתקבולי מיסים משמעותיים. אלו אמורים להגיע החל מ 2017 לערך. בנוסף, הנהנים המיידים של הגז, כמו חברת חשמל אינם מעבירים עדיין את החיסכון שנוצר בשל השימוש בגז לאזרח, ולכן הגז אינו מגדיל עדיין את הכנסתו של הצרכן. זו נקודה מהותית למדי שממחישה את הפער שנוצר בין הנתונים "עם" לבין נתוני ה"בלי".

 

מאומה מפירות הגז לא הגיע עדיין לכיסו של האזרח, וגם לא ברור עדיין מתי יגיע. מסקר הוצאות הצרכנים שפורסם השבוע עולה כי ההכנסה ממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה היא 9,149 ₪, כאשר ההכנסה החציונית היא 6,541 ₪ (!!!). בחינה של התפתחות השכר הממוצע במשק בשנים האחרונות מגלה שהוא "תקוע" במקום כבר זמן רב.

 

 

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש