כלכלני לאומי אמרו היום בסקירתם כי תוואי הריבית העתידי יושפע בעיקר מקצב הצמיחה בכלכלה העולמית ומההתפתחויות בפעילות הסחר הבינלאומי. מרבית האינדיקטורים ממשיכים לתמוך בהמשך מדיניות מוניטרית מרחיבה ואף הורדת ריבית בזמן הקרוב: "אנו סבורים כי הוועדה המוניטארית עשויה לנצל את סביבת האינפלציה המצויה בתחום יעד יציבות המחירים בעת הקרובה ולהפחית את הריבית ברבע אחוז, בכדי להוסיף ולמתן את הפגיעה ביצואנים ולתמוך בצמיחה".
בנק ישראל החליט להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי ברמה של 1%. הגורמים העיקריים להחלטה דווקא תמכו בהפחתת ריבית. גורמים אלה כללו את: הימצאותה של האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים בקירוב לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים; צמיחה מתונה בפעילות הריאלית במשק המקומי; האטה אפשרית בקצב ההתאוששות במשקים המפותחים בעולם לצד התמתנות הצמיחה במשקים מתפתחים; הפחתת תחזיות הסחר הבינלאומי והצמיחה הגלובאלית; המשך מדיניות מוניטרית מרחיבה בקרב בנקים מרכזיים בעולם; ודחיית תהליך צמצום ההרחבה הכמותית על ידי הבנק הפדרלי בארצות הברית.
יחד עם זאת, שלושת הגורמים שנראה כי מנעו הפחתה נוספת של ריבית הם: המשך עליה במחירי הדיור; בלימה של מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל בחודש האחרון; והריבית הריאלית השלילית (כ-0.3%-) המשקפת מדיניות מוניטארית מרחיבה מאד (ראה\י תרשים "הריבית הריאלית של בנק ישראל"). ברקע הדברים יש לזכור כי לאחר שהריבית ירדה בחודש הקודם ברבע אחוז וב-0.75 נקודות אחוז בסך הכול מאז חודש מאי 2013, ולאור רמת הריבית הנומינאלית הנמוכה אשר אינה מותירה מקום רב להפחתות ריבית נוספות בעתיד, סביר כי הוועדה המוניטארית תעדיף לבחון את ההשפעה של הפחתות הריבית האחרונות על המשק.
במבט קדימה, מרבית האינדיקטורים ממשיכים לתמוך בהמשך מדיניות מוניטרית מרחיבה ואף הורדת ריבית בזמן הקרוב. ראשית, הנתונים הכלכליים שנוספו בעת האחרונה מעידים על הרעה בפעילות הריאלית, בפרט בתחומי הייצור התעשייתי והיצוא (ראה\י הרחבה בנושא בסקירתנו מה-23.10.13).
הרעה זו מושפעת, בין היתר, מהמשך מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל ביחס לסל המטבעות על רקע הגידול בתנועות ההון הנכנסות, וכן בשל הערכות להמשך התמתנות בצריכה הפרטית ובהוצאות הממשלה בהמשך השנה וב-2014. בנוסף, סביבת האינפלציה צפויה להישאר מתונה בזמן הקרוב ולהתאפיין בקצבי שינוי שליליים או אפסיים במדד בששת החודשים הקרובים (מדדי אוקטובר 2013-מרץ 2014). לכן, אנו סבורים כי הוועדה המוניטארית עשויה "לנצל" את סביבת האינפלציה המצויה בתחום יעד יציבות המחירים בעת הקרובה ולהפחית את הריבית ברבע אחוז, בכדי להוסיף ולמתן את הפגיעה ביצואנים ולתמוך בצמיחה.
במבט לטווח ארוך יותר, אנו צופים כי המדיניות המוניטארית תישאר מרחיבה כל עוד תנאי הרקע שצוינו למעלה ימשכו. יחד עם זאת, להערכתנו, הריבית עשויה להתחיל לעלות החל במחצית השנייה של 2014 על רקע השיפור החזוי בקצב הצמיחה בקרב המשקים המפותחים ובפעילות הסחר הבינלאומי במהלך השנה הבאה (ראה/י גרף). העיתוי וקצב העלאות הריבית יקבע על פי ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובחו"ל. להערכתנו, ריבית בנק ישראל בסוף 2014 צפויה להיות גבוהה במעט מהריבית כיום.
יציבות בקצב גידול הרכישות בכרטיסי אשראי. עם זאת,ישנם סימני האטה בנתונים האחרונים, של הרביע השלישי של 2013. סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בשיעור ריאלי של 6.3% (נתונים מנוכי עונתיות) ברביע השלישי ביחס לרביע המקביל אשתקד. בתרשים ניתן לראות כי המגמה ברכישות כרטיסי האשראי הינה יציבה בשנתיים האחרונות.
יחד עם זאת, וחשוב יותר מאשר הקצב השנתי, יש לציין כי ברביע השלישי של 2013 נרשמה האטה בהתרחבות ביחס לרביע השני של 2013 (צמיחה בשיעור של 0.7% בלבד). התמנות כזו, של שיעורי השינוי הרבעוני החלה להסתמן בשלושת הרביעים האחרונים.
מגמה זו באה לידי ביטוי בעיקר בשתי קבוצות מוצרים ושירותים, האחת, "מוצרים ושירותים אחרים" הכוללים מחשבים ותוכנה, ציוד ושירותי תחבורה ותקשורת ועוד, והשנייה, קבוצת "שירותים" הכוללת שירותי ביטוח, טיסות ואירוח, פנאי ובילוי ועוד. חלק מהמוצרים והשירותים הנכללים בשתי קבוצות אלה, המהוות יחדיו למעלה מ-60% מסך הרכישות (נכון לנתוני 2012), כוללים מוצרים בני קיימא ושירותי מותרות אשר בעתות של חולשה כלכלית מתאפיינים בהאטה בביקושים. בניגוד לכך, בקבוצת המזון והמשקאות הכוללת מוצרי צריכה בסיסיים, נרשם גידול בהיקף רכישות בכרטיסי אשראי ברביע האחרון.
לאור המתאם החיובי בין סך הרכישות בכרטיסי אשראי ובין הצריכה הפרטית, התפתחות זו עשויה להצביע על האטה מסוימת בצמיחה של הצריכה הפרטית ברביע השלישי של 2013 לעומת הרביע השני (רביע מול רביע). נתונים אלה מצטרפים למספר נתונים שפורסמו בעת האחרונה ומעידים על מגמה של יציבות בתחום זה עם נטייה כלפי מטה, ביניהם נתוני הפדיון לחודש אוגוסט אשר הצביעו על עליה מתונה בפדיון בענפי המסחר לצד ירידה (חודש שלישי ברציפות) בפדיון בענפי השירותים.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי קצב צמיחת הצריכה הפרטית עשוי להתמתן ברביעים הקרובים על רקע העלאות שיעורי המס הישירים הצפויות בשנה הבאה שיקטינו את ההכנסה נטו של משקי הבית. בנוסף, בעת האחרונה עלתה הסבירות כי שיעור האבטלה במשק יעלה על רקע החולשה בייצור התעשייתי וביצוא. הרעה בשוק התעסוקה עשויה גם כן לתמוך בהתמתנות של קצב ההתרחבות של הצריכה הפרטית במשק.