לאומי: המדד המשולב למצב המשק ממשיך לשקף קצב צמיחה מתון ויציב

המדד המשולב למצב המשק (בנטרול השפעת תחילת הפקת הגז הטבעי) ממשיך לשקף קצב צמיחה מתון ויציב המדד המשולב למצב המשק עלה בשיעור של 0.3% בחודש ספטמבר, ובשיעור של 3.1% ביחס לחודש ספטמבר אשתקד.

מדובר בשיעור השינוי השנתי הגבוה ב-11 החודשים הקודמים. בנוסף, יש לציין כי בנק ישראל עדכן כלפי מעלה את שיעורי השינוי של המדד המשולב בחודשים מאי-אוגוסט. בחינת נתוני המדד מעידה על האצה מסוימת של פעילות הסקטור העסקי ברבעון השני וברבעון השלישי של השנה ביחס לקצבי הגידול שנרשמו בארבעת הרבעונים הקודמים (רבעון שני 2012 ועד רבעון ראשון 2013). יחד עם זאת, יש לציין כי האצה זו נובעת, בין היתר, מתחילת ההפקה של הגז הטבעי. בנטרול ההשפעה של הגז, נראה כי הסקטור העסקי ממשיך להתאפיין בקצב צמיחה מתון יחסית, אך יציב.

בחינת האינדיקאטורים המרכיבים את המדד מעידה על עליה ביבוא של מוצרי צריכה, בהמשך למגמה החיובית שחלה מתחילת השנה. הפדיון בענפי המסחר עלה בשיעור מתון ואילו הפדיון בענפי השירותים ירד חודש שלישי ברציפות. נתוני היבוא של מוצרי הצריכה ונתוני הפדיון מצטרפים לנתונים אשר פורסמו לאחרונה המצביעים על יציבות בפעילות הצריכה הפרטית.

יחד עם זאת, תתכן האטה בפעילות הצריכה הפרטית על רקע הריסון הפיסקאלי (העלאות מסים שחלו ב-2013 והעלאת מס הכנסה ב-2014), עליה אפשרית בשיעור האבטלה ופסימיות בנוגע למצב הכלכלי בקרב משקי הבית כפי שניתן ללמוד מסקרי ציפיות שונים. בנוסף, יצוא הסחורות אמנם עלה בחודש ספטמבר לעומת חודש קודם, אולם בראיה ארוכת טווח, פעילותו ממשיכה להתאפיין בחולשה, דבר אשר בא לידי ביטוי בקרב מרבית ענפי המשנה.

בנוסף, יצוא השירותים ירד לעומת חודש קודם, לאחר מספר חודשים בהם חלה התמתנות בקצב העלייה. התפתחות זו מעידה, ככל הנראה, על מגמת היחלשות בתחום יצוא השירותים.

הנתון המדאיג ביותר במדד המשולב לחודש ספטמבר, הינו הירידה בייצור התעשייתי בשיעור של 13% ביחס לחודש המקביל אשתקד (מנוכי עונתיות). מדובר בירידה החדה ביותר בשנים האחרונות. הגורם העיקרי אשר משפיע על המגמה השלילית בפעילות הייצור הינו הירידה בביקושים בסקטור הטכנולוגיה. על פי נתוני הפדיון ממכירות ליצוא, החל מחודש פברואר חלה מגמת ירידה במכירות ליצוא, המהווים את החלק הארי בפדיון של חברות ההיי-טק הישראליות.

בתרשים משמאל ניתן לראות כי מדד הייצור התעשייתי, ללא טכנולוגיה, שומר על יציבות באופן יחסי ב-15 החודשים האחרונים. יש לציין כי בחודש אוגוסט חלה עליה של כ-0.5% במדד שעות העבודה (מנוכה עונתיות). אולם בראיה ארוכת טווח, מספר שעות העבודה של שכירים הינו יציב, דבר המעיד על המשך מגמה של ירידה בפריון העבודה עקב הירידה בתפוקה במשק.

מחירי הסחורות החקלאיות ירדו בעולם ב-8.7% מתחילת השנה וב-13.8% ב-12 החודשים האחרונים (במונחים דולריים). על פי ההערכות של הבנק העולמי, המחירים צפויים להמשיך לרדת גם ב-2014, אך בשיעור מתון של 0.8% בממוצע, ולהשלים למעלה משלוש שנים רצופות של ירידה במחירי הסחורות החקלאיות. ירידות המחירים נובעות מייצור יתר בשנים האחרונות, על רקע רמות המלאי הגבוהות שהצטברו עקב סביבת גידול חיובית וביקושים מתונים מהצפוי בעולם.

בנוסף, על פי התחזית האחרונה של הבנק העולמי, מחירי קבוצת מוצרי המזון, צפויים לרדת בשיעור שנתי של 2.8% בממוצע בשנת 2014, זאת לאחר ירידה חזויה בשיעור שנתי של 7.6% בממוצע ב-2013 (מתחילת השנה ירדו המחירים בכ-10%). על פי התחזיות, מחירי שלושת קבוצות המזון הכוללות, שמנים, גרעינים ושונות (בשר, פירות, דגים ועוד) צפויים לרדת מסיבות של היצע עודף.

התממשות ההערכות של הבנק העולמי לגבי ירידת מחירי המזון, לצד תיסוף השקל, עשויה לתרום להתמתנות של קצב עליית מחירי המזון במשק המקומי כבר בתקופה הקרובה וגם ב-2014, וזאת לאחר שסעיף המזון במדד המחירים לצרכן עלה בשיעור ניכר של 6% ב-12 החודשים האחרונים.

לאור משקלו הגבוה יחסית של סעיף המזון במדד המחירים לצרכן, ירידה במחירי המזון עשויה למתן את קצב האינפלציה השנתי, דבר אשר יאפשר לוועדה המוניטארית של בנק ישראל להתמקד בתמיכה בפעילות הריאלית במשק על ידי שמירה על רמת ריבית נמוכה ואולי אף להורידה בהמשך השנה או בתחילת 2014.

בעת האחרונה ניכרת חולשה בפעילות יצוא הסחורות בקרב החברות הישראליות. בתרשים ניתן לראות את השונות במגמות של יצוא הסחורות לפי ארבעת קבוצות הסחר העיקריות. ניתן להבחין כי לאחרונה חל שיפור ביצוא הסחורות לאיחוד האירופי, התייצבות ביצוא לארצות הברית, ומגמת ירידה בחודשים האחרונים ביצוא לאסיה.

יצוא הסחורות למדינות האיחוד האירופי, המהוות כשליש מסך יצוא הסחורות הישראלי, עלה בשיעור של 1.4% לעומת הרבעון השני ובשיעור של 6.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה ביצוא לאירופה הינה על רקע הגידול בהזמנות חדשות של מפעלים ועליה בתפוקה במרבית המדינות כפי שמתבטא במדדי מנהלי הרכש במדינות אירופה, המצביעים על צמיחה בשלושת החודשים האחרונים.

יש לציין כי לאחרונה עדכנה קרן המטבע את תחזיות הצמיחה של מדינות האיחוד האירופי לשנים 2013 ו-2014 כלפי מעלה בשיעורים של 0.2% ו-0.1% בהתאמה לעומת התחזית מחודש יולי. על פי התחזיות הנוכחיות, התוצר של האיחוד האירופי צפוי לשמור על יציבות ב-2013 ולצמוח בשיעור מתון של 1.3% ב-2014. השיפור בפעילות הריאלית ועדכון תחזיות הצמיחה עשויים להעיד על המשך מגמה של גידול מתון ביצוא לאיחוד האירופי.

בנוסף, על פי דו"ח התחזיות האחרון של קרן המטבע, הכלכלה העולמית צפויה לצמוח בקצב של 3.6% ב-2014 לעומת 2.9% ב-2013. התחזית ל-2014 עודכנה כלפי מטה בשיעור קל של 0.2% לעומת התחזית מחודש יולי. הסיבה לעדכון היא הורדת תחזיות הצמיחה למדינות אסיה, כולל סין והודו, אשר הינן שותפות סחר הגדולות של ישראל באסיה, בפעם השלישית במהלך 2013. המשך מגמה של התמתנות בקצב הצמיחה, בין היתר כתוצאה מהתמתנות הביקושים הפנימיים באסיה, יכולה להיות גורם המביא להמשך ההאטה בפעילות היצוא ליבשת אסיה.