ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ’ אבישי ברוורמן, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להסדרת פעילות חברות דרוג האשראי בישראל. הוועדה החלה לדון בהצעה לפני כשבועיים, והיו"ר הזכיר כי בדיון הקודם טענה נציגת התנועה לאיכות השלטון טענות לגבי תפקוד חברות הדירוג בכלל, וחברת מעלות בפרט באשר לדירוג של חברת IDB, וביקש מחברת מעלות להגיב.
מנכ"לית מעלות, רונית הראל בן זאב, אמרה כי "חוכמה בדיעבד אינה חוכמה". לדבריה, כשם שגורם אחד יכול לטעון שנגרם לו נזק בגלל אי הורדת דרוג מסוימת אופטימית מידי, יכול גורם אחר לטעון על נזק בשל הורדת דרוג פסימית מדי. לכן, אמרה הראל בן זאב, לא ניתן לבחון החלטה על דרוג במבט לאחור, מה שצריך לבחון הוא האם החברה פעלה כראוי לפי המתודולוגיה שבחרה לעצמה.
באשר לדרוג חברת IDB ציינה הראל בן זאב כי מעלות פעלה כנדרש ומינואר 2011 ועד יוני 2013 עדכנה את הדרוג 9 פעמים. "מנובמבר 2008 התחלנו להוריד את הדרוג של החברות בקבוצה, באופן ששיקף את רמת המינוף שהלכה ועלתה. הדירוג שיקף את המידע שהיה בידנו", אמרה.
סמנכ"ל כלכלה ומחקר בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד נילי אבן חן, שבה וטענה כי התנועה פנתה למעלות בנושא בזמן אמת ורק לחץ הציבור בשוק ההון הוביל להורדת דרוג. הראל בן זאב השיבה כי התנועה לאיכות השלטון מעולה לא פנתה לחברה ואין שחר לטענות לפיהן מעלות "נחרה בשמירה".
עוד הוסיפה אבן חן כי לא נעשתה בקרה על פעילות החברות המדרגות. סגנית בכירה לממונה על שוק ההון במשרד האוצר, הילה בן חיים, ציינה כי באף שוק ההון לא התקבלה אינדיקציה שהייתה בעיה בהליך העבודה של חברות הדרוג. יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ’ שמואל האוזר, הסביר כי לרשות אין סמכות לפקח על החברות, ולכן נדרשת חקיקת החוק שנועד על מנת לתת את אותה סמכות פיקוח שדרושה לרשות כדי לוודא שתהליכי הדרוג יעשו בדרך הנכונה.
פרופ’ האוזר התייחס גם למודלים של התשלום ואמר כי המודל שבו המדורג משלם ישירות לחברת הדרוג. לדבריו, "זה לא מודל שנהוג רק בחברות הדרוג. כל שומרי הסף, כמו רואי החשבון לדוגמה, גובים את הכסף ישירות מהלקוח. האלטרנטיבות רק מעבירות את ניגוד העניינים למקום אחר".
פרופ’ האוזר הוסיף כי המודל הקיים הוא המוצלח ביותר והעברת האחריות על התשלום למדינה עלולה לעורר ויכוח אינסופי אם המדינה בכלל יודעת לעשות זאת. היועץ המשפטי של מעלות, עו"ד אמיר הלוי, הוסיף כי במקרה כזה היה ניגוד עניינים חדש, שכן המדינה היא בעצמה גוף מדורג. היו"ר ברוורמן הסכים עם הדברים ואמר כי בשוק הדרוג קיימות שתי חברות ולא צפויה תחרות עזה כמו בשוק הקפה, כך שגם אם הרשות תגבה את הכסף הקשר בין חברות הדרוג למדורגים לא ינותק.
נושא נוסף שעלה בדיון הוא אפשרות שחברה שלא קיבלה דרוג שהתאים לציפייה שלה תעבור לחברה מתחרה. עו"ד אבן חן טענה כי מהלך כזה ביצעה קבוצת אריסון, כשעברה ממעלות למדרוג. לדבריה, המעבר היה שווה לקבוצת אריסון 25 מיליון שקל בשנה.
מנכ"ל מדרוג, ערן היימר, הסביר כי מדרוג דרגה את החברה של אריסון בדרגה אחת יותר מהדרוג של מעלות, בגלל שהחברה האם של מדרוג, מודי’ס, נתנה דרוג טוב יותר לבנק הפועלים והדבר השפיע על המתודולוגיה באמצעותה דרגה מדרוג את קבוצת אריסון. באופן כללי ציין היימר כי דרוג הוא חוות דעת על יכולת פירעון של חברה, ואם כל הדרוגים יהיו זהים לא יהיה צורך ביותר מחברה אחת. השוני בדרוג, לדבריו, נובע בשוני בין המתודולוגיה בה משתמשת כל חברת דרוג. עו"ד הלוי ממעלות הוסיף כי המקרה רק מעיד שיש חברה (מעלות) שעמדה על הדרוג שנתנה ולא הייתה מוכנה לשנות אותו גם במחיר של אבדן הכנסה.