בעקבות החלטת בג"ץ, נראה כי שאלת מכסות הייצוא נסגרה. כך אמרו היום באקסלנס בתגובה לדחיית העתירה על יצוא הגז. "זוהי התפתחות שמאפשרת לנו להכניס למודל את התממשות האופציה לייצוא גז בצינור לטורקיה. סבירות של 50% לייצוא לטורקיה ו- 50% סבירות להתממשות האופציה השמרנית יותר של הנזלת גז דרך וודסייד, מעלים בממוצע כל כך הרבה ערך ללוויתן, שלמרות הסיכון המתמיד של הרגולציה והמיסוי, והעלייה ב-31% מתחילת השנה של מניית רציו, אנו ממליצים להשקיע ברציו ומעלים את מחיר היעד שלה ל-51 אגורות. אנו מורידים את ישראמקו להחזק לאחר שעלתה כ-14% מתחילת השנה אם כי יש לציין כי המניה היא ברמת סיכון מאוד נמוכה יחסית".
מהי האופציה הטורקית: מאגר לוויתן יעביר גז בצינור לגבולה הבינלאומי של ישראל-קפריסין ומשם קונסורציום בינלאומי, יעביר את הגז בצינור לטורקיה. קיבולת הגז אמורה להיות 10 BCM לשנה (טורקיה מייבאת וצורכת כ-40 BCM לשנה) ובנייתו אמורה להסתיים עד 2018.
בשלב הבא ייתכן שייבנה צינור נוסף של 10 BCM שגם כן יגיע לטורקיה אך יהיה לשימושן של מדינות אירופאיות אחרות. זהו תסריט וורוד שאם יתממש יש לו יתרונות ענק לעומת הנזלת גז: ראשית, מדובר על השקעות הון נמוכות דרמטית מאופציית ההנזלה – אנו מניחים 2.5 מיליארד דולר לבניית הצינור ועוד כ-4 מיליארד לפיתוח המאגר (יש להניח שלא שותפות לוויתן ישקיעו בצינור אך מחיר המכירה של הגז מן הסתם ישקף את ההשקעה).
שנית, זרם ההכנסות יהיה גדול יותר ומוקדם יותר מזרם ההכנסות שנובע מהנזלה – בתסריט הוורוד שאנחנו משרטטים פה, ייתכן ייצוא של 20 BCM לשנה החל מ- 2022. אגב, יש לציין שבקפריסין כנראה יבנה מתקן הנזלה בלי קשר ללוויתן. מתקן זה ייתכן שישולב בתוכניות של לוויתן אם כגיבוי ואם כערוץ ייצוא נוסף ומקביל.
מהם הסיכונים להשקעה בהנחה של התממשות האופציה הטורקית: הסיכונים הם בראש ובראשונה פוליטיים, בוודאי על רקע המתיחות עם טורקיה בימים האחרונים. האופציה הזו דורשת שיתוף פעולה בינלאומי שכולל את טורקיה, קפריסין, כנראה רוסיה, צרפת, ארה"ב ואף מדינות נוספות. האינטרסים של מדינות אלה הם סבוכים ולפעמים מנוגדים.
תפקידה של וודסייד בקונסטלציה כזו הוא כמובן שונה ופחות לעומת אופציית ההנזלה. בנוסף, הרגולציה ומדיניות המיסוי במדינת ישראל הם גורם סיכון ברור. לבסוף, אנחנו מניחים מגוון של הנחות לגבי השקעות, מחיר הגז, לוחות זמנים ועוד גורמים שהם בגדר הנחה בלבד. כפי שסאגת הגז הוכיחה, המרחק בין הנחות ותקוות לבין המציאות עלול להיות גדול מאוד. בסופו של דבר, אנחנו ממליצים להשקיע ברציו כי אנחנו חושבים שהערך הוא כזה, ששווה לקחת את הסיכון.
מהן ההנחות שלנו? אנחנו מניחים שבאופציה הטורקית נדרשת השקעה של 6.5 מיליארד דולר שתכלול 4 מיליארד דולר לפיתוח המאגר ועוד 2.5 מיליארד להנחת הצינור הראשון. אנחנו מניחים סיום הפרויקט עד 2018 ואנחנו מניחים מחיר מכירה של 11 דולר ל-mmBTU.
יש לציין כי ממוצע המחירים שטורקיה משלמת היום הוא גבוה יותר אך מטעמי שמרנות אנו מניחים מחיר נמוך יותר. אנחנו מניחים מחיר הון של 11.5% וכמובן מתאימים את היטל שישינסקי למצב שבו השקעות ההון הן פחותות מאוד לעומת ההשקעה הנדרשת בהנזלה. אנו מניחים שאין מסים נוספים מעבר למס הנוכחי. התוצאה – האופציה הטורקית יוצרת שווי של 8.2 מיליארד דולר ללויתן (בהשוואה ל-6.1 מיליארד באופציית ההנזלה