"אעביר את הצעתו של נשיא לשכת יועצי המס בנוגע לרפורמה בשוק הנדל"ן לקבינט הדיור", אמר היום סגן שר האוצר, מיקי לוי, בכנס השנתי של לשכת יועצי המס.
משה אשר מנהל רשות המיסים אמר: "בנושא חישוב מאוחד לבני זוג העובדים יחדיו אנו נותנים אמון גדול מאוד במייצגים ובבעלי העסקים. החוק לא יחול רטרואקטיבית".
לדברי נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי: "אחד הנושאים המרכזיים המשפיעים על גביית המס הוא שוק הנדל"ן. כולם מדברים על מחירי הדיור והוקם קבינט לנושא בממשלה. שני הדברים כרוכים זה בזה: ניתן להוריד את מחירי הדיור ,על ידי הגדלת ההיצע ובמקביל להגדיל את גביית המס, שהרי 30%-40% ממכירת כל דירה הוא לתשלומי מסים. חלק מחוסר הגבייה בשנת 2012 נבע מההאטה בשוק הדיור ומבעיית המימון של היזמים. אם בכנסת יבינו שהתחדשות עירונית היא העתיד, יימצא פתרון לבעיה. התחדשות עירונית תגדיל באופן משמעותי את היצע הדירות למגורים, ובהתאם לכך ירדו מחירי הדיור , יהיו יותר עסקאות ותגדל גביית המס בהתאם.
כיום, חלק גדול מהפרויקטים של התחדשות עירונית נטולי כדאיות כלכלית, משום שהפקידות בוועדות התכנון החליטה להעניק זכויות מוגבלות ליזמים. תוסיפו את הנתון, שלוקח שבע שנים לקבל אישורים לפרויקט פינוי ובינוי! ואז כולנו מבינים את שורש הבעיה .אנחנו נתקלים בדיוק באותה הבעיה בהשגת אישורים לבניה לפי תמ"א 38, שאינה ברת יישום בערי הפריפריה או מחוץ למדינת ת"א.
אם תחוקק הכנסת חוק, שיאפשר לבנות 4 קומות לפחות בתמ"א 38, ניווכח לראות איך היצע הדירות בכל המדינה עולה. הכנסת צריכה לחוקק חוק שבפינוי בינוי מקבלים זכויות בנייה ביחס של 1 ל 5 לפחות. אז נראה התחדשות עירונית אמיתית וחסרת תקדים, שתשנה את פני הערים, תוריד את מחירי הדיור ותגדיל את גביית המס.
צריך לפעול באופן מידי ובנחישות הנדרשת, כדי לצמצם את לוחות הזמנים לאישור תוכניות בוועדות התכנון העירוניות והמחוזיות, וכדי לאפשר ליזמים יותר וודאות באשר לדרישות רשויות המדינה, בתחום הבנייה.
ניתן להעמיק את גביית המס במדינת ישראל ועל ידי כך להפחית את העול המוטל על שכבת הביניים וליצור שיווין בנטל תוך הגדלת הצמיחה והתפוקה במשק.
חייבים להפסיק את המצב האבסורדי הקיים היום, בו רק חלק מהציבור נושא בנטל הדיווח ובנטל המס . כחלק מהמאבק בהון השחור במדינה, יש לחייב את כל האוכלוסייה למלא דוח הכנסות, בדומה למצב בארה"ב. זה יחזק את האכיפה, יעמיק את גביית המס ויגרום לשוויון בנטל. ואם לא די ביתרונות האלה, הדבר גם יקשה על אפשרויות רמיית הביטוח הלאומי, ונוכל להבטיח, שהעזרה תגיע למי שבאמת מגיעה לו. אל לנו לפחד מחובת הדיווח הכללי. ניתן להיערך לקראתה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, שמצויים בהישג יד, ולצאת לדרך.
בנוסף, מחזור במקום מע"מ, יעקר את השימוש הנפוץ לצערנו בחשבוניות פיקטיביות, והוא יכול להיות שחקן מרכזי במאבקנו המשותף בהון השחור. מה גם, שמע"מ אחיד ובשיעורים גבוהים מכביד על האוכלוסייה. אם הייתה דיפרנציאציה בשיעורי המע"מ בהתאם לסוג הצריכה, יכולנו להשיג מטרות חברתיות וגם כלכליות.
אל לנו לשכוח לרגע, שמדינה מורכבת מפרטים, והפרטים, בנושא שלנו, הם העסקים הקטנים והבינוניים, שהנטל עליהם קשה מנשוא. אני לא מדבר רק על נטל המס אלא גם על הנטל הבירוקרטי שחווה האזרח מכל מוסדות המדינה, ובגזרה שלנו מרשויות המס. נטל, שמשפיע ומפחית את הגבייה, כיוון שהוא גורם לעסקים להיות פחות יצרניים ומפחית את תפוקתם, כאשר הם צריכים להתעסק בנבכי הבירוקרטיה, המסורבלת וחסרת הערך.
כשאזרח מרגיש שנגרם לו עוול, נוצר חוסר אמון במערכת, והוא מצדו מוביל לאי תשלום מס אמת, אין ואקום. הדבר הראשון שעלינו לעשות כדי לחתור לתשלום מס אמת, הוא ליצור אמון של האזרחים בעלי העסקים במערכת, ברשות המיסים, על ידי צמצום הביורוקרטיה המכבידה עליהם ושיפור משמעותי של השירות הניתן להם ולמייצגים שלהם. האזרחים חייבים לדעת שיש אוזן קשבת והתחשבות מצד נושאי התפקידים ברשויות המס.
במקביל יש לנקוט בצעדים בוני אמון, כפי שבא לידי ביטוי בפעילותם של הנהלת האוצר ורשות המיסים בחודשים האחרונים: ביטול החישוב המאוחד לזוגות נשואים, פרסום הקלות ומתן הנחיות חדשות לביטול העיצומים הכספיים, הקמת השולחן העגול של סגן שר האוצר עם הלשכות המקצועיות כדי לדון בחקיקה ובנושאים המטרידים את האזרחים, הקמת הוועדה לצמצום הבירוקרטיה ברשות המיסים, דחיית התשלומים בחגים – שהייתה תקדים יוצא מן הכלל וקביעת דרך התנהלות חדשה אל מול הציבור.
אם נמשיך לנתח את הנטל המוטל על העסקים הקטנים והבינוניים, נמצא, שמקורו של חלק משמעותי ממנו, הוא בחקיקה המאסיבית לטובת ציבור השכירים בשנים האחרונות, שמוצדקת ככל שתהיה ,היא שגרמה לאפליה משמעותית בקרב ציבור העצמאיים והעסקים הקטנים והבינוניים, והטילה עליהם נטל כלכלי משמעותי. כולם אומרים שהם הקטר שמוביל את המשק אבל אין חקיקה שתומכת בכך. נדרש כאן אומץ ציבורי מהמנהיגות שלנו, לביצוע אפליה מתקנת מעוגנת בחוק, הגם שלעיתים לא תהיה פופולארית, ותטפל במגוון נושאים הבוערים בנפשם של בעלי העסקים. גם אם זכויותיהם של השכירים יוצרו במידה מועטה, ייעשה בכך צדק כלכלי שיגרום להגדלת פריון העבודה הנמוך של מדינת ישראל, יגדיל את התוצר ובסופו של דבר גם יגדיל בהתאם את גביית המס.
לשכת יועצי המס שמייצגת את העסקים הקטנים והבינוניים קוראת לגלות אחריות בטיפול בעסקים הגדולים וסבורה כי יצירת תנאים חיוביים למשקיעים כדוגמת אינטל, טבע וקונצרנים אחרים, הינה חיונית למשק הישראלי. כל שינוי בחוק לעידוד השקעות הון חייב להתבסס על עבודת מחקר רצינית. בכלכלה הגלובלית, אנו כמדינה, לא יכולים להרשות לעצמנו, שלחברות ענק ישתלם להקים את המפעל הבא באירופה במקום אצלנו בפריפריה. המבחן שלנו הוא השוואתי לעולם הגלובלי : האם החברות הגדולות משפיעות כאן ומקבלות תנאים שהם באופן מפליג יותר טובים מאשר היו מקבלים במקום אחר?
הספורט הלאומי החדש, של יציאה נגד הטייקונים והחברות המצליחות, מסוכן לחברה ולכלכלה. אם מדינת ישראל תשנא את עשירייה, היא לא תצעד בכיוון הנכון. האווירה הכלכלית והציבורית כנגד החברות הגדולות , תגרום לכך , שמשקיעים יירתעו מלהשקיע בארץ וליזום בה דברים חדשים. זהו מתכון בדוק להאטת המשק. מי שמניף את דגל ההכחדה של הטייקונים עושה השטחה טוטלית של הדיון . יחד עם זאת ברור, שאיננו מסכימים למבנה המאפשר לבעלי הון לגייס כספי ציבור ולהשתמש בו באופן שמשתף את הציבור בסיכון, אך לא בסיכוי. בזאת יש לטפל."
לוי אמר: "אחד הדגלים העיקריים שאני הרמתי, ושכנעתי את שר האוצר להצטרף אלי בנושא זה, הוא המאבק בהון השחור. לרוב כאשר מדברים על מאבק זה מזכירים את הגידול בהכנסות ממיסים אליו ניתן להגיע אם יגדל שיעור הדיווח על הכנסות. ובאמת מדובר במיליארדים רבים שזולגים מקופת המדינה אשר יכולים לשמש להורדת מיסים או לשיפור השירותים שהממשלה מספקת לאזרחים. אך יש השלכה נוספת של ההון השחור עליה כמעט ואין מדברים והיא הפגיעה ברמת ההוגנות של הכלכלה והחברה. כאשר אדם אחד, שומר חוק, מדווח על הכנסותיו ומתקשה להתחרות מול אדם אחר אשר מעלים מס ויכול להציע מחיר נמוך יותר. אנחנו מאמינים כי לא נוכל להגיע לחברה צודקת כאשר כל כך הרבה אנשים אינם משלמים מס אמת והוצאות הממשלה נופלות על כתפיהם הצרות של מעמד הביניים הנאנק תחת העול הכבד".
לדברי לוי, נקטה הממשלה במספר צעדים מיידיים במטרה להגדיל את שעורי גביית המס בינהם: הגדלת כוח האדם והיכולות הטכנולוגיות של רשות המיסים, כדי שיהיה באפשרותה להגיע ליותר תיקים ולייצר הרתעה כנגד עברייני מס, ייסוד מפגשי שולחן עגול עם המייצגים לצורך שיפור מערכת המס וחקיקת המס בישראל., קידומם של שורת הצעות חוק שהוגשו לכנסת, עברו בקריאה ראשונה ויובאו להשלמת חקיקתם בכנס החורף הקרוב. שורת סעיפי החקיקה הללו, יאפשרו לרשות המיסים להילחם במעלימי המס ובתרגילי המס במלחמה בהון השחור, וכך יביאו להעמקת הגבייה.
אנחנו מעוניינים להפוך את מערכת המס להוגנת יותר ולפשוטה יותר. עם כניסתנו לתפקיד התחלנו לבחון נושאים שונים, שחלקם נמצאים כיום בלב הסערה הציבורית ואחרים נסתרים מהעין אך חשובים לא פחות. חוק עידוד השקעת הון לדוגמא, שעלה רק בשבוע שעבר לדיון ציבורי, נבחן על ידנו מחדש ושיעורי המס בו שונו. הודענו גם על כוונתנו לשנות את צורת חישוב המס מאוחד-נפרד אשר הטילה עול על זוגות נשואים שבחרו לעבוד ביחד בעסק משותף.
"שינינו את חשבון המס המאוחד 65 שנה לאף אחד לא היה את האומץ לגעת בפרה הקדושה הזו, ללא תקרה, החל מה-1.1.14
גמלנו בליבנו לבחון נושאים נוספים ולתת דגש על פטורים ומכסי מגן שניתנו לקבוצות לחץ, ובכך הטילו עומס נוסף, בלתי נסבל, על ציבור משלמי המיסים ההגון.
סגן שר האוצר, הודיע לירון גינדי נשיא לשכת יועצי המס כי יעביר לקבינט הדיור את תוכניתו של גינדי לקידום החקיקה בנושא התחדשות עירונית, חקיקה, שתביא לשינוי דרמטי בשוק הדיור והוזלת המחירים.
השר לשעבר משה כחלון, נשא דברים בכנס לשכת יועצי המס באילת (הקרדיט המלא המבוקש) והקדיש את נאומו לנושא הריכוזיות ועל הישג הרפורמה בתחום הסלולר: "היינו צריכים לתקוע סיכה בבלון הגבייה המנופח של חברות הסלולר, ופתאום הכל חזר למציאות וחזרנו לשלם את מה שהגיוני לשלם, והיום בדיעבד, הסכומים שהיינו משלמים, נראים לנו לא הגיוניים. הייתה זו הפקרות. הקושי היה בחוסר תחרות, ועשינו צדק. הרפורמה הזו החלה לפני 3.5 שנים ולא הייתה ברירה אלא לעשותה, ואני שמח שיכולתי במשמרת שלי לקבל את ההחלטות האלה ולהוציא לפועל את הרפורמה. מה שצריך זה אומץ לב, ושיהיה ברור – לא המצאתי כלום. הרפורמה הייתה מוכנה, כמו רפורמות נוספות כיום, בנושאי תחבורה, רכב, שיכון ודיור, יוקר המחייה, מיסוי –יש רפורמות מוכנות שרק צריך ליישם אותן.
בתחום הדיור, כשצריך 130 משכורות לרכישת דירה – המשמעות היא, שאנו נמצאים היום בשעת חירום. המצב הזה לא נורמלי. המונופול והריכוז הגדול נמצאים בועדות התכנון. כמו שאמר נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי, 12 שנה לוקח מהרגע שמתכננים קרקע ועד שבונים. 12 שנה. תחשבו על המימון, שמתגלגל על הציבור. וזה משום שהועדה המקומית היא ריכוזית. תדמיינו שאתם הולכים לבנק ואין הפרדה בין מחלקות וכולם עומדים באותו התור. כך גם כאן – אותו פקיד שמאשר פרגולה, אחראי גם על אישור 200 יחידות דיור. זה מצב לא הגיוני. צריך להפריד ולחלק את הסמכויות בין הפקידים.
גם את מנהל מקרקעי ישראל צריך להפריט. אם לא יכריזו מיידית על הקפאת מחירים ל-5 שנים- זוכרים את המשבר של 84? הקפיאו מחירים. מי שיש לו לעניין הזה ורק עושה כסף – עלות קרקע עולה לבד. מדינת ישראל מעלה מחירים של הקרקעות.
המונופול השלישי שצריך לטפל בו הוא ההיתרים. גוף 1 יכול לתת היתרים וזה העיריות. כיום יש דרישה לדירות 3 חדרים. אבל ראשי עיריות פועלים משיקולים כלכליים בלבד: דיירי 3 חדרים הם דיירים גרעוניים. הם יהיו זוגות צעירים, שצריכים גני ילדים, טיפות חלב, גינות משחקים והרבה הוצאות לעירייה. אז למעט ראשי ערים טובים שבאמת אכפת להם, העירייה לא מאשרת בניית דירות 3 חדרים ובכך הם פועלים בניגוד לאינטרס של מדינת ישראל. אני אומר, שמדינת ישראל חייבת לעשות צעד חברתי, למפות ערים חזקות בהן יש מספיק הכנסה לנפש ובהן לאפשר בניית דירות כאלה. בלי לפחד.
תמיד לחזקים יש השפעה, אולם כל עוד שהם שולטים, לא נוכל להזיז שום דבר. מדינת ישראל כמדינה צריכה לעשות את זה. במכה אחת באבחת חרב. לא ייתכן שאנחנו בנושאי בנייה רואים את הכשלים ואף אחד לא נוגע בהם. זוהי א-ב של מנהיגות: הערכים שלך עם חמלה וענווה, צריך להקשיב, לשמוע, ללמוד ואז ליישם. אחרת הכל יסתיים בדיבורים בלבד.
אשר דיבר על מדיניות רשות המיסים בשנה החולפת ובזאת הבאה, על הגברת האכיפה העמקת הגבייה ומאבק בהון השחור, סגירת פרצות במיסוי, קידום חקיקה כלכלית, הסרת חסמים ועידוד הפעילות במשק. שיפור השירות לאזרח, ייעול תהליכי עבודה ועוד. הוא התייחס לנושא צמצום עסקאות במזומן בין עוסקים. "המטרה היא לא לבטל את השימוש במזומן אלא לצמצם אותו."
לעניין חישוב מאוחד נפרד: "יש פה מתן אמון גדול מאוד במייצגים ובבעלי העסקים. לא יהיה רטרואקטיבית". אשר סיפר על מהלך מבורך חדש של הרשות, הסברה לעסקים חדשים שפתחו בחצי השנה האחרונה. עובדי ניהול ספרים מגיעים פיזית להסביר איזה ספרים צריך לנהל. לא כביקורת אלא כהסברה.
"כיום יש כ-500 אלף עוסקים. 86% מתוכם הם עסקים קטנטנים עד מיליון וחצי בשנה. סטטיסטית. כמעט כל העסקים כיום הארץ הם כאלה. כמעט כולם נעזרים ביועצי מס.
בעקבות דיוני הועדה לצמצום הבירוקרטיה, צומצם הדו"ח השנתי לעסקים זעירים לעמוד אחד בלבד כבר בדו"ח הקרוב! זוהי הקלה גדולה ומשמעותית לעסקים אלו.
בנושא המלחמה במכת המדינה החשבוניות הפיקטיביות: ביטול אישורי ניכויי מס במקור לעסקים, החשודים בשימוש או בהפצה של חשבוניות פיקטיביות כבר מהחודש הקרוב וזהו רק צעד אחד מיני רבים שעשינו ונמשיך לעשות בנושא קריטי זה.
פרויקט מיפוי נדלן. בהקשר הרחב שלו: שכירויות – עשינו מבצעים לאתר משכירים שאין להם תיקים במס הכנסה. בעלי דירות יוקרה שלא מתחלקים עם מדינת ישראל בהכנסות שלהם. אנו יוצרים פרויקט רחב בניהול חטיבת השומה לייצר מודיעין רחב יותר ולפעול, גם אם יהיה צורך להגיע לחקירות פליליות.
עשינו תכנית גילוי מרצון 1350 מקרים הגיעו. לכאורה מגלים למעלה מ10 מיליארד ₪. אני אומר מניתוח התיקים שהגיעו בבקשה לאשר את ההקלות – זהו קצה הקרחון של ישראלים עם הרבה מאוד כסף שנמצא בחו"ל. אנחנו לא לבד. אנחנו בתחילתו של גל משמעותי שמובילה ארה"ב שרשויות מס בכל העולם יידעו איפה הכספים של האזרחים שלהם מוחבאים בעולם. גם היום אפשר להגיע לנוהל גילוי מרצון שגרתי. לחסוך בהליכים פליליים מיותרים לחלוטין.
בימים האחרונים אושרה תוספת כוח אדם של מאות עובדים חדשים לרשות המיסים וצעד חשוב זה יאפשר לנו להעניק שירות טוב יותר ולהעמיק את הגבייה והפעילות נגד מעלימי המס.
יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ניסן סלומינסקי, התייחס בתחילת דבריו בכנס לשכת יועצי המס באילת (הקרדיט המלא המבוקש) למינוי הנגידה קרנית פלוג: ומתח ביקורת על העיכוב במינוי "לא צריך לחכות לשבוע האחרון לסיום תפקידו של נגיד כדי למנות נגיד חדש. אני מאחל לנגידה החדשה קרנית פלוג ולנו הרבה מאוד הצלחה".
לדברי סלומינסקי, לצד הצמיחה היפה והאבטלה הנמוכה, יש ל להוריד את יוקר המחייה. " מי שמכיר את המשק הישראלי יודע שאנו מדינה קטנה וריכוזית. יש מספר משפחות ששולטות על כל המערכת, קיבלו הרבה מנכסי המדינה במחיר אפס, יד רוחצת יד וכל האחרים לא מצליחים להיכנס. למכרזים גדולים של המדינה תמיד ייגשו בסוף 3-4 קבוצות והבינוניים והבינוניים לא מצליחים להיכנס ובטח שלא הקטנים".
סלומינסקי קרא לפעול לצמצום הריכוזיות והגדלת התחרותיות. "עשינו הרבה מאוד שינויים החמרנו מאוד וגילינו כשהתחלנו לבדוק, עולם לא פשוט. חשוב אמנם להיזהר לא לשפוך את המים עם התינוק ויש הרבה גדולים שעושים את הכל ועושים עבודה אדירה ומגיע להם כל הכבוד. אבל יש גם כאלה שמקבלים מהבנקים אשראים ענקיים שאנחנו לעולם לא נצליח לקבל ועושים מינוף על גבי מינוף ובונים פירמידות שמשמעותה שהכסף של כל אחד מאיתנו מנוצל – אם יש חברות שמפסידות אז הם מעבירים את העסקים שלא מצליחים לידי הציבור – מנצלים את כסף הציבור לדברים האלה ואין כמעט מדינה בעולם עם מודל כזה. החלטנו לפרק את זה. החוק עוד לא אושר. אישרנו בועדת כספים. לא יהיו יותר משתי שכבות. 100 מיליארד ₪ ישתחררו לשוק ויסייעו גם לבורסה.
יש בין החברות קשרים – אחד עם עסק גדול ריאלי וגם משהו פיננסי – בנק קטן או גוף מוסדי – והולכת הזרמת כספים ואף אחד לא יכול להתחרות ככה. וגם אם אין להם בנק, הם כבר דואגים שבנק אחר ייתן וכך לא ניתן להתחרות איתם. כדי לאפשר יותר תחרות –לא נאפשר את זה יותר
אנחנו הולכים ועושים פה מהפכה שלמה. כשאנחנו מרגישים שזה פוגע בתחרות – אנחנו מזיזים הצידה את הגדולים כדי לאפשר לבינוניים ולקטנים להשתתף – תחרות גדולה יותר – פחות ריכוזיות רוחבית, מחירים יירדו.
הלכתי לשבת בבית קפה קטן בתל אביב. קמו שני אנשים, אחד מהם אני מכיר, והחליטו שאנחנו יותר לא פראיירים. שאין שום סיבה שבעולם שנשלם 15 שח לקפה. שאלתי אותו אם הוא מרוויח מזה הוא אמר שבטח. מרוויח סביר, נורמלי. לא עם עיניים גדולות. אנחנו באים לומר שאנחנו לא פריירים. ועלינו לשמור על המגמה הזאת בכל התחומים.
לו לא היה כזה גירעון שקיבלנו – לא הייתי תומך בתקציב. ואין ברירה, זה קשה. מה שדרשתי – שלפחות הגזירות יתחלקו על כולם בשווה. כל אחד מאיתנו פטריוט אבל אנחנו לא מוכנים יותר להיות פראיירים. אני רוצה לראות שכולם סוחבים את האלונקה של הגירעון ואתן גם אני כתף. כל מה שקשור למעמד הביניים הגזירות הוצאנו מחוק ההסדרים. כמובן שלא השארנו את התקציב עם גירעון של 30 אחוז אלא ישבנו לילות שלמים לראות איך אפשר לקחת מאלה ששנים לא נגעו בהם. חצי מחוק ההסדרים עוסק בנושא המלחמה בהון השחור ובהלבנת ההון – וזה גם מסייע לתחושה הטובה בציבור – אתה יכול להיות בסדר ולא להיות פראייר. יש 450 אלף עסקים קטנים ובינוניים. יש 86 מיליארד ₪ אשראי. מתוכם 370 לעסקים ומתוכם אולי 60 מיליארד ₪ לעסקים הקטנים, כאשר 95% מהמפעלים הם קטנים. החלוקה בבירור לא הגיונית ולא הוגנת.
קשה מאוד לפתח עסקים קטנים שעובדים, עם המשפחות, מתפרנסים יפה – אנו מטפלים בזה ואולי נפתח קרנות ונוריד את הדרישות כדי לאפשר לעסקים בינוניים להיכנס למכרזים ואני מקווה שבסוף הקדנציה נוכל להרגיש כבר לא פראיירים. אנחנו רואים בלשכת יועצי המס גוף מאוד חיובי שמייצג את בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, ונמשיך ונעזור וניעזר בכם.