"בכל מה שקשור לתגמולי הגז יש לחץ של מערכת שהחליטה לעשות סיבוב על מדינת ישראל. חברי הכנסת הצביעו כולם פה אחד בשביל הצעת החוק הזו, אבל הם לא קראו בין השורות, ומדובר פה פשוט בהטעיה. סיבוב עלמדינת ישראל. חברי הכנסת הצביעו כולם פה אחד בשביל הצעת החוק הזו, אבל הם לא קראו בין השורות, ומדובר פה פשוט בהטעיה. סיבוב על מדינת ישראל, ועוקץ בהיקף של 500 מיליארד שקל על מעמד הביניים בישראל", כך אמר הבוקר עו"ד שרגא בירן, מייסד המכון לרפורמות מבניות, בכנס שערך המכון בתל אביב. בכנס השתתפו ח"כ משה גפני - יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, פרופ’ איתן ששינסקי, יו"ר הועדה לבדיקת מדיניות המיסוי של תגליות הגז הטבעי והנפט בישראל, אהרון פוגל - מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ד"ר עדי ברנדר - ראש האגף למקרו כלכלה ומדיניות בבנק ישראל, אהרון פוגל - מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ’ איתן ששינסקי, יו"ר הועדה לבדיקת מדיניות המיסוי של תגליות הגז הטבעי והנפט בישראל, ערן היימר – לשעבר סגן החשבת הכללית, וד"ר אמנון פורטוגלי, חוקר במרכז חזן של מכון ואן ליר, מרצה במכללה האקדמאית תל אביב יפו.
לדברי בירן, "הפופוליזם הזה נמכר. כל העיתונות חגגה. לא יתכן שבסופו של דבר הכסף יימסר לידיים זרות בהשקעות בחו"ל ומי יודע מה יהיה גורלו. מישהו יכול להבטיח שהקרן הזו אחרי 20 שנה לא תישחק? האם יש סיבה אמיתית להוציא את הכסף מישראל ולהעביר אותו להשקעות בחו"ל? אנחנו כן רוצים להקים קרן, אבל כזו שבנויה על מטרות חברתיות ברורות, ואז לא תהיה מחלה הולנדית או כל מחלה אחרת".
בנוגע לדיון בנושא שנערך היום בבג"צ פנה בירן לח"כ גפני ואמר כי "אני מאמין שהבג"צ היום יגמר בוועדה שלך, ואני מאמין שהוועדה יכולה לעשות את המהפך. אין שום סיבה להפוך הכנסות ריאליות בישראל להשקעות פיננסיות מסוכנות".
ד"ר עדי ברנדר מבנק ישראל אמר כי "יש אחריות בסיסית לכל דור לדאוג לדור הבא. ההורים שלנו דאגו לדור שלנו גם כשלא היה גז. צריך להקצות את תקבולי הגז באופן המשקף את השפעתם הפרמננטית, וכדי לנטרל את הייסוף צריך להשקיע את הכספים בחו"ל".
לדברי פרופ’ איתן ששינסקי, "ההצלחה של הקרנות הללו בעולם היא מעורבת. מכישלון טוטאלי באפריקה למשל, והצלחה בנורבגיה. אנחנו לא נורבגיה, אבל עדיין אימצנו את המודל הנורבגי. שם יש דוגמא לראייה ארוכת טווח שבה החליטו על תמיכה בקרנות הפנסיה".
לדברי אהרון פוגל, לשעבר מנכ"ל האוצר, "לדעתי קרן כזו היא צעד אנטי דמוקרטי, כי למדינה יש תקציב שצריך לכלול את כל המקורות שלה וכל ההוצאות שלה. הכל צריך להיות מנוהל על ידי המערכת הפוליטית. סומכים על פוליטיקאים עם החלטה להוציא אותנו למלחמה אבל לא שיעשו סדר עדיפויות עם המקורות הקיימים? בנק ישראל צריך לדאוג שלא יהיה ייסוף. ישנה מערכת צעדים שלמה שאפשר להשתמש בה גם מבלי להקים קרן. ניהול מטבע לא שייך להקמת קרן".
ערן היימר, לשעבר סגן החשבת הכללית, אמר כי "אני מסכים לכל מילה של אהרון פוגל. אנו נמצאים בנקודת זמן ששער החליפין שלנו חזק מדי. בנק ישראל רוצה שותף נוסף בקניית המט"ח. לקנות לבד 35 מיליארד דולר לא הספיק לו. המוטיבציות, לדעתי, הגיעו משם".
ח"כ משה גפני, אמר כי "תמונת המצב היא שאני לא סומך על החלטה שתתקבל על ידי הפקידים, ואני רוצה שהכל יהיה שקוף. שהכל יהיה על השולחן. היום אני חבר אופוזיציה. העבירו את הנושא לוועדה שאני עומד בראשה, אבל אני לא מתכוון להתנהל כאופוזיציה בעניין הזה, כי יש אחריות. בהצעת החוק יש סעיף שמאפשר לממשלה להשתמש בכסף בשעת חירום, אז תבוא הממשלה ותגיד שיש מצב חירום וצריך להשתמש בכספי הקרן – פעולה צבאית למשל. אנחנו הולכים להכניס סייג שפעולה צבאית היא לא מצב חירום וגם לא גרעון של 40 מיליארד שקל. למשל רעידת אדמה חזקה היא כן מצב חירום לדעתי. הם יצטרכו לנמק ולהסביר למה לוקחים את הכסף. ולכן ההצעה היא שמי שינהל את הכסף הוא בנק ישראל. אם רוצים לקחת, זה צריך להגיע לכנסת עם ביקורת ציבורית מה נקרא "מצב חירום". צריך לאשר את זה, אבל בתקציב הזה הכל יהיה גלוי. דיוני ועדה פתוחים. אני דרשתי שיהיה יועץ משפטי לקרן. זה גוף עצמאי. הממשלה עומדת על רגליה האחוריות שלא יהיה יועץ, כי יש את משרד המשפטים. אני דורש שהקרן תהיה עצמאית. כי אם ירצו להחזיר חוב, היועץ המשפטי של הקרן ייתן את עמדתו".
עוד אמר ח"כ גפני כי "אני מקבל את עמדת שרגא בירן. אפשר לתכנן ל-25 שנה ולחלק מה יוצא כל שנה. בעוד 5 שנים יתברר שהחינוך לא דורש, אלא הבריאות, ואז יצטרכו לשנות את החוק, ואז המצב יהיה נורא ואיום. כאשר משנים חוקים אתה יודע איך הוא נכנס לכנסת אבל לא איך יוצא. אני מנסה להקים חוק שהממשלה תוכל לחיות איתו. אני מתנגד להצעה של רוב של 80 חברי כנסת. כאשר יש באמת מצב חרום, האופוזיציה לא תיתן להוציא את הכסף כי היא תרצה שהממשלה תיפול. רוב של למעלה מ-65 חברי כנסת הופך להיות אנטי דמוקרטי.
אני מקבל את הגישות שנאמרו כאן, ולא חולק עליהם. אני לא חושב שהשכל נמצא בועדה אחת, אבל צריך לעשות את הדבר הכי נכון כשחושבים על הטווח הארוך. לא לריב יותר מדי עם הממשלה ולא עם בנק ישראל. אני מציע כדי לא להיכנס לעניין ההשקעות, להשקיע את הכסף בחו"ל, אבל לקבוע שישקיעו במדינות שתהיה השקעה הדדית. הדבר החשוב ביותר – שהקרן תהיה נתונה לפיקוח ציבורית, ממשלה קודם כל, ואז כנסת, ועדה הכוללת אנשי אקדמיה ומשפט וכדומה".
לסיכום הדיון פנה שוב בירן אל ח"כ גפני ואמר לו: " לאחר שהתקוממת על מסירת משאבי הטבע תמורת גרושים, אתה עלול לתת את ידך להברחת הכסף הזה ולסכן אותו ללא שום סיבה. נראה לך שצריך להוציא את הכסף מכאן על בסיס השקעות כמו שהיו ב-AIG או להמן ברדרס? מישהו מאיתנו האמין שהמערכת הכלכלית הבינלאומית תתאם את ריבית הלייבור? אל תיתן את ידך לכך! יש אפשרות להקים קרן שבה יושקעו כספים על ידי מועצה מבוקרת ומפוקחת. הכספים ינוהלו על פי תוכנית ארוכת טווח מראש. לא צריך להעביר את הכסף בסיכון הפיננסי".