פסגות מפרסמים סקירה שבועית ומציינים כי שבוע ראשון ללא ממשלה עבר על ארה"ב ובינתיים נראה שהקונגרס לא קרוב יותר לפתרון משהיה בשבוע שעבר. אמנם נציג הרפובליקנים ג’ון ביינר אמר ביום שישי כי לא ייתן לארה"ב להגיע לחדלות פירעון, מה שהוביל לעלייה של 0.9% ב-S&P 500, אך בסופו של יום התבטאות זו התגלתה ריקה מתוכן בדיוק כמו כל המו"מ בין הדמוקרטים לרפובליקנים עד כה. לכן, בשוק הריביות ניתן לראות כי העצבנות ממש לא נעלמה כאשר התשואה על האג"ח לחודש עלתה לרמה גבוהה יותר מזו של האג"ח לשלושה חודשים. תופעה דומה נצפתה בשווקים בשני משברי תקרת החוב הקודמים, זה של אמצע 2011 וזה של סוף 2012. גם מחירי ה-CDS של ארה"ב עלו בשבוע האחרון ואלו ל-5 שנים עומדים על 46 נ"ב לעומת 22 נ"ב לפני שבועיים.
כפי שציינו פסגות בשבוע שעבר, להשבתה החלקית של הממשל כתוצאה מהיעדר תקציב ל-2014 אין משמעות כלכלית של ממש. לכן, הערכתם היא שהמו"מ בין הצדדים ימשך עד ל-17 לחודש, ישתלב במו"מ על העלאת תקרת החוב ושבסופו של דבר הצדדים יגיעו להסכמות ויעלו את תקרת החוב בזמן. הסיכון העיקרי בתרחיש כזה היא שהפשרה שיגיעו הצדדים היא שתקרת החוב תועלה כך שתספיק רק לכמה חודשים של פעילות וכל הסיפור יחזור על עצמו לקראת בחירות אמצע הכהונה בנובמבר 2014. לכן, גם אם בסופו של דבר יתעשתו הפוליטיקאים האמריקאים ויעלו את תקרת החוב בדקה ה-90, ייתכן בהחלט שחברות הדירוג פיץ’ ומודי’ס ינצלו את העיכוב ואת ההתרחשויות האחרונות ליישר קו עם S&P ולהוריד את דירוג האשראי המושלם של ארה"ב בדרגה אחת.
לעומת זאת, במידה ופסגות טועים הסיכונים הם כמובן גבוהים יותר. ללא הסכמה על העלאת תקרת החוב, הממשלה לא יכולה לגייס יותר חוב (חוץ מגלגול של חוב קיים) ולכן תלויה אך ורק בהכנסות ממיסים המוערכות בכ-80 מיליארד דולר בשבוע. לכן בתרחיש כזה הממשלה נאלצת לוותר על שירותים נוספים, נכנסת להשבתה כללית והפגיעה במשק הופכת להיות הרבה יותר משמעותית.
סיכון נוסף בתרחיש כזה הוא כמובן הסיכון שהממשל לא יוכל לשלם חלק מחובותיו בשל הכנסות נמוכות מדי. התשלום הראשון שעומד בסימן שאלה הוא תשלום של 25 מיליארד דולר לביטוח לאומי שאמור להיות משולם בראשון לנובמבר. התשלום השני והמשמעותי יותר הוא תשלום ריבית על אג"ח של 30 מיליארד דולר שאמור להיות משולם ב-15 לנובמבר. מדוע התשלום השני משמעותי יותר? כיוון שאי עמידה בו מהווה למעשה חדלות פירעון (דיפולט בלעז) של ממשלת ארה"ב, על כל המשמעויות שבדבר. בין המשמעויות וההשלכות האפשריות ניתן למנות את: הפעלה של חוזי ה-CDS; עלייה חדה בתשואות האג"ח האמריקאיות; מכירות אג"ח של משקיעים זרים; פיחות חד בדולר; בדן המעמד של הדולר כמטבע רזרבה; בעיית בנזילות במערכת הפיננסית; כל התשובות נכונות.
כמובן שחלק מהתרחישים הללו עלולים להוביל למשבר פיננסי ובדיוק מסיבה זו אנו מעריכים שהממשל האמריקאי לא יאפשר להגיע למצב כזה ושההסתברות לתרחיש כזה היא נמוכה מאוד. פסגות מזכירים כי כי תחת תיקון 14 בחוקה, בכל מקרה לאובמה יש אפשרות להעלות את תקרת החוב גם ללא הסכמת הרפובליקנים. צעד כזה עשוי להיתפס כאנטי-דמוקרטי ולכן אובמה ישתמש בו רק אם ממש לא תהיה ברירה.
להתפתחויות בגזרה הפוליטית יש כמובן גם השפעות על המדיניות המוניטארית בארה"ב. ככל שאי הוודאות לגבי תקרת החוב וההשבתה נמשכת כך גם הסיכוי שהפד יתחיל את צמצום ההרחבה הכמותית החודש הולך ומתקרב ל-0. מכיוון שלפד אין פגישה בנובמבר, גם בתרחיש בו הכל מסתדר, ההחלטה תדחה כנראה לפחות עד לפגישת הפד בדצמבר. בפסגות לא יהיו מופתעים אם הצמצום ידחה בסופו של דבר עד לסוף רבעון ראשון. שאלה נוספת שעולה היא מה קורה לרכישות הפד במקרה של השבתה כללית? במידה והעסקתם של אנשי חדר המסחר של הפד לא נחשבת "הכרחית" כמו למשל העסקת אנשי הצבא או המשטרה, הפד יאלץ להפסיק באופן זמני את הרכישות מה שהשוק כמובן ממש לא יאהב.
בשל השבתת הממשל לא פורסם מספר המשרות שנוספו בספטמבר למשק האמריקאי.