אבוג’ן, חברה המפתחת טכנולוגיה לשיפור תכונות וזרעים במגוון גידולים חקלאיים עבור תעשיית החקלאות ותעשיית האנרגיה הירוקה, מתכוננת לרישום כפול של מניותיה למסחר בבורסת ניו יורק. נראה כי החברה נמצאת כעת בעמדה נוחה לקראת קיצור דרך אל עולם ההון האמריקאי בפרט וגלובלי בכלל, זאת בשל שיתופי פעולה קיימים ומתרחבים מול שחקנים מובילים בתחום ומנועי צמיחה חדשים כגון ביוטיק וכימיה.
החברה עוסקת ב-4 תחומי פעילות עיקריים, שיפור תכונות יבול ועמידות לתנאי הסביבה בגידולים חקלאיים (גנומיקה), שיפור תכונות של עמידות לתנאים ביוטיים בגידולים חקלאיים (מחלות בצמחים), פיתוח אגרו-כימיקלים (שילוב גנומיקה בפיתוח חומר כימי) ופיתוח זנים משופרים של צמחים להפקת אנרגיה האלטרנטיבית (ביודיזל). טכנולוגיית הליבה של החברה נועדה לאתר גנים ורצפי DNA בעלי פוטנציאל לשיפור תכונות רצויות בצמחים ומסחורם לחברות זרעים וחקלאות בדרך של מתן רישיון שימוש. ראוי להסתייג ולומר כי עד כה לא בוצעה אף עסקת מסחור על אף שיתופי פעולה רבים. זאת מאחר וטרם הושלמו פיתוחים של זרעים משופרים הנמצאים כעת ברובם בשלב Phase I (תהליך דומה לפיתוח תרופה אך קצר וזול יותר), מלבד התווית גנים לתירס בשיתוף עם חברת ביוגמה הנמצאת בשלב Phase II.
את מודל העסקי של אבוג’ן ניתן לחלק ל-3 חלקים, תשלומי R&D במסגרת הסכמי שיתוף פעולה, תשלומים על פי עמידה באבני דרך במסגרת אותם הסכמים והמקור העיקרי להכנסות זה התמלוגים כשיעור משימוש במוצר מוגמר המסתכמים בטווח של 5%-10%. החלק הראשון מקבל ביטוי כיום בשורת ההכנסות של החברה המסתכמות בכ-17-18 מיליון דולר לשנה ומספיקות על מנת לכסות הוצאות מחקר ופיתוח שוטפות. לכן, ההפסד בשורה התחתונה מסתכם במיליוני דולרים בודדים מידי שנה שלא כמו בחברות פיתוח רבות המאופיינות בקצב שריפת מזומנים דרמטי. החלק השני של המודל הוא פחות משמעותי לפעילות החברה ומלוא פוטנציאל הרווח, שטרם מומש, טמון בחלקו השלישי של המודל ומשתקף כיום בשווי החברה של מעל למיליארד שקל.
החברה אינה סובלת ממחסור במזומן להמשך פעילותה עוד תקופה ארוכה. קופת המזומנים בתוספת ניירות ערך סחירים עומדת על כ-50 מיליון דולר נכון לסוף חציון ראשון 2013, והתזרים המזומנים השלילי השנתי הנובע מפעילותה השוטפת עומד על כ-2 מיליון דולר בלבד. מכאן המסכנה הראשונית כי הנפקה הצפויה בארה"ב בתחילת שנת 2014 (או בחודש האחרון של השנה) אינה נועדה למטרת גיוס אלא מהווה דרך להתקרב לעולם בו פועלת החברה. כלומר, אבוג’ן מחפשת מודעות וחשיפה גם לפעילותה בקרב גופי השקעה גדולים ואנליסטים המסקרים את השותפים העסקיים של החברה כגון מונסנטו, דו פונט, באייר ועוד באופן שוטף. כמו כן, הסחירות של המניה עלולה להתגבר גם אם על חשבון מחיר נמוך מהרצוי בתחילת דרכה.
אבוג’ן מגיעה לניו יורק עם תיק הסכמים נאה. בנוסף, בתקופה האחרונה דיווחה החברה על שני אירועים מעניינים ומשמעותיים. אחד זה הארכה ושיפור חוזה פיתוח עם סינג’נטה, עבורה מפתחת החברה גנים לשיפור עמידות הסויה בפני טפילים. גנים אלה קודמו לשלב פיתוח הבא אך טרם הושלם Phase I, וסינג’נטה שיפרה את תנאי הסכם כך שתגמולים הצפויים במקרה של מסחור ותחילת מכירות יתקרבו לגבול העליון של הטווח המקובל.
האירוע האחרון הנוסף הוא השלמה מוצלחת של 3 שנות ניסוי שדה בברזיל בזני הקיקיון במסגרת שיתוף פעולה עם אחת החברות החקלאיות הגדולות בברזיל, אגריקולה. מטרת הניסוי היא לפתח זרעים (ולא תכונות) לגידול מסחרי של הקיקיון המיועד לייצור ביודיזל. בברזיל מגדלים סויה בתקופת הגשמים ומעוניינים לגדל את הקיקיון בתקופה יבשה על מנת לנצל מלוא מחזור חיי השדה מבלי לגרום לבעיית מחסור במזון. בחברה מעריכים כי מכירת זרעים משופרים של הקיקיון לחקלאים תחל בשנת 2016, אך טרם גובש מודל עסקי. בכל מקרה מדובר בפוטנציאל לא מבוטל בהתחשב בהיקף העצום של שטחי גידול המיועדים.
בכל מקרה, הרחבת הסכמים קיימים זו בשורה טובה, אך אינה מציפה ערך כמו שאירוע הקריטי יותר עבור החברה שהוא מעבר משלב פיתוח 1 לשלב פיתוח 2, כלומר מעבר משלב בדיקת הייתכנות לשלב הפיתוח המוקדם המתבצע גם הוא על ידי השותף בהסכם (חברות זרע). אין עדיין צפי להתקדמות כזו בקרוב, אך ייתכן כי נראה הסכמי שיתוף פעולה חדשים בשנה הבאה בתחום ביוטיקה מאחר והחברה החלה להיות אקטיבית יותר בתחום מחלות הצמחים ונזקי חרקים.