בימים האחרונים הושמעה בתקשורת ביקורת על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והעומד בראשה על כך שכביכול לא נמסר עדכון מראש על השינויים הצפויים בחישוב התמ"ג והסדרות של החשבונות הלאומיים.
הלמ"ס מגיבה לביקורת וטוענת כי הודעה מפורטת על העדכונים הועברה לתקשורת כשבוע לפני פרסום הנתונים, וזכתה לתגובות לא מעטות מגופים כלכליים שונים.
במהלך יום עיון עם בנק ישראל בשיתוף נציגי משרד האוצר והתקשורת שהתקיים ב-14.7.09 בלמ"ס הועברה מצגת ע"י מנהלת אגף מקרו כלכלה דאז על השינויים הצפויים. יצוין כי עדכונים נוספים הועברו לבנק ישראל ולמשרד האוצר וכן לגופים כלכליים נוספים במהלך השנים שעברו מאז. הודעה על המעבר להגדרות חדשות בחישובי התמ"ג הועברה לאחרונה לתקשורת במסיבת עיתונאים ב-31.12.12 בעת פרסום אומדני סוף שנת 2012.
מערכת החשבונות הלאומיים התעדכנה החל מחודש אוגוסט 2013; זאת עקב מספר שינויים מרכזיים אשר השפיעו על סדרות הנתונים, בעיקר בערכים המוחלטים, אך גם באחוזי השינוי בין התקופות. מובן כי שינויים אלה ישפיעו על כל האינדיקטורים הכלכליים המבוססים על התוצר. בהודעה לעיתונות שהתפרסמה ב- 18.8 עודכנו סדרות הנתונים לשנים 2012-2006 עם עדכון מערכת החשבונות הלאומיים, לקראת פרסום השנתון הסטטיסטי 2013 ב- 16.9. הסדרות משנת 1995 ואילך יעודכנו באוגוסט 2014 לקראת פרסום השנתון הסטטיסטי בשנה הבאה.
עדכון מערכת החשבונות הלאומיים בהתאם לשינויים במדריך החדש (System of National Accounts 2008) מקובל בכל העולם וגרם בהכרח לשינויים במדידת התוצר. חלק מהשינויים הוכנסו למערכת החשבונות הלאומיים בישראל כבר השנה. תהליך הטמעת השינויים בסדרות החשבונות הלאומיים בישראל יימשך עוד מספר שנים וילווה בהתאמות נוספות גם למדריך ה- BPM6, וכן למדריך סחר חוץ החדש.
הנושאים המיועדים לעדכון נבחרו ע"י קבוצה של מומחים מרחבי העולם ואושרו ע"י ועדה משותפת לחמישה ארגונים בין-לאומיים; האו"ם, קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, OECD ו-Eurostat.
להלן השינויים המרכזיים שכבר יושמו - גם אם חלקית. יודגש כי סעיפים 1-3 הביאו להעלאת רמת התוצר בכל אחת מהשנים שעודכנו (2012-2006):
1. מחקר ופיתוח נוספו כנכס במסגרת השקעות.
2. מדידת שירותי תיווך פיננסיים הנובעים מפערי ריביות בין הלוואות ופיקדונות. (אין הכוונה לעמלות) FISIM - Financial Intermediation Services Indirectly Measured.
3. שיוך תפוקת הבנק המרכזי לצריכה הציבורית.
4. רישום מוצרים הנשלחים לחו"ל או מגיעים לארץ לעיבוד נוסף. (לא משפיע על התוצר אלא רק על רמות היבוא והיצוא)
5. הוספת אומדני Merchanting - מצב בו יצואן ישראלי מייצא ישירות ממדינה אחת בחו"ל למדינה שנייה בחו"ל ללא מעבר בישראל.
שינויים נוספים שישפיעו על הנתונים מעתה ואילך הינם:
שילוב לוחות תשומה תפוקה לשנת 2006: לוחות תשומה תפוקה מתארים את קשרי הגומלין בין ענפי הכלכלה ובינם לבין השימושים הסופיים (צריכה פרטית, צריכה ציבורית, השקעה, יצוא). לוחות תשומה תפוקה הינם חלק אינטגרלי ממערכת החשבונות הלאומיים כפי שהומלץ על ידי ה SNA (המדריך הבינלאומי לחשבונות לאומיים). החל מחודש אוגוסט 2013 הנתונים של החשבונות הלאומיים הותאמו ללוחות תשומה תפוקה לשנת 2006. יצוין כי חלק נכבד מהשינויים ברמת התוצר שהוזכרו לאחרונה נובעים משילוב לוחות תשומה ותפוקה החדשים במערכות השונות של החשבונות הלאומיים. סה"כ מדובר במאות שינויים שהתרחשו בכלל החשבונות הלאומיים, שחלקם מעלים וחלקם מורידים את רמת התוצר.
מעבר לסיווג האחיד של ענפי כלכלה לשנת 2011: הלמ"ס בכלל ומערכת החשבונות הלאומיים בפרט ביצעה שינויים מהותיים בסיווג ענפי הכלכלה בישראל כך שהסיווג מותאם מעתה לסיווג החדש של ISIC Rev4.
כידוע, ישראל שייכת למדינות המפותחות בעולם וקשריה עם משקים אחרים בעולם נרחבים מאוד. אי לכך, יישום של ההמלצות ב- SNA 2008 שמשקפות בצורה טובה את העסקאות בכלכלה מפותחת ואת הגלובליזציה הגוברת חשוב מאוד לישראל. עם זאת, היישום כרוך בשיפורים בסטטיסטיקה הבסיסית - הסטטיסטיקה המוניטארית, נתוני סקרי עסקים, מדדי מחירים ועוד- ולא ניתן יהיה ליישם את כל ההמלצות בקלות. יוזכר, שאפילו חלק מהמלצות SNA 1993 לא יושמו בשל העדר סטטיסטיקה בסיסית מתאימה.