אורות אדומים: בחודש אוגוסט נרשם שיפור משמעותי בשוק העבודה ובכלכלה העולמית

משרד האוצר מפרסם את "אורות אדומים", סקירה חודשית על מצב המשק, וקובע כי בחודש אוגוסט נרשם שיפור משמעותי בשוק העבודה ובכלכלה העולמית, וגביית המסים תאמה את הצפי החודשי. עם זאת, בסחר החוץ נמשכת ההרעה ביצוא. בפעילות הריאלית, ביציבות המחירים ובשוק ההון לא נרשמו שינויים משמעותיים.

בחודש יולי נרשם שיפור ניכר בשוק העבודה, כאשר גם נתוני החודשים מאי ויוני עודכנו לרמות חיוביות יותר. כך, בחודש יולי נרשמה ירידה חדה של 0.4 נקודת אחוז בשיעור האבטלה, לכדי 6.3 אחוזים, ולאחר שנתון חודש יוני עודכן כלפי מטה ב-0.2 נקודת אחוז. במקביל, שיעור ההשתתפות עלה בכ-0.1 נקודת אחוז לכדי 63.8 אחוזים. כתוצאה מכך, שיעור התעסוקה עלה ב-0.4 נקודת אחוז לכדי 59.8 אחוזים. בחינת התעסוקה לפי היקף משרה בדרך כלל מצביעה על עלייה במספר המועסקים במשרה מלאה, לצד ירידה במספר מועסקים במשרה חלקית.

אינדיקאטורים עולמיים רלבנטיים לישראל: נתוני המקרו שפורסמו בחודש אוגוסט מצביעים על שיפור בפעילות הכלכלית במשקים המפותחים, המלווה בחשש מהקטנת ההרחבה הכמותית בארה"ב. הכוונה לתקוף יעדים בסוריה הובילה לעלייה במחירי הנפט.

בגוש האירו חל שיפור בפעילות הכלכלית. התמ"ג בגוש האירו עלה ברבעון השני ב-1.1 אחוזים בקצב שנתי לאחר צמיחה שלילית בששת הרבעונים הקודמים. בתוך כך, בגרמניה נרשמה צמיחה מהירה מהתחזית ובצרפת שיעור הצמיחה החיובי מצביע על יציאה מתקופת המיתון. כמו כן, מדדי הפעילות השוטפים מצביעים על המשך התרחבות הפעילות הכלכלית בגוש, הן במגזר התעשייה והן במגזר השירותים. מנגד, גובר החשש כי יוון תזדקק לסיוע נוסף על מנת לעמוד ביעדי התקציב לשנים 2016-2014.

בארה"ב נמשכת המגמה החיובית, הממריצה את הפד להתחיל בנסיגה (Tapering) מהמדיניות המוניטרית המרחיבה. מדדי מנהלי הרכש למגזר התעשייתי ולמגזר השירותים בארה"ב זינקו, נמשך השיפור בשוק הדיור והגירעון הממשלתי צפוי להיות נמוך משמעותית מזה שנרשם בשנים האחרונות. השיפור הנרשם בכלכלת ארה"ב מגביר את הסבירות שהפד יחל בצמצום היקף רכישות האג"ח עוד השנה, דבר שהתבטא בעליית התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב. הדיונים לגבי הנסיגה העתידית מצעדי ההרחבה הכמותית הובילו לזעזועים בבורסות העולם, להתחזקות משמעותית של הדולר ולבריחת הון מהמשקים המתעוררים, כאשר בתגובה ננקטת במדינות המתפתחות מדיניות מוניטרית מצמצמת, בעיקר על ידי העלאת ריביות ומכירת דולרים. ה-OECD מציין כי התפתחויות אלו מייצגות היפוך של התבנית ששררה בעולם בשנים האחרונות, כאשר צמיחה מתונה (לכל היותר) ומדיניות מוניטרית מרחיבה במדינות המפותחות, הובילו לתנועת הון ולייסוף המטבע במשקים המתעוררים (בהם הצמיחה הייתה גבוהה יחסית). קרן המטבע טוענת כי נסיגה מוקדמת או מהירה מדי מהמדיניות המוניטארית המרחיבה עלולה להביא לפגיעה משמעותית בקצב ההתאוששות של הכלכלה העולמית.

הכרזת ארה"ב על הכוונה לתקוף את יעדי המשטר בסוריה גררה עלייה קלה בתשואות האג"ח הממשלתיות של ישראל, וכן הובילה לירידות קלות בשערי המניות בעולם, לעלייה במחירי הנפט ולהתחזקות נוספת של הדולר לעומת המטבעות האחרים (בשל הבריחה לנכסים בטוחים -Flight to Safety ).

מדד מנהלי הרכש ומדד אמון הצרכנים : במדדים אלו נרשם שיפור מסוים, על אף שהמדדים מצויים ברמות נמוכות יחסית. מדד מנהלי הרכש ממשיך להצביע על צפי להתכווצות בפעילות התעשייתית (זה החודש השלישי ברציפות), למרות עלייה קלה שנרשמה במדד בחודש אוגוסט. במדד אמון הצרכנים נמשכת ההתאוששות מרמת השפל שנרשמה בחודש מאי. המדד מצוי כיום ברמה הדומה לזו שהייתה בתחילת השנה, הנמוכה ביחס לרמות שנרשמו בשנים 2012-2010.

בצמיחת התוצר ברבעון השני של השנה נרשמה האצה, כשבמקביל, מדדי הפעילות השוטפים מצביעים על מגמה מעורבת בפעילות הריאלית במשק. מנתוני העדכון הראשון של החשבונאות הלאומית עולה כי ברבעון השני של 2013 נרשמה האצה בשיעור הצמיחה במשק. כך, התוצר המקומי הגולמי צמח ב-5.1 אחוזים בקצב שנתי, בהתאם לתחזיות האגף ולאחר צמיחה של 2.7 אחוזים ברבעון הראשון, והתוצר העסקי צמח ב 5.9 אחוזים. ההאצה בצמיחת התוצר נבעה מהאצה בביקושים המקומיים - עלייה חדה בצריכה הציבורית (8.3 אחוזים) לצד האצה בקצב הצמיחה של הצריכה הפרטית (6.7 אחוזים). מנגד, בהשקעות בנכסים קבועים נמשכה ההתכווצות (6.3 אחוזים) וביצוא הסחורות והשירותים נרשמה צמיחה מתונה בלבד (1.2 אחוזים), לאחר הצמיחה המהירה שנרשמה ברבעון הקודם.

מדדי הפעילות השוטפים מצביעים על מגמה מעורבת בפעילות הריאלית. מדד הייצור התעשייתי (העדכני לחודש יוני) ירד ב-0.6 אחוז, המשך למגמת הירידה הנרשמת במדד מאז חודש פברואר. הירידה במדד התבטאה בכל רמות הטכנולוגיה, מלבד בענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית. מדד פדיון ענפי המשק (העדכני לחודש יוני) נסוג מרמת השיא שנרשמה בחודש מאי, וירד ב-3.8 אחוזים. מנגד, במדד המכירות ברשתות השיווק (העדכני לחודש יולי) נרשמה עלייה של 0.6 אחוז.

שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים המשיך לעלות, אך הציפיות האינפלציוניות נותרו ברמות שפל. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי בשיעור של 0.3 אחוז. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.2 אחוזים, עלייה קלה ביחס לנתון של חודש יוני, אשר עמד על 2.0 אחוזים, ולאחר העלייה החדה שנרשמה בחודש יוני על רקע העלאת שיעור המע"מ ומיסי קנייה. קצב עליית מדד מחירי הדירות (נתון לחודש מאי) הואץ מחדש, לאחר ההאטה שנרשמה בחודשים מרץ ואפריל.

בנק ישראל הותיר את ריבית חודש ספטמבר (הנקבעת בסוף אוגוסט) ברמה של 1.25 אחוזים, ללא שינוי ביחס לריבית חודש אוגוסט. הציפיות האינפלציוניות ל-12 החודשים הבאים, הנגזרות משוק ההון, נותרו ללא שינוי ברמה של 1.4 אחוזים בחודש אוגוסט. כתוצאה מכך, הריבית הריאלית נותרה ברמה שלילית.

יתרות המט"ח של בנק ישראל הצטמצמו בחודש אוגוסט בכחצי מיליארד דולר, בעיקר על רקע העברת מט"ח לחו"ל על ידי הממשלה. מנגד, בנק ישראל ממשיך בתוכנית רכישת המט"ח, המיועדת לצמצום השפעת הפקת הגז על שע"ח. כך, בחודש אוגוסט רכש הבנק 290 מיליון דולר, כאשר מתחילת התוכנית בחודש מאי רכש הבנק סכום מצטבר של כמיליארד דולר, לא כולל רכישות מזדמנות שלא במסגרת התוכנית.

בפעילות בשוק ההון נרשמה מגמה מעורבת בחודש אוגוסט. בתוך כך, בחודש אוגוסט נרשמה עלייה בהיקף ההנפקות של מניות והמירים ביחס לחודש יולי, אך הנתון נמוך משמעותית מהשיא שנרשם בחודש יוני, זאת במקביל לעלייה בהיקף ההנפקות בשוק האג"ח הקונצרני. בנוסף, נרשמה עלייה מתונה במדדי האג"ח הקונצרני . מנגד, בשוק המניות נרשמו ירידות, על רקע המשבר הסורי, זאת במקביל למגמה מעורבת בשוקי המניות המובילים בעולם. כמו כן, נרשמה עלייה בתשואה הממוצעת בשוק האג"ח הקונצרני.

גביית המסים בחודש אוגוסט תאמה את הצפי החודשי. ההכנסות ממסים ואגרות הסתכמו בחודש יולי ב-18.6 מיליארד ש"ח. ביחס לחודש יולי נרשמה ירידה של 3.3 אחוזים בגביית המסים (מנוכה עונתיות, במחירים קבועים), זאת לאור היקף הגבייה הגבוה שנרשם בחודש יולי. הירידה בגביית המסים נבעה מירידה של 7.1 אחוזים בגביית המסים העקיפים. ירידה זו קוזזה בחלקה בעלייה של 1.3 אחוזים בגביית המסים הישירים. בהשוואה לחודש המקביל אשתקד, עלו סך ההכנסות ממסים בשיעור ריאלי של 7.4 אחוזים, כאשר המסים הישירים עלו ב-15.2 אחוזים והמסים העקיפים רשמו ירידה של 1.2 אחוזים. יש לציין כי הגידול בגביית המסים ביחס לאוגוסט 2012 נבע משינויי חקיקה, כאשר בניכוי שינויי החקיקה לא נרשם שינוי ריאלי בסך גביית המסים בחודש אוגוסט ביחס לחודש המקביל אשתקד.

נמשכת ההרעה ביצוא הסחורות, לצד גידול ביצוא שירותי חברות ההזנק. בחודש יולי נרשמה ירידה של 7.6 אחוזים ביצוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) ביחס לחודש יוני, כאשר נמשכה ההרעה ביצוא ענפי התעשייה המערבים שימוש בטכנולוגיה עילית . הירידה המתמשכת ביצוא הסחורות באה לידי ביטוי בעיקר ביצוא הסחורות לארה"ב. לצד הירידה ביצוא הסחורות נרשמה עלייה של 9.0 אחוזים ביבוא הסחורות, כאשר ביבוא חומרי גלם (ללא יהלומים ודלק) נרשם גידול של 0.7 אחוז; ביבוא מוצרי השקעה (ללא אניות ומטוסים) נרשם גידול של 3.1 אחוזים; וביבוא מוצרי צריכה לא נרשם שינוי משמעותי. כתוצאה מההתפתחויות הנ"ל נרשמה בחודש יולי עלייה משמעותית בגירעון המסחרי. עם זאת, הגירעון המצטבר מתחילת השנה (כולל אניות, מטוסים ויהלומים) הסתכם בחודש יולי ב-8.2 מיליארד דולר, ירידה של 29.2 אחוזים ביחס לנתוני החודשים המקבילים ב-2012. הירידה בגירעון המסחרי היא אחת הסיבות לייסוף הריאלי של השקל שנרשם עד כה ב-2013. בתוך כך, בחודש יולי נרשם ייסוף נוסף בשער החליפין הריאלי של השקל (1.5 אחוזים), זאת לאחר הפיחות שנרשם בחודשים מאי-יוני.
יצוא השירותים זינק בחודש יוני בשיעור של 39 אחוזים, זאת בעקבות עלייה חדה ביצוא חברות הזנק. בניכוי חברות ההזנק, יצוא השירותים נותר ללא שינוי. יצוא חברות ההזנק הינו הגורם העיקרי לעלייה ביצוא השירותים הנרשמת עד כה ב-2013. כך, עלה יצוא השירותים במחצית הראשונה של השנה ב-8.6 אחוזים בהשוואה למחצית הראשונה של 2012 (נתונים מקוריים), אך בניכוי יצוא חברות הזנק עלה יצוא השירותים ב 2.5 אחוזים בלבד.

בחודש יולי נרשמה עלייה של 14% במספר עסקאות הנלד"ן, לאחר הירידה החדה בשיעור של 22% שנרשמה בחודש יוני. בהשוואה ליולי אשתקד הסתכם הגידול ב-8%.

הגידול במספר העסקאות בחודש יולי התרכז בפלח השוק של דירות יד שניה (גידול של 17%), בין היתר על רקע גידול חד של 60% ברכישות באזור ירושלים. בנטרול אזור זה נרשם גידול של 12% במספר העסקאות בדירות יד שניה בהשוואה לחודש הקודם ויציבות בהשוואה ליולי אשתקד. רכישת דירות חדשות רשמה עלייה מתונה של 3%, אם כי שיעור זה מוטה כלפי מטה בשל ירידה חדה במכירות באזור חדרה (על רקע השיווק המוגבר של דירות בישוב קציר-חריש בחודש יוני). מנגד, קיזז חלקית ירידה זו גידול חריג במכירת דירות חדשות באזור המרכז.

את הגידול בעסקאות בחודש יולי הובילו הזוגות הצעירים עם גידול של 17%. גידול חד בשיעור של 92% נרשם ברכישת דירות ע"י זוגות צעירים באזור ירושלים, ככל הנראה על רקע מתן "מענק ירושלים" לרוכשי דירה ראשונה בעיר. יש לציין כי עיקר הגידול התרכז בדירות יד שניה. גידול חד ברכישות הזוגות הצעירים נרשם גם באזורי ת"א והמרכז. מנגד, ירידות נרשמו באזור חדרה ובאזור באר-שבע.

רכישת דירות ע"י משקיעים רשמה גידול של 11% בחודש יולי, לאחר הירידה החדה בשיעור של 31% בחודש הקודם. יחד עם זאת, משקל המשקיעים בסך העסקאות הוסיף לרדת, לשיעור של 19.7%. הגידול ברכישות המשקיעים התרכז באזור חיפה (גידול של 48%), כאשר בנטרול אזור זה הגידול במספר הדירות שרכשו משקיעים בחודש יולי הסתכם ב-4%, ומשקל המשקיעים בסך העסקאות עמד על 15.5% בלבד. בניתוח רמות השכר של המשקיעים באזור חיפה בחודש יולי ניכרת ירידה משמעותית ברמת השכר החציוני, בעוד באזורים האחרים נרשם גידול משמעותי במשתנה זה. יתכן ורמות המחירים הנמוכות המאפיינות את הדירות באזור חיפה (מחירה החציוני של דירה הנרכשת להשקעה באזור זה נמוך ב-46% בהשוואה לרמה הארצית) ומגבלות בנק ישראל על שיעור המימון לדירות אלו, מביאים להסטת הביקוש של המשקיעים לאזור זה.

במכירת דירות ע"י משקיעים נרשם גידול של 23% בחודש יולי, לאחר הירידה החדה בחודש הקודם. גידול חריג במכירות המשקיעים נרשם באזור ירושלים ובאזור ת"א. יש לציין כי במקביל בשני אזורים אלו נרשם גידול מתון של 3% בלבד ברכישות המשקיעים בחודש יולי, לפיכך סך הדירות נטו שנרכשו להשקעה (רכישות בניכוי מכירות) רשמו ירידה חדה באזור זה.

נתונים ראשוניים לחודש אוגוסט מצביעים על ירידה במספר העסקאות.