ברביע השני של השנה הסתכמו התחלות הבניה החדשות ב-9,486 יחידות דיור (להלן יח"ד, הנתונים מנוכי עונתיות). רמה זו משקפת קצב שנתי של כ-38 אלף יח"ד, אשר הינו נמוך ביחס לממוצע ב-3 השנים האחרונות אשר עומד על כ-43 אלף יח"ד. נראה שרמה זו נמוכה ביחס לצרכי המשק הנאמדים להערכת לאומי בכ-45 אלף יח"ד לשנה לפחות. הערכה זו מתבססת על מספר גורמים, ביניהם הגידול השנתי במספר משקי הבית, העומד בממוצע על כ-39 אלף משקי בית, ומספק אומדן לביקוש השנתי הבסיסי לדירות מגורים חדשות, וכן על רקע פערי הביקוש המצטברים בשנים הקודמות וגורמים נוספים כמו גרט של בתים ישנים ובניית בתים חדשים במקומם (לדוגמא במסגרת "פינוי בינוי").
בחינת נתוני מלאי הדירות, התחלות הבניה ומשקי הבית בין השנים 1996 ועד 2012 מעידה על מחסור מצטבר בתוספת ההיצע של דירות מול תוספת הביקוש הנובעת מן הגורמים הנ"ל. למרות שבשנים 2010 ועד היום ניתן אמנם לראות גידול מסוים בהיקף גמר והתחלות הבניה, להערכתנו, קצב זה אינו מספק כדי "לפצות" על המחסור בהיצע שהצטבר בשנים הקודמות (בפרט בשנים 2001-2008) יחסית לביקוש ה"שוטף". כפי שסקרו בלאומי בעבר, המצב המתואר לעיל בא לידי ביטוי בירידה של רמת המלאי הבלתי מכור של דירות חדשות מאז שנת 2011 ועל רקע זה לאומי מעריכים כי מחירי הדיור ימשיכו לעלות בשנה הקרובה לפחות.
הגורמים אשר עשויים למתן את שיעורי העלייה במחירי הדיור הם שינוי מגמה בתחום ההיצע, תוך גידול בהיקף התחלות הבניה לכ-45-50 אלף דירות בשנה לאורך מספר שנים ובמידה משנית התמתנות בביקושים, בין השאר, על רקע הוראות הפיקוח על הבנקים, בתחום המשכנתאות. העלייה ברמת הריבית לטווח ארוך, בעת האחרונה, אם תתמיד, עלולה גם היא לצמצם את הביקוש למשכנתאות, להביא לשינוי מסוים בהרכב השוק, למתן את העלייה במחירי הדיור, אך זאת תוך עלייה בשכר הדירה.
שיעור האבטלה במשק ירד, חודש שלישי ברציפות, לרמה של 6.3% בחודש יולי לעומת 6.7% בחודש הקודם (גילאי 15 ומעלה, נתונים מנוכי עונתיות). מדובר ברמת שפל מאז חודש ינואר 2012, עת הלמ"ס שינתה את שיטת המדידה של כוח העבודה. בנוסף עולה מן הנתונים כי מאז חודש מרץ חלה עליה הדרגתית ומתונה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק, בעיקר עקב העלייה בשיעור ההשתתפות בקרב נשים. בסך הכול, נוספו בחודש יולי 30.5 אלף מועסקים חדשים, ומדובר בתוספת חודשית גבוהה וחריגה בעוצמתה ביחס לחודשים הקודמים. ב-12 החודשים האחרונים גדל מספר המועסקים ב-67.2 אלף לרמה של 3.46 מיליון מועסקים, ומשקף עליה בקצב שנתי של כ-2%, נמוך מקצב הגידול השנתי הממוצע מתחילת השנה אשר עמד על 2.6%.
הנתונים שפורסמו בחודש יולי הינם חיוביים ועשויים אף להעיד על מגמה חיובית בשוק התעסוקה לאחר שלושה חודשי ירידה בשיעור האבטלה המלווה בעליה בשיעור ההשתתפות, אך יש לציין כי לאור השינויים שחלו בשיטת המדידה של הלמ"ס עקב המעבר לשיטה המקובלת על ידי ה-OECD ולאור הקושי בביצוע של ניכוי עונתיות מדויק על פני תקופות זמן קצרות יחסית (19 חודשים בסה"כ מאז שינוי שיטת החישוב) הסדרות החודשיות מתאפיינות בתנודתיות רבה. לכן מומלץ לעקוב אחר עדכוני הנתונים של חודשים קודמים אשר יפורסמו בחודשים הבאים וכן לתת משקל רב יותר לנתונים הרבעוניים או לנתוני הממוצעים הנעים (3 חודשים). על פי גישה זו, שיעור האבטלה הממוצע בשלושת החודשים, מאי-יולי, עמד על 6.6% (מנוכי עונתיות) וזאת לעומת 6.7% בחודשים פברואר-אפריל. בתקופה הנסקרת ירד שיעור ההשתתפות ל-63.7% לעומת 63.8% בשלושת החודשים הקודמים, וזאת לאחר ששיעור ההשתתפות עמד בחודשים אוגוסט-אוקטובר ברמה של 64%.
בחינת נתוני התעסוקה בקרב גילאי 25-64, המשקפים בצורה טובה יותר את מצב התעסוקה במשק (טווח גילאים זה אינו כולל את חיילי שירות חובה), מעידה אף היא על ירידה מתונה בשיעור האבטלה. שיעור האבטלה הממוצע של קבוצת אוכלוסייה זו, ירד לרמה של 5.6% בחודשים מאי-יולי לעומת 5.8% בחודשים פברואר-אפריל. בחינת נתוני הממוצע בשלושת החודשים הנסקרים מעידה על ירידה בשיעור ההשתתפות ל-78.8% לעומת 78.9%, כאשר שיעור ההשתתפות בחודשים אוגוסט-אוקטובר עמד על 79.1%.
לסיכום, על פי הנתונים הממוצעים בחודשים מאי-יולי, שיעור האבטלה ירד באופן מתון לעומת שלושת החודשים הקודמים. בחינת הנתונים במבט ארוך טווח יותר מעידה אף על ירידה מסוימת בשיעור ההשתתפות ב-12 החודשים האחרונים, אשר ככל הנראה השפיעה בין היתר על מגמת הירידה בשיעור התעסוקה.
על פי ההתפתחויות הכלכליות במשק בחודשים האחרונים, הכוללות ירידה בפעילות ההשקעות וחולשה ביצוא, ועל פי נתוני תעסוקה ממקורות שונים לרבות המוסד לביטוח לאומי (עליה בדורשי דמי אבטלה) ונתוני משרות שכיר (גידול שנתי מתון של 1.3%), הסבירות להמשך מגמת ירידה בשיעור הבלתי מועסקים, כפי שניתן ללמוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הינו מוגבל, זאת בהנחה ששיעור ההשתתפות ישמור על יציבות. כלכלני לאומי מעריכים כי שיעור האבטלה צפוי להסתכם בממוצע שנתי של 6.8% ב-2013 ולעלות לרמה של כ-7.0% ב-2014.