הפטיטיס C (צהבת נגיפית) הינה אחת המחלות הקשות אשר האנושות המודרנית משקיעה מאמצים ניכרים על מנת למצוא טיפול יעיל עבורה ועד כה התקשה בכך. ברם, שנת 2013 צפויה להוות שנת מהפך ופריצת דרך במחקר התוויה זו המלוות בהשקת תרופות חדשות לאחר שמספר לא מבוטל של חברות פארמה נמצאות בשלבים מתקדמים של ניסוייהן. כך למשל, ענקית הפארמה, ג’ונסון אנד ג’ונסון, צפויה החודש לפרסם תוצאות ביניים נוספות לגבי תרופת ה-Simeprevir שלה ובחודש דצמבר תפרסם חברת Gilead את תוצאות שלב 3 בניסוי הקליני בתרופה המתקדמת ביותר להפטיטיס הקיימת נכון להיום. חברות מחקר ישראליות אומנם נמצאות בשלבים מוקדמים מאוד ורחוקות מהפייבוריטים במרוץ אך יכולות גם הן ליהנות מהפופולריות של התחום והבאז התקשורתי.
צהבת נגיפית C פוגעת בכבד והינה אחת המחלות הכרוניות הנפוצות בעולם כאשר ההדבקה מתרחשת מדמו של נושא הנגיף. שוק ההפטיטיס העולמי הוא שוק ענק, המוערך כיום בכ-7 מיליארד דולר בשנה וצפוי להכפיל את עצמו בשנים הקרובות עבור הטיפולים החדשים. כיום ישנם כ-180 מיליון נשאים של הווירוס בעולם שעד כה מוצע להם טיפול תרופתי הכולל בעיקר זריקות אינטרפרון בשילוב עם נטילת כדורי RIBAVIRIN היעילות לזמן מוגבל בלבד ובעלות תופעות לוואי קשות. לכן, הבאז ההולך ומתעצם סביב התחום נובע ממספר סיבות עיקריות, רכישות הענק בתחום בעולם, אטרקטיביות השוק ומגמה לפתח שיטת טיפול מהפכנית באמצעות קוקטיילים המרכיבים מספר תרופות בדומה לטיפול ב-HIV. הרעיון הוא לפגוע בעמידות הווירוס ממספר כיוונים, מה שמקנה לחברות יתרון מסוים כי תרופותיהם ליו דווקא יתחרו אחת בשנייה אלא ישמשו כמשלימות במידה ומדובר במנגנוני פעולה שונים.
החודש צפויה ג’ונסון אנד ג’ונסון לפרסם תוצאות ביניים נוספות (באפריל האחרון פירסמה תוצאות ראשוניות מעודדות) מניסוי קליני הנמצא בשלב המסכם 3. גם במקרה זה ניתנת התרופה הניסיונית TMC435 יחד עם אינטרפרון אלפא 2a ו-RBV, כאשר תקופת מתן התרופה במשך 24 שבועות עלולה להסתיים כעת ולספק אינדיקציה נוספת ליעילות ובטיחות של הקוקטייל (המכונה, במקרה של ג’ונסון, Simeprevir). אך התוצאות החשובות ביותר בעולם מחקר ההפטיטיס תפרסם, כאמור, חברת Gilead בדצמבר הקרוב. לאחר שלפני מספר שנים רכשה את Pharmasset בכ-11 מיליארד דולר, נחשבת Gilead לחברה מובילה והמתקדמת ביותר בעולם ה-HIV ו-HCV. גם במקרה זה ניתנת תרופה אוראלית המשלבת הן את אינטרפרון והן את RBV.
ישנם מספר חברות ישראליות אשר מקצות את משאביהן על מנת להשתלב בתחום הנחשק זה. הן נמצאות בשלבי פיתוח מוקדמים מאוד אך בעבר היו דוגמאות להשפעה של הבאז התקשורתי העולמי עליהן. כך למשל מניית ביוליין נסקה בכ-40% במסחר בת"א ביום חתימת ההסכם רישוי לפיתוח תרופה חדשה לדלקת כבד מסוג C באמצעות מנגנון ייחודי שעלול להגביר את עמידות בפני הווירוס. במקביל, חברה ישראלית נוספת, נסווקס, דיווחה בעבר כי הוכתר בהצלחה הניסוי הקליני שלב Phase 2a במתן אוראלי של נוגדן anti-CD3 לחולי דלקת כבד נגיפית מסוג C, למרות שהתוויה זו אינה נמנית על העיקריות של נסווקס. גם חברת כן פייט ביופרמה, המפתחת תרופות למחלות סרטניות ודלקתיות, הצטרפה לתחום כאשר הודיעה כי בניסוי קליני אותו היא עורכת בחולי סרטן הכבד עם תרופת ה- CF102 נצפתה ירידה חדה ומתמשכת ברמת הנגיף הצהבת בדמו של אחד החולים (חולה גם בסרטן וגם ב-HCV).
חברות ישראליות אומנם רחוקות מעסקאות הענק בתחום כמו המקרה של Gilead ורכישת אינכיביטקס על ידי בריסטול מאיירס, אך עדיין צפויות ליהנות כבר השנה מהתוצאות חיוביות של השחקניות העולמיות בתחום.