עד כמה גדולה הפריחה של סקטור הביוטק בנאסד"ק? עד כדי כך שעליה של מדד הביוטכנולוגיה בנאסד"ק (NASDAQ Biotechnology index – NBI) ב-44% מתחילת השנה היא לא הסיפור הראשי! הסיפור הגדול של 2013 הוא הכמות הבלתי נתפסת של הנפקות ראשוניות לציבור (IPO) של חברות ביוטק בארה"ב. כמה בלתי נתפסת? 29 חברות בשמונה חודשים, וגיוס מצטבר של כשני מילארד דולר (מבלי שמחשיבים את הנפקת הספין-אוף של חטיבת הוטרינריה של פייזר – Zoetis). שיא התופעה הגיע באמצע יולי, כשחמש חברות ביצעו הנפקות ראשוניות מוצלחות במהלך שבוע בודד – מקבץ שלא נראה כבר 13 שנה.
מספרים כאלו של הנפקות והיקפי גיוס, לא רק שלא נראו מאז 2007, אלא בשנים האחרונות אפילו לא היו קרובים לכך. לשם השוואה, ב-2011 ו-2012 בוצעו 10 ו-12 הנפקות ראשוניות של חברות ביוטק, בהתאמה. אבל הסיפור פה הרבה יותר גדול ממספר ההנפקות, הוא נמצא בנתונים שלהן:
קחו לדוגמא את Agios Pharmaceuticals (AGIO), המפתחת תרופות לסרטן: החברה הציגה טווח של 14-16 דולר למנייה בתשקיף, סגרה את ההנפקה לפי שער של 18 דולר ופתחה את המסחר בשער 29 דולר. מקרה יוצא דופן? לא ממש. שבוע לפני AGIO, OncoMed Pharmaceuticals (OMED) סגרה את הגיוס לפי 17 דולר למניה (שוב, מעל הטווח בתשקיף) והמסחר במניה נפתח בשער 28.1 דולר. יום אחרי AGIO, המספרים המקבילים של Onconova Therapeutics (ONTX) היו 15 ו-25 דולר בהתאמה.
גם אם מניחים את המקרים הפרטיים בצד ומסתכלים על הסטטיסטיקה הכוללת, התמונה מציגה נתונים מרשימים: השוואת טווחי המחירים בתשקיף למחירי המניה בהנפקה מראים כי ב-2013 ממוצע מחיר ההנפקה היה גבוה בכ-4% מהמחיר הממוצע בתשקיף. זאת, לעומת שלוש השנים הקודמות בהן מחירי ההנפקות היו נמוכים ב-20 עד 30 אחוז ממחירי התשקיף. גם ביצועי המניות לאחר ההנפקה לא מאכזבים: מתוך כל ההנפקות של 2013 בנאסד"ק, מניות סקטור הביוטק הראו ביצועים עדיפים מול כל שאר הסקטורים, עם עלייה ממוצעת של 40% ממחיר ההנפקה. מתוך 27 הנפקות שבוצעו מתחילת השנה ועד ה-15 באוגוסט, 20 מניות צבועות בירוק, ביניהן הנציגה הישראלית בחבורה – מניית אלקוברה (ADHD), אשר ביצעה הנפקה ב-22 במאי ועלתה כ-80% עד כה.
תופעה מעניינת נוספת, שהחלה בשנה שעברה ותופסת תאוצה השנה, היא כניסה לבורסה של חברות עם מוצרים בשלבי פיתוח מוקדמים מאוד. בשנים האחרונות, חברות שהפרוייקטים המובילים שלהן היו בשלבים פרה-קליניים או בניסויים קליניים שלב 1 היו מוקצות מכניסה לבורסה. כאמור, כבר ב-2012 בוצעו שתי הנפקות של חברות בשלבים אלו, והשנה הצטרפו אליהן עד כה כבר 4 חברות. עובדה זו בהחלט מעידה על חוזק השוק, לא רק מבחינה כמותית (מספר ההנפקות), אלא גם מבחינה איכותית (מוכנות ללקיחת סיכונים עם חברות בשלבים מוקדמים).
בחינה של תחומי הפעילות של החברות הציבוריות הטריות מגלה כי רק דבר אחד מעניין כיום את המשקיעים בארה"ב – פיתוח תרופות, ועדיף כאלה לטיפול בסרטן או מחלות נדירות. 12 מהחברות שהונפקו השנה מפתחות תרופות למחלות אלו, ומניותיהן עלו בממוצע בכ-70% ממחיר ההנפקה. מתוך 29 החברות שהונפקו, אף אחת אינה חברת מכשור רפואי ורק 3 פועלות בתחום הדיאגנוסטיקה. ורק על-מנת להמחיש עד כמה הפוקוס של המשקיעים נמצא בחברות פיתוח תרופות, 2 מתוך 3 חברות הדיאגנוסטיקה נסחרות כרגע מתחת למחיר ההנפקה.
אז מה עומד מאחורי גל ההנפקות יוצא הדופן הזה? עושה רושם שמספר נסיבות: ראשית, ירידה בזמינות הכסף לחברות פרטיות דוחפת יותר חברות לגיוסים מהציבור. שנית, הביצועים של מדד הביוטכנולוגיה בנאסד"ק בשנתיים האחרונות (ראו במשפט הראשון בכתבה) לא נעלמו מעיניהם של משקיעים שנמנעו עד כה מהשקעות בסקטור זה. בנוסף על כך, העליה במספר העסקאות בין חברות פארמה גדולות לחברות ביוטק, במיוחד בתחומי התרופות לסרטן ומחלות נדירות, פתחה את תאבון המשקיעים בציפייה ל-exit מהיר. בהקשר זה, ניתן אכן לראות כי לחלק לא מבוטל מהחברות שביצעו הנפקה השנה יש קשרים הדוקים עם חברות פארמה גדולות, ושחברות הפארמה אף קנו כמות מכובדת של מניות בהנפקות, כדוגמת Agios ו-Celgene, או Onconovaו-Baxter.
ככל שההצלחה נמשכת, ניתן לראות את עדר המשקיעים נמשך לסקטור הביומד בתקווה לרווחים מהירים. בטווח הקצר אלו בהחלט חדשות טובות, ומספר גדול של חברות מקבלות את המימון הכל כך נחוץ לפעילות המו"פ שלהן. אולם, אם העבר לימד אותנו משהו, הוא ששכרון ההצלחה נגמר בדר"כ בהנג-אובר, וכשלונות מלווים בהפסדים צורמים יגיעו בסופו של דבר. יותר מכל דבר, סקטור הביומד צריך משקיעים לטווח ארוך, המשקיעים בהתבסס על נתונים פונדמנטליים, ולא סוחרים קצרי טווח שיברחו מהסקטור עם הסימנים הראשונים של סיום הראלי. האם מתפתחת בארה"ב בועת ביוטק? עושה רושם שכן. כמה זמן היא תחזיק? עדיין מוקדם להגיד.