לאחר שנים בהן הנזילות האדירה, באדיבות הבנקים המרכזיים במערב, הובילה לזרם השקעות במשקים המתעוררים ולהנצחת התלות שיש למשקים אלו בהשקעות זרות, פסגות מעריכים כי נראה כי המשקיעים במערב החלו להחזיר כסף הביתה. החשש מצמצום היקף ההרחבה הכמותית מצד אחד וההאטה בסין מצד שני הובילו לגל של יציאת כספים ולפיחות במטבעות במשקים המתעוררים. בנוסף, עליית התשואות בארה"ב מאז חודש מאי פוגעת בפוזיציות הקרי-טרייד שהושקעו בשווקים המתעוררים וסגירה של פוזיציות אלו גורמת ליציאה של הכסף מהמשקים המתעוררים במהירות גבוהה.
כתוצאה מכך, מאז מאי התחזקה מגמת הפיחות במטבעות השווקים המתעוררים כאשר בחודשים אלו בלבד חלק מהמטבעות (כמו הרופי ההודי או הריאל הברזילאי) ספגו ירידות של יותר מ-15%. למגמה זו של פיחות מהיר בשווקים המתעוררים עשויות להיות השלכות חמורות על הכלכלות ובמקרה הגרוע אף להוביל משקים מסוימים למשבר פיננסי וזאת כיוון שחלק מהחוב הקונצרני (בעיקר של הבנקים) במשקים אלו נקוב בדולר/אירו, כך שהמשך היחלשות המטבע המקומי מעלה את הסיכון לפשיטות רגל.
על מנת לנסות ולהילחם במגמת היחלשות המטבע ניסו המנהיגים בחלק מהמשקים המתעוררים להודיע על תכניות חדשות בשוק המט"ח. בהודו, הודיעה הממשלה בשבוע שעבר על מגבלות על השקעות מחוץ להודו אך צעד זה לא ממש עזר לשנות את המגמה. בברזיל הודיע הבנק המרכזי כי יקצה 60 מיליארד דולר מהרזרבות המט"חיות להתערבות בשוק. עם זאת, תכניות לתמיכה במטבע מעולם לא החזיקו מעמד לאורך זמן ובדר"כ גרמו למשבר עמוק בשל העובדה שרזרבות המט"ח של כל משק מוגבלות מטבען ולחצים ספקולטיביים עלולים להוביל את הבנק המרכזי להשתמש בכל הרזרבות הקיימות ולהותיר את המשק ללא כרית בטחון מינימלית.
פסגות שואלים האם הפד יצליח להרגיע את השווקים? בסקירתם בשבוע שעבר, כתבו כי על מנת לעשות זאת עומדות בפני הפד כמה אפשרויות:
להודיע שהצמצום הראשוני יהיה רק ב-15 מיליארד דולר (או פחות), נמוך יותר מקונצנזוס השווקים שעומד על 20 מיליארד דולר.
להודיע שתהליך הצמצום יחל דרך רכישות ה-MBS בלבד כך שהיקף רכישות האג"ח הממשלתיות יוותר בעינו.
לאותת באופן ישיר או עקיף שתהליך הצמצום ימשך זמן ארוך יותר מכפי שברננקי הודיע לפני חודשיים (עד מחצית 2014).
לעדכן את התחזיות כך שהשווקים יבינו שהריבית תוותר אפסית זמן רב יותר מכפי שהשוק מעריך כיום (מחצית ראשונה של 2015).
את ההצעה הראשונה של פסגות אפשר כבר למחוק שכן היא לא רלוונטית. מסקר שערך הפד בקרב 21 עושי שוק של האג"ח הממשלתיות עולה כי אלו חוזים כבר היום שהפד יחל עם צמצום ההרחבה הכמותית בספטמבר וכי הצמצום הראשונה יהיה בסך 15 מיליארד דולר (10 באג"ח ממשלתיות ו-5 ב-MBS). יתרה מכך, מסקר שערכו בבלומברג (כלל 48 אנליסטים) עולה כי קונצנזוס החזאים עומד על צמצום ראשוני של 10 מיליארד דולר בלבד. לכן, גם אם הפד יצמצם בספטמבר רק 10-15 מיליארד דולר ולא 20 מיליארד כפי שהשוק ציפה בחודש שעבר הרי שלא תהיה פה הפתעה גדולה. בהתאם, כאב הראש של הפד רק הולך ומחמיר ועל מנת להפתיע את השווקים ולתמוך בירידת תשואות הפד יצטרך להשתמש באחת מהאפשרויות האחרות שמציגים בפסגות.
במהלך יום המסחר של חמישי, ב-19:15 שעון ישראל, חדלו לפתע מחשבי הנאסד"ק לפעול והמסחר בשוק המניות השני בגודלו בארה"ב נעצר. רק שלוש שעות לאחר מכן חזר המסחר בנאסד"ק לפעילות כאשר במהלך השעות האלו גם בורסות אחרות כמו ה-NYSE וה-CBOE הפסיקו את המסחר במניות דואליות שנסחרות גם בנאסד"ק. התקלה ביום חמישי (שכבר זכה לכינוי: NASDARK DAY) מצטרפת לשורת תקלות מיחשוביות בשווקים בשנים האחרונות וביניהן פקודות המסחר השגויות של גולדמן סאקס משבוע שעבר, השיבושים בהנפקת פייסבוק (עליהם נקנסה נאסד"ק ב-10 מיליון דולר), הפארסה בהנפקת BATS וכמובן הפלאש-קראש המפורסמת מ-2010.
כל אלו מעלים סימני שאלה בנוגע ליעילות המערכות הממוחשבות המורכבות בבורסות, במיוחד בצל עלייתו של המסחר האוטומטי במהירות גבוהה ומגבירים את הלחץ על הרגולטור למצוא דרך להחזיר את אמון המשקיעים לשווקים. לכן, בפסגות לא יהיו מאוד מופתעים אם בשנים הקרובות יוטלו על הבורסות מגבלות שונות במטרה לצמצם את המסחר האוטומטי.