כלכלני לאומי מפרסמים סקירה שבועית, ומציינים כי המשק הישראלי צמח ברביע השני בשיעור של 5.1% במונחים שנתיים (מחירים קבועים, מנוכי עונתיות), הנתון הגבוה ביותר בתשעת הרביעים האחרונים, וגבוה באופן משמעותי ביחס לממוצע קצבי השינוי מאז ראשית שנת 2012 אשר עמד על 3.1%. בחינת נתוני התוצר למחציות שנה, שהם תנודתיים פחות מהנתונים הרבעוניים ולכן עדיף להתמקד בהם, מעידה על יציבות בקצבי הצמיחה מאז ראשית 2012 ועד למחצית הראשונה של 2013 (כלומר מזה כשנה וחצי).
יש לציין כי נתוני החשבונאות הלאומית שפורסמו בהודעת הלמ"ס האמורה, עודכנו לאחור (מ-2006) על פי המלצות הבינלאומיות בנושא (System of National Accounts 2008), דבר אשר השפיע על סדרות הנתונים השונות, הן על הרמות של התוצר והן באחוזי השינוי בין התקופות. בחינת הסדרות החדשות ביחס לסדרות הקודמות על פי המדידה הקודמת, מעידה על פערים מהותיים, לעיתים, בשיעור השינוי הרבעוניים בין הסדרות.
ניתוח של רכיבי החשבונאות הלאומית של הרביע השני של 2013 מלמד כי הגידול החד ביותר נרשם בסעיף ההוצאה לצריכה ציבורית אשר עלה בשיעור של 8.3% (במונחים שנתיים). לשם השוואה, ברביע הקודם ירדה ההוצאה לצריכה ציבורית בשיעור זעיר של 0.2% במונחים שנתיים. להערכתנו, ההוצאה לצריכה ציבורית עשויה להמשיך ולהתרחב במהלך 2013, בפרט לאור התחייבויות הממשלה הקודמת וכן לאחר אישור התקציב, ברביע השלישי של השנה. אולם, יישום של התקציב לשנת 2014 צפוי להאט את קצב ההתרחבות של ההוצאה לצריכה ציבורית בשנה הבאה, אם כי לא להפחית את רמתה.
סעיף נוסף אשר עלה בשיעור גבוה הוא סעיף ההוצאה לצריכה פרטית השקול לכ-57% מהתוצר. ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ברביע השני בשיעור של 6.7% במונחים שנתיים, והשלימה רביע רביעי רצוף של גידול בפעילות. להערכתנו, הציפייה להטלת המסים העקיפים במגוון תחומים (מע"מ, מס ירוק על כלי רכב, מיסוי משקאות אלכוהוליים, צפי לשינויי מיסוי בתחום הדיור ועוד) הביאה להקדמת רכישות ועסקאות ומסבירה חלק מהגידול בפעילות הצריכה הפרטית; גורם זה עשוי להתקזז בנתוני התוצר של הרבעים הבאים ולגרום להתרחבות מתונה יותר בצריכה הפרטית.
פעילות היבוא של סחורות ושירותים נותרה יציבה לאחר שצמחה בשיעור של 1.8% ברביע השני, בדומה לקצב הצמיחה ברביע הראשון. "אפקט הגז", הכולל החלפת הדלק "היקר" בגז הטבעי המופק במשק ויישום בהמשך של פרויקטים העושים שימוש בגז, תרם ככל הנראה לנתוני הצמיחה ברביע השני.
ההשקעות בנכסים קבועים ירדו בשיעור של 6.3% (במונחים שנתיים) ברביע השני, בהמשך לירידה של 2.7% ברביע הקודם, והשלימו רצף של חמישה רביעים של ירידה בפעילות. הירידה בסעיף נובעת בעיקר מירידה חדה בהשקעות בכלי רכב לשימוש הסקטור העסקי. להערכתנו, היקף ההשקעות בנכסים קבועים עשוי לגדול ב-2014 כתוצאה מהשקעות הנובעות מפיתוח תחום הגז הטבעי לצד יציבות בתחום ההשקעות בבניה למגורים.
פעילות היצוא של סחורות ושירותים צמחה ברביע השני בקצב מתון של 1.2% במונחים שנתיים לעומת 10.9% ברביע הקודם. בנטרול ההשפעה של חברות הזנק, אשר נוטה להיות תנודתית, ירד היצוא בשיעור של 6% ברביע השני. כתוצאה ממגמת הירידה בפעילות היצוא, משקל היצוא כאחוז מן התוצר הולך ויורד. קיימים שני גורמים עיקריים, ומנוגדים, אשר עשויים להשפיע על פעילות היצוא בהמשך השנה וב-2014. מחד, השיפור בפעילות הריאלית בארצות הברית ואף באירופה (אם כי בקצב מתון יותר) עשוי לתרום להתרחבות היצוא הישראלי. מאידך, מגמת התיסוף הריאלי של השקל ביחס לסל המטבעות עשויה למתן את ההשפעה של ההתרחבות הגלובאלית הצפויה.
המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש יולי בשיעור של 0.2% לעומת החודש הקודם, בדומה לשיעור העלייה בחודשים מאי ויוני. יש לציין כי נתוני המדד המשולב החודשיים עודכנו כלפי מעלה מתחילת השנה, וכן בוצעו גם עדכונים בנתונים החודשיים כלפי מעלה, אך באופן מתון יותר, גם עבור שנת 2012. בנק ישראל מציין כי העדכונים בוצעו בעקבות נתון צמיחת התוצר העסקי לרביע השני, שהושפע, בין היתר, וככל הנראה באופן משמעותי, מתחילת ההפקה של הגז הטבעי, ובעקבות עדכון כלפי מעלה בנתון יבוא מוצרי הצריכה לחודש יוני. יש לציין כי בחינת קצב השינוי השנתי של המדד מעידה על יציבות בקצב הצמיחה בחמשת החודשים האחרונים, סביב כ-2%, ובחינת נתוני המגמה, על פי ממוצע נע של 3 חודשים, מעידה על שיעור דומה, אם כי ישנה עלייה מתונה מאד והדרגתית בקצב זה מתחילת השנה.
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי ב-0.3%. הסעיף בעל התרומה הגבוהה ביותר לעליית המדד היה סעיף שירותי הדיור בבעלות דיירים, המשקף את השינוי בשכר הדירה לפי חוזי שכירות מתחדשים בלבד. כידוע, חודשי הקיץ, ובעיקר יולי-אוגוסט, מתאפיינים בעלייה בביקושים לדיור בקרב שוכרים פוטנציאליים וכתוצאה מכך בעליית מחירים בשיעור גבוה יחסית. בחודש יולי, עלה סעיף שירותי הדיור בשיעור של 1.3%, בדומה לממוצע ב-10 השנים הקודמות. בחמש השנים האחרונות, נוצר פער בין שיעורי הגידול השנתיים של שכר הדירה ובין העלייה במחירי הדיור על פי סקר מדד מחירי הדיור של הלמ"ס (סקר זה אינו נכלל במדד המחירים לצרכן). בעוד שעד שנת 2008 המתאם בין שיעורי השינוי של המדדים היה גבוה יותר כפי שניתן לראות בתרשים, הרי שמיוני 2008 ועד יוני 2013, עלו מחירי הדירות, על פי הסקר, בשיעור של 68%, בעוד מחירי השכירות עלו ב-40.5% באותה התקופה.
מגמה זו נמשכת גם השנה, לאחר שמחירי הדיור עלו ב-9.3% ואילו שכר הדירה עלה בחודש יולי בשיעור שנתי של 3.5% בלבד. לאור הפער בין שיעורי השינוי, וכן לנוכח השינויים החלים במדיניות הכלכלית והרגולטורית, לאומי מעריכים כי גם אם תחול התמתנות בקצב עליית מחירי הדיור או אף התייצבות, מחירי השכירות צפויים להמשיך לעלות ולהוות גורם התורם לעליית מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים הבאים, אשר צפויה להסתכם בשיעור מצטבר של כ-2.3%.
לאומי מעריכים כי במבט קדימה, התנאים הכלכליים במשק תומכים בהפחתה אחת נוספת של הריבית, לפחות, חרף נתוני התוצר הגבוהים יחסית לרביע השני, אשר הושפעו בין היתר מגורמים חולפים ככל הנראה. זאת, ממספר סיבות, ביניהן, הערכות לאומי לצמיחה מתונה בהמשך השנה כתוצאה ממספר גורמים: התמתנות בפעילות הצריכה הפרטית הנובעת מירידה בביטחון הצרכנים וירידה בהכנסה הפנויה; חולשה בפעילות הייצוא אשר תושפע מהביקושים החלשים בעיקר מהמדינות המפותחות; וחולשה בהשקעות בענפי המשק. בנוסף, בנקים מרכזיים בעולם צפויים להמשיך את מדיניותם המרחיבה לאורך זמן ארוך, בעיקר במדינות המפותחות.
גורם חשוב נוסף אשר עשוי לתמוך בהורדת ריבית הוא התיסוף הריאלי המתמשך של השקל, המושפע מהמשך תנועות ההון הריאליות הנכנסות וגידול צפוי בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. לאומי מעריכים כי בשליש האחרון של 2013 שיעורי השינוי החודשיים של מדד המחירים לצרכן צפויים להתמתן בהשוואה לעלייה המהירה יחסית במדדי החודשים יוני-אוגוסט, וכן האינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הבאים עשויה להתמתן במקצת, דבר המעלה את הסבירות להפחתת הריבית לקראת סוף 2013.