כלכלני לאומי מעריכים כי יחס הגירעון-תוצר ב-2013 ינוע בטווח של 4.0-4.5%

כלכלני בנק לאומי מפרסמים סקירה שבועית ומציינים כי בחודש יולי הסתכם הגירעון בתקציב המדינה בכ-0.4 מיליארד ₪ ומתחילת השנה הסתכם הגירעון בכ-10.5 מיליארד ₪, נמוך יותר מהגירעון בתקופה המקבילה אשתקד, אשר הסתכם בכ-13.1 מיליארד ₪. בחינת מצב הגירעון ביחס לתוצר, שהוא המדד המקובל לבחינת היקפו בהתחשב בפעילות הכלכלית במשק, מעידה על מגמת ירידה אשר החלה בחודש פברואר. בחודש יולי ירד יחס הגירעון התקציבי לתוצר לרמת שפל של 13 חודשים של 3.8% (על פי אומדן של אגף החשב הכללי במשרד האוצר), וזאת ביחס לרמה הממוצעת בחודשים ינואר-יוני אשר עמדה על כ-4.4% תוצר.

מגמת הירידה בגירעון הממשלתי הינה תוצאה של גידול בהכנסות הממשלה ממסים. בחודשים ינואר-יולי גדלו ההכנסות בשיעור ריאלי של 6.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הגורם העיקרי שתרם לגידול בהכנסות ממסים הוא סעיף המע"מ המקומי. בחודשים ינואר-יולי הסתכמה גביית המע"מ המקומי בכ-41.2 מיליארד ₪ לעומת כ-34.7 מיליארד ₪, בתקופה המקבילה אשתקד (גידול של 18.7%), זאת על רקע העלאת שיעור המע"מ בחודש יוני. ההחלטה על העלאת שיעור המע"מ תרמה להקדמה והגדלת היקף הרכישות בתחומים מסוימים (לדוגמא מוצרים יקרים כמו כלי רכב וכן הקדמת תשלומים ברכישת דירות) בחודש מאי על ידי ציבור הצרכנים, זאת בכדי להימנע מתשלום מס גבוה יותר. יש לציין כי בתקופה זו נרשמו הכנסות כתוצאה מהעלאות שיעורי המס בסכום כולל של כ-6.7 מיליארד ₪ (2.5 מיליארד ₪ במסים ישירים ו‑4.2 מיליארד ₪ במסים עקיפים) וכן נרשמה גביה בעלת אופי חד פעמי בהיקף ניכר. בנטרול ההשפעה של העלאות שיעורי המס, סך הכנסות המדינה ממסים עלו בשיעור ריאלי מתון של 1.5% בחודשים ינואר-יולי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, דבר המשקף, בין יתר את האינדיקאטורים הכלכליים המאופיינים בחולשה של הביקושים המקומיים במשק.

היקף הגבייה המצטבר מתחילת השנה הסתכם ב-140.1 מיליארד ₪ לעומת תחזית של משרד האוצר לגביה בסך של 135.9 מיליארד ₪ בחודשים ינואר-יולי. היקף הגביה בפועל משקף ביצוע תקציבי עודף של 4.3 מיליארד ₪ בצד ההכנסות. הפער נוצר כתוצאה מעודף גביה בחודשים מאי-יולי, בין היתר מסיבות חד פעמיות. גם בצד ההוצאות נוצר פער חיובי של 4.7 מיליארד ₪ לאחר שבשבעת החודשים הראשונים הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה ב-135.4 מיליארד ₪ לעומת תכנון של 140.1 מיליארד ₪. זאת, בין השאר על רקע העיכוב באישור תקציב 2013. לאור הביצועים התקציביים העודפים בחודשים האחרונים והערכה כי הגידול המתון בהכנסות ממסים ימשך, רמת הגירעון בתקציב תהיה נמוכה מהתקרה שנקבעה לשנת 2013 של 4.65% תוצר.

כלכלני לאומי מעריכים כעת כי יחס הגירעון-תוצר ב-2013 ינוע בטווח של 4.0-4.5%. הם סבורים כי במידה וביצוע התקציב יהיה טוב יותר באופן חריג ביחס ליעד המקורי, ואם יתברר כי יש בו מרכיב משמעותי שאינו בעל אופי חד-פעמי, אזי לקראת סוף 2013 תתכנה התאמות (הקדמת הוצאות ממשלה) להן תהינה השלכות בשנת 2014. עוד יש לזכור, כי ההכנסות ממסים צפויות להמשיך לעלות בקצב מתון בשנה הבאה על רקע העלאות שיעורי המסים הצפויות. יחד עם זאת, בתרחיש מרכזי, נראה שהיעד של גירעון ברמה של 3% תוצר בשנת 2014 הוא מאתגר מאוד.

המשך שיפור מתון בתנאים הפיסקאליים של ממשלת ישראל תומך ביציבות, ואף ירידה מסוימת, בפרמיית הסיכון של המדינה, כפי שמתבטא ברמת ה-CDS של ישראל בשווקים העולמיים אשר ירדה בשנה האחרונה מכ-155 נקודות בסיס לרמה של 111 נקודות בסיס, ובמרווח התשואות לפדיון בין האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ישראל לבין ממשלת ארה"ב, אשר נע בתקופה האחרונה סביב רמה של 100 נקודות בסיס בלבד (לעומת רמה של 200 נקודת בסיס במהלך הרבעון הראשון של השנה) ומשקפת רמה נמוכה יחסית בפרספקטיבה היסטורית.

היקף היצוא בחודש יולי הסתכם ב-3.6 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים), ומשקף חודש שלישי ברציפות של ירידה בפעילות היצוא וכן ירידה של 13% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתשע מתוך ארבע עשרה קבוצות היצוא אשר לגביהם עודכנו היקפי הפעילות בחודש יולי, חלה ירידה בפעילות לעומת החודש הקודם, ובמרבית הקבוצות חלה הרעה לעומת הנתונים אשתקד וכן גם בנתוני המגמה. הגורם אשר בלט בהשפעתו על היצוא הכולל של סחורות ביולי, בניכוי השפעות עונתיות, היה יצוא מוצרי הכימיקלים אשר הסתכם בכ-0.7 מיליארד דולר, המשקף ירידה בשיעור של 17.7% לעומת יולי אשתקד, וירידה של 27% לעומת הממוצע בחודשים ינואר-יוני.

מוקדם לומר האם מדובר בשינוי מגמה או שמדובר באומדן חסר של הלמ"ס (על רקע עיכוב בקבלת נתונים). בכל מקרה, מדובר בהיקף פעילות נמוך מאד ביחס להיקפי היצוא שנרשמו בחודשים האחרונים. בנוסף, המגמה השלילית ביצוא התרופות החריפה בחודש יולי. יצוא התרופות ירד בכ-57% ביחס ליולי 2012 לאחר שבחודשים יוני ומאי ירדה הפעילות בשיעורים של 37% ו-40% בהתאמה לעומת התקופות המקבילות אשתקד. יצוא המתכות ירד ב-11% לעומת אשתקד לאחר גידול שנתי בהיקפי הפעילות בשלושת החודשים הקודמים. בקבוצת יצוא המחשבים ומיכשור אלקטרוני נרשמה ירידה שנתית של 1% לאחר שחודשים פברואר-יוני התאפיינו במגמה חיובית אשר התאפיינה בגידולים שנתיים בשיעורים של 4%-10%.

הירידה בפעילות היצוא משקפת את החולשה בביקושים בעיקר מאירופה, צמיחה מתונה בארה"ב, וההאטה בפעילות בקרב המדינות המתפתחות. כמו כן, נראה שישנה השפעה של התיסוף הריאלי של השקל ביחס לסל המטבעות. המשך מגמה של ירידה בפעילות היצוא עשויה לגרום לעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה של המשק לשנים 2013-2014, שינויים בתוכנית הכלכלית של הממשלה, והמשך הרחבה של המדיניות המוניטארית של בנק ישראל. יחד עם זאת יש לציין כי לאחרונה נוספו אינדיקאטורים המעידים על שיפור בפעילות הריאלית הן בארה"ב והן באירופה, שותפות הסחר העיקריות של ישראל. המשך מגמת שיפור בכלכלות אלה יתמוך בהתייצבות ואף גידול בביקושים למוצרים ישראלים בחו"ל.

בניגוד למגמה השלילית ביצוא, פעילות היבוא עלתה בחודש יולי, חודש שני ברציפות, ובשיעור של 3% לעומת חודש יולי 2012 (נמוך ביחס לגידול השנתי שנרשם בחודש יוני: 6%). הגידול ביבוא נזקף לעלייה בביקושים לכל רכיביו המרכזיים. יבוא מוצרי הצריכה עלה ב-12.3% ביולי 2013 לעומת יולי אשתקד, ככל הנראה כתוצאה מביקושים למוצרי צריכה בסיסיים (הנתונים מעידים על ירידה בביקושים למוצרי בני-קיימא). פעילות היבוא של מוצרי השקעה (מכונות, ציוד וכלי תחבורה לסקטור העסקי) ממשיכה לעלות בקצב מתון מתחילת השנה מרמתה הנמוכה, ופעילות של יבוא חומרי גלם עלתה חודש רביעי ברציפות.

עקב הירידה ביצוא והעלייה בפעילות היבוא, הגרעון המסחרי עלה לרמה של 562 מיליוני דולרים לעומת 230 מיליוני דולרים בחודש הקודם. המשך מגמה של התרחבות הגירעון עשויה להקטין במעט את עוצמת הלחצים הפועלים לייסוף השקל.