כלל פיננסים בסקירה עולמית-יומית: היום אומנם לא האחד באפריל, אבל משום מה יש הרגשה כזאת באוויר, הרגשה כזאת שזה לא אמיתי: חברת הדירוג מוד’יס נזכרה אחרי חצי שנה של התמוטטות ביוון להוריד לה את דירוג האשראי בארבע דרגות, מ"השקעה" ל"זבל" (עכשיו נזכרים?), ביפן, שם הריבית עומדת על 0.1% והמשק מוצף בהלוואות, הודיעו כי יש להם תוכנית מהפכנית: לתת עוד הלוואות (אתם צוחקים נכון?), באירופה הפצועה מסתבר שהתפוקה התעשייתית בכלל המשיכה לעלות ??? (באמת?) עולם מוזר...
מכל הידיעות המגוונות, נתפסו המשקיעים דווקא להורדת הדירוג של יוון וזנחו הרבה נתונים טובים אחרים, בניהם: בסין, מדד האינדיקטורים המובילים הפתיע לחיוב, באירופה, נתוני תעשייה טובים מהצפוי, ובארה"ב, נתון מדד מנהלי הרכש לאזור ניו-יורק שצפוי להתפרסם היום ולאותת על התרחבות התעשייה האמריקאית. אלה רק חלק מהאינדיקטורים שמאותתים שהכלכלות הגדולות בעולם עדיין מושכות קדימה, אך הבורסות מצידן בירידות.
אומנם, מדד הפחד, ה-VIX, ירד גם אתמול, ל-28.6 נק’, לאחר שנע בתחילת החודש סביב רמת ה-35 נק’, אך כשהורדת דירוג די צפויה מחוללת כאלה שמות, מובן שהפחד עדיין כאן.
האירו שוב חוזר לרדת הבוקר (מסכן, הרגו אותו), והאג"ח הממשלתיות של מי שלא מסומנת עולות: אג"ח ל-10 שנים בארה"ב נסחרת כעת בעליה סביב רמה של 3.24% ושל יוון יורדת (התשואה עלתה ל-8.65%).
מודי’ס חתכה אתמול את דירוג האג"ח הממשלתיות של יוון בארבע דרגות – איזו "הפתעה"!
האנליסטים של חברת דירוג האשראי מוד’יס עובדים נורא קשה בזמן האחרון, כל כך קשה שלא מצאו זמן השנה לנתח את האג"ח הממשלתי ביוון. אבל, סוף סוף הם מצאו זמן והופתעו לגלות שמצבה לא טוב וצריך להוריד לה את הדירוג בארבע רמות מ- A3 ל- Ba1, דרגת "זבל". דווקא ההסבר של מוד’יס היה מעניין: היא ציינה כי הורדת הדירוג נובעת מחששות למצב החוב של יוון בטווח הבינוני ולא הקצר, ולמעשה, להערכתם "התוכנית מחסלת כל סיכון לחדלות פירעון עקב בעיות נזילות בטווח הקצר, ומעודדת יישום רפורמות מבניות אשר סביר מאוד להניח שיציבות לייצוב הוצאות מימון החוב לרמת שעמן ניתן להתמודד", כך שאני לפחות יצאתי מעודד מהניתוח למרות שהשווקים כאמור לא חושבים ככה בכלל. אולי זה בגלל שאני הייתי קודם מעט יותר פאסימי מהשוק לגבי יכולתה לשלם את החוב.
יפן משחררת כסף –אפשר להתחיל לשמוח?
אני מרגיש שקצת עבדו עלינו הבוקר עם התוכנית ה"חדשה" של הבנק המרכזי ביפן לתת הלוואות של 33 מיליארד דולר לחברות ביפן. הרי הריבית שם היא גם ככה אפסית (0.1%), וגם ככה ברור לנו שמדינה עם יחס חוב לתוצר של מעל 200% לא תעז לעלות ריבית – כך שהתוכנית גם לא שינתה ציפיות. אנליסטים אף טענו כי מדובר בסכום קטן ביחס להיקפי האשראי שם, כך שלא באמת יוכל להשפיע על עלות ההלוואות. אחרים אף טענו כי מדובר בצעד פופוליסטי על רקע הלחצים של ראש הממשלה החדש על הבנק המרכזי לנקוד בצעדים מעודדי צמיחה. בשורה תחתונה: לא מזיק, אבל גם לא עוזר יותר מידי.
המשבר באירופה, מסתבר, גם לא פוגע כ"כ באירופה
בעוד אנחנו מתלבטים אם המשבר באירופה יזלוג או לא יזלוג לשאר העולם, מסתבר שהוא אפילו לא זולג לתוך אירופה, כשאתמול מתפרסם נתון התפוקה התעשייתית בגוש האירו, ממנו עולה שזאת עלתה מעל לצפוי, ב-0.8% בחודש אפריל. "אם באזובי הקיר לא נפלה שלהבת, מה יגידו הארזים?":
סין, אלופת העולם בצמיחה מהירה, צפויה לשמור על מעמדה
טוב, סין בטוח לקחה משהו- הכלכלה הסינית, השלישית בגודלה בעולם, ממשיכה לטוס בקצבים מטורפים ומדד האינדיקטורים המובילים שפורסם שם הבוקר הפתיע בעלייה נוספת של 1.7% ומאותת שהיא לא מתכוונת להאט, זאת לאחר שבשבוע שעבר הפתיע נתון היצוא שזינק בכמעט 50% (YOY) וכמות ההלוואות עלתה גם היא מעל לציפיות המוקדמות. ואתם, במקום ליהנות ממשיכים להפריע עם תרחישי האימה שלכם על יוון. יאללה, הבנו שיוון בבעיה, נתנו לכם ירידות דו ספרתיות בבורסות העולם, מחקנו טריליונים משווי החברות, לא נראה לכם שמיצינו את התרחיש הרע? אם אתם בקטע של לחשוש אז אם כבר, אז לפחות לחשוש מהדבר האמיתי, מפגיעה בקטר, כלומר מסין. כל פעם שאתם מתחילים להסריט לכם במוח תרחישי אימה על יוון ואירופה תוסיפו לו את סין ותזכרו שירידת צמיחה של 5% ביוון, פורטוגל והונגריה, קטנה משמעותית מהשפעתה של עליית צמיחה של 1% בסין. ובכל מקרה, גם לא נכון עשות חישוב לינארי פשוט בין גודלן של המדינות הבעייתיות לבין גודל המשבר האפשרי:
הסיכוי להתפשטות המשבר אל בנקים
מצד אחד: רבים מתפתים למדוד את הנזק שיגרם מהמשבר ביוון בצורה פשטנית, כמו למשל לחשב: מה שיעור היצוא של ישראל למדינות הבעייתיות? בכמה הוא ירד? ולהניח שזאת תהיה פחות או יותר הפגיעה הישירה. בפועל, הביקוש העולמי גמיש וירידת מחירים קלה תגרור להסטת התוצרת העודפת למקומות אחרים בעולם ולא להיעלמותה, כך שהנזק איננו לינארי. הזמן שייקח להסיט את היצוא לא ארוך בהכרח מהזמן שיש לחוזי היצוא הקיימים. מצד שני, הפגיעה עשויה להיות גדולה הרבה יותר אם שחיקת מחירי האג"ח הממשלתיות תפגע במערכת הפיננסית (היקף החשיפה של הבנקים באירופה לכלכלות מוכות החוב של ספרד, יוון, פורטוגל ואירלנד מוערך ב-1.6 טריליון דולר) ודרכה תתנפח ותוביל למשבר גדול מחלקן היחסי של המדינות הבעייתיות.
נציג 3 אינדיקטורים לבחינת מצבם של הבנקים, שעל פניו אינם מאותתים לטוב, אך לכל אחד מהם עשוי להיות גם הסבר טוב יותר מ"משבר":
1. מכירת האג"ח של הבנקים הואטה במאי לקצב הנמוך ביותר מאז קריסת ליהמן ברדרס ב-2008 על רקע זינוק בתשואה העודפת שביקשו המשקיעים בהשוואה לאג"ח הממשלתיות – חברת ג’י-פי מורגן טוענת שהסיבה לפתיחת הפער הזה איננה הריביות הגבוהות מידי שדורשים מהבנקים אלא ריביות נמוכות מידי שדורשים אלה מהממשל.
2. הבנקים מפקידים סכומי שיא בבנק המרכזי של אירופה, מה שעשוי לאותת שהם חוששים לתת אשראי אחד לשני – זוהי כמובן אפשרות, אך אפשרות שנייה היא שהבנקים פשוט אינם זקוקים לכסף כשהכסף הפנוי של חברות ומשקי בית ברמות גבוהות מאד והן אינם זקוקים לאשראי.
3. עלות הביטוח מפני חדלות פירעון על האג"ח של הבנקים עלתה בשבוע שעבר לשיא. מדד מרקיט iTraxx של עסקות החלף של 25 בנקים וחברות ביטוח אירופיים טיפס ל-2.08% ב-8 ביוני, ומתקרב לרמה הגבוהה ביותר שנרשמה עד כה - 2.10% במארס 2009, כך עולה מנתוני ג’יי פי מורגן צ’ייס – עם זאת, עלות הביטוח עלתה לכל החברות ולא רק לסקטור הבנקאי, זאת על רקע אי הוודאות העולמית, כך שייתכן שמציגה חשש כללי ולא את המצב בפועל.
יתכן שההסברים התחליפים הללו הם סוג של השליה עצמית, לא ברור, אך מצד שני כדאי לחשוב עליהם.