כלכלני לאומי סבורים כי שיעור הריבית עשוי לרדת ברבע אחוז לפחות ב-12 החודשים הבאים. בנק ישראל הודיע ב-29 ביולי כי הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את שיעור הריבית לחודש אוגוסט על כנה, ברמה של 1.25%, בדומה לשיעור הריבית בחודשים יוני-יולי, וזאת לאחר שתי הפחתות הריבית הרצופות בנות רבע אחוז כל אחת אשר בוצעו בחודש מאי.
למרות החלטת הריבית הצפויה (בדומה לתחזית בנק לאומי וממוצע התחזיות של הגופים הפיננסיים), הרי שתנאי הרקע ומרבית הנימוקים אותם הציגה הוועדה המוניטארית במסגרת ההודעה שפרסמה, דווקא תמכו בהפחתת ריבית. ראשית, ציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים הנגזרות משוק ההון נמצאות מתחת למרכז יעד יציבות המחירים ברמה של 1.6%, ולא קיים חשש מפני לחצי אינפלציה בעתיד הקרוב. שיעור האינפלציה אף צפוי לרדת ברבעון האחרון לפני שיתחיל לעלות לכיוון מרכז יעד המחירים במהלך המחצית הראשונה של 2014. בנוסף, מניתוח ההתפתחויות הכלכליות בעולם עולה כי למרות המגמה המעורבת של הפעילות בארה"ב, אשר נוטה במתינות ובהדרגתיות כלפי מעלה בחודשים האחרונים, באירופה נמשכת סביבת המיתון וקצב הצמיחה בשווקים המתעוררים ממשיך להתמתן, דבר אשר גרם לקרן המטבע ולבנק העולמי לעדכן את תחזיות הצמיחה של הכלכלה הגלובאלית כלפי מטה. בעקבות ההתפתחויות בעולם, הבנקים המרכזיים ממשיכים להצהיר כי המדיניות המוניטארית המרחיבה תימשך לאורך תקופה ממושכת. גורם נוסף אשר לכאורה עשוי היה לתמוך בהפחתת ריבית בחודש אוגוסט הוא המשך מגמת ייסוף השקל, אשר היה מהגורמים המשפיעים על הפחתות הריבית בחודש מאי. מאז הדיון המוניטארי הקודם התחזק השקל מול הדולר בכ-1.4% ומול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-0.9%.
ריבית בנק ישראל הנומינאלית
מנגד, קיימים גם גורמים אשר תמכו בהותרת הריבית ללא שינוי. הגורם הכלכלי העיקרי שתמך בהחלטה הוא ההתייצבות בקצב הצמיחה במשק המקומי בחודשים האחרונים, המקבל ביטוי בנתוני המדד המשולב המתאפיין ביציבות ואף בשיפור קל על פי נתוני המגמה (ראה/י הרחבה בנושא זה בסקירתנו מה-24.07.2013). הוועדה המוניטארית ציינה בהודעתה גם את עדכון קצב הצמיחה של המשק באומדן השלישי של נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון, לרמה של 2.9% במונחים שנתיים לעומת קצב של 2.7% באומדן השני. גורם נוסף אשר תמך בהותרת הריבית על כנה הוא המשך המגמה של ביקושים גבוהים למשכנתאות.
שיעור הריבית עשוי לרדת ברבע אחוז לפחות ב-12 החודשים הבאים
הוועדה המוניטארית ציינה בהודעתה כי ההחלטה שלא לשנות את הריבית התקבלה לאור הגורמים שצוינו למעלה ולאור הפחתות הריבית שבוצעו לאחרונה והחל מיוני 2012 (הפחתת ריבית מצטברת של 1.25%). לפיכך, נראה כי הוועדה ביקשה לבחון את ההשפעות על המשק לפני קבלת החלטה על שינוי בגובה הריבית, בין היתר, מכיוון שרמת הריבית הריאלית הינה שלילית ברמה של כ-0.5% ומשקפת כבר כיום מדיניות מוניטארית מרחיבה מאוד ומוטב להמתין עם הורדה נוספת של שיעור הריבית בעת הצורך. החלטת הריבית הבאה תתקבל ב-26.08.2013 ותהיה תקפה לחודשים ספטמבר ואוקטובר (זאת כפי שבנק ישראל הודיע מראש לאור אי הסדירות בקבלת הנתונים ורמת הפעילות הנמוכה במהלך חגי תשרי). בהיעדר אירועים כלכליים חריגים עד מועד קבלת החלטה זו (ב-26.08.2013), בנק ישראל אינו צפוי לבצע שינויים.
הריבית הראלית של בנק ישראל
כלכלני לאומי סבורים כי התנאים הכלכליים במשק תומכים בהפחתה אחת נוספת של הריבית, לפחות. זאת, על רקע מספר גורמים, אשר חלקם צוינו למעלה, וביניהם, המשך הצמיחה המתונה וסבירות עולה להמשך מגמת ההאטה בפעילות הריאלית על רקע ההתמתנות בפעילות הצריכה הפרטית, ירידה בהשקעות, וחולשה בפעילות הייצוא אשר תושפע מהביקושים החלשים בעיקר מהמדינות המפותחות. כאמור, בנקים מרכזיים בעולם צפויים להמשיך את מדיניותם המרחיבה לאורך זמן ארוך, בעיקר במדינות המפותחות. גורם חשוב נוסף אשר עשוי לתמוך בהורדת ריבית הוא התיסוף הריאלי של השקל המושפע מהמשך תנועות ההון הנכנסות וגידול צפוי בעודף במאזן התשלומים, מגמה אשר צפויה להימשך.
כלכלני לאומי מעריכים כי בשליש האחרון של 2013 תהיה חזרה לסביבת אינפלציה נמוכה, דבר המעלה גם כן את הסבירות להפחתת הריבית לקראת סוף 2013.
מדד אמון הצרכנים ממשיך לרדת ומשקף התגברות של פסימיות בקרב ציבור הצרכנים
מדד אמון הצרכנים ירד בחודש יוני לרמה שלילית של 36 לעומת רמה של מינוס 32.1 בחודש מאי. יש לציין כי הנתונים אינם מנוכי עונתיות ומשקפים באחוזים את המאזן נטו של התשובות, החיוביות לעומת השליליות, בקרב המשתתפים בסקר. רמתו של מדד אמון הצרכנים בחודש יוני הינה אחת הנמוכות בשנתיים האחרונות. הרמה הנמוכה ביותר נרשמה בספטמבר 2012, בין היתר, כתוצאה מהתגברות הפסימיות בהערכות הציבור בהקשר של הקדמת הבחירות לכנסת (ההחלטה על הקדמת הבחירות התקבלה ב-9 באוקטובר), העלאת שיעור המע"מ ועליה ברמת המתיחות הגיאופוליטית.
על פי נתוני המדד, הגורמים העיקריים אשר גרמו לירידת המדד הם: התגברות בציפיות הצרכנים כי רמת החיסכון לא תעלה ב-12 החודשים הבאים, זאת עקב פגיעה בכוח הקנייה, על רקע העלאות המסים, וכן הירידה בהכנסה הפנויה; התגברות בציפיותיהם כי מספר המובטלים בישראל יעלה ב-12 החודשים הבאים על רקע ההתמתנות בצמיחת הפעילות הריאלית במשק.
מדד אמון הצרכנים
התרשים כולל את מאזן התשובות של המשתתפים בסקר לגבי שאלות על המצב הכלכלי של משקי הבית והמצב הכלכלי הכללי של המשק ב-12 החודשים הבאים. ניתן לראות כי נמשכת מגמת הגידול במספר משקי הבית המעריכים כי מצב המשק יחמיר ב-12 החודשים הבאים (נתוני המדד בחודש יוני משקפים רמת שפל). בניגוד לכך ובאופן מפתיע, חלה ירידה קלה ביחס לחודש הקודם במספר המשתתפים המעריכים כי המצב הכלכלי של משקי הבית יחמיר ב-12 החודשים הבאים. יש להניח כי מדובר בתיקון טכני לאחר הירידה החדה יחסית שנרשמה בחודש הקודם.
התגברות הפסימיות בקרב ציבור הצרכנים קיבלה ביטוי לאחרונה גם בנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי. על פי נתוני המגמה כפי שפורסמו על ידי הלמ"ס, בכלל קבוצות המוצרים והשירותים חלה התמתנות בקצב הרכישות השנתי בחודשים אפריל-יוני לעומת הקצב השנתי בחודשים ינואר-מרץ.
מנתוני הסקר ניתן ללמוד כי רמת הפסימיות בקרב ציבור הצרכנים ממשיכה לעלות ומגמה זו עשויה לגרום להמשך מגמת התמתנות בהיקף הרכישות של מוצרי בני-קיימא ב-12 החודשים הבאים, דבר אשר עלול לקבל ביטוי במגזר הצריכה הפרטית ובפעילות היבוא של מוצרי צריכה בתקופה זו.