חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) התש"ט 1949 קובע כי לא יפוטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו. כמו כן קובע החוק כי פיטורים אלה בטלים. בנוסף, אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים ולעניין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים- גם בתקופה של 30 ימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת תעסוקה שהוקמה מכח החוק.
חקירת מפקח מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה, רונן רובין, העלתה חשד כי עובד המשרת במילואים שהועסק ע"י חברת עמי מוצרי נוי בע"מ, פוטר בלא היתר מועדת התעסוקה. החשדות שבוססו, הובילו להגשת כתב אישום, ע"י משרד עוה"ד ישראל שניידרמן מטעם הלשכה המשפטית במשרד הכלכלה. מכתב האישום, המתייחס לנסיבות פיטוריו של עובד שהועסק כנהג בחברה עולה כי 14 יום בלבד אחרי שסיים את שירות המילואים, פוטר. זאת, מבלי שמעסיקו הגיש בקשה לוועדת התעסוקה הנדרשת כתנאי לפיטורים בתקופה המוגנת מפיטורים על פי חוק – 30 יום מתום השירות. לטענת הנאשמים, הפיטורים היו מוצדקים והכרחיים בשל אירוע במסגרתו נהג העובד, לכאורה, בשכרות ובכך העמיד את החברה ואת הציבור בפני סיכון בלתי סביר. הנאשמים גרסו כי לא הייתה כוונה פלילית בפיטורי העובד וכי נודע להם על החוק האוסר לפטר עובד בתקופה המוגנת, רק לאחר הפיטורים.
התובע בשם משרד הכלכלה, עו"ד ישראל שניידרמן, טען כי יסודות העבירה הוכחו במסגרת הליך ההוכחות שנוהל בבית הדין לעבודה ומעצם הוכחת דבר המודעות של המעסיק להפרת החוק. הוא הסתמך על חוק העונשין הרואה באדם אחראי לעבירות על פי חוק – גם אם לא היה מודע להם - אם לא עשה את הנדרש לבירור חובותיו כחוק. שופטת בית הדין לעבודה, רוית צדיק, קיבלה את עמדת התביעה מטעם משרד הכלכלה וגרסה כי היסוד הנפשי לביצוע העבירה חל בנסיבות העניין וכי יש להפעיל את חזקת ’העיוורון המכוון’ הנזכרת בחוק העונשין ובאמצעותה ליצור את המודעות הנדרשת. בפסק דינה, קבעה השופטת כי עצימת עיניים הינה חריג לידיעה ממשית של רכיב הכוונה הפלילית ודרך חלופית להוכחת הידיעה הממשית. זאת לאור העובדה כי למרות שהייתה מודעות לכך שאסור לפטר עובד סמוך לאחר חזרתו משרות מילואים, הנאשמים לא פנו לבירור חובותיהם על פי חוק ובפרט לגבי משך התקופה המוגנת במהלכה אסור לפטר עובד וכיצד עליהם לפעול כדי להכשיר את הפיטורים. לעמדת בית הדין הימנעות הנאשמים מלבחון את חוקיות פיטורי העובד הינה בגדר "עצימת עיניים", אשר משמעותה כי התקיים היסוד הנפשי הדרוש. גזר הדין לנאשמים יינתן על ידי בית הדין לעבודה בהמשך לטיעונים לעונש שנקבעו לתחילת ספטמבר (3.9.13).
עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית במשרד הכלכלה: "המחוקק ביקש להגן על חיילי המילואים במסגרת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), בין השאר מפני פיטורים בתקופה של שלושים יום לאחר תום תקופת המילואים. מעסיקים צריכים להבין שגם אם הפיטורים הם לטעמם הכרחיים ומוצדקים בנסיבות העניין, אין להתעלם מהוראות החוק ויש לנקוט בהליך הנכון, הכולל פניה לוועדת התעסוקה ולהימנע מפיטורים שלא כדין בתקופה המוגנת".
חזי אופיר מנהל אגף האכיפה במשרד הכלכלה: "אגף האכיפה ימשיך ויאכוף את חוקי העבודה ביתר שאת. אנו רואים בחומרה יתרה התנכלות לאנשי המילואים, במיוחד בימים שבהם סוגיית השוויון בנטל זוכה להכרה רבה."