כלכלני לאומי מוצאים כי פעילות היצוא לארה"ב והאיחוד האירופי במגמת ירידה. היקף יצוא הסחורות לארצות הברית ירד בחודש יוני לרמת שפל של 11 חודשים וזאת בניגוד להמשך מגמת השיפור המתונה בכלכלה האמריקאית. לא מן הנמנע שיש בכך תחילה של ביטוי להשפעת התיסוף של השקל ביחס לדולר במהלך השנה החולפת בשיעור של כ-13%. בסקירה שפרסמו הם מצביעים על כך שהמדד המשולב עלה בקצב איטי בחודש יוני ומשקף צמיחה איטית במשק ונתונים משוק העבודה מצביעים על חולשה בפעילות הסקטור העסקי. להלן הסקירה שפרסמו:
המשולב לבחינת מצב המשק עלה בשיעור של 0.1% בחודש יוני, בדומה לממוצע החודשי מתחילת השנה ולממוצע החודשי בשנת 2012. העלייה במדד המשולב והאינדיקטורים הכלכליים השונים אשר התפרסמו לאחרונה, מעידים על המשך הצמיחה של המשק, אך בקצב איטי. יחד עם זאת, אף שמדובר בקצב צמיחה איטי יחסית, הרי שמתחילת השנה הקצב נשמר. מנתוני הממוצע הנע, המופיעים בתרשים ומצביעים על המגמה בשלושת החודשים האחרונים לעומת שלושת החודשים הקודמים (הציר הימני שבתרשים), עולה כי במונחים רבעוניים חל שיפור קל בפעילות במשק, דבר אשר עשוי לקבל ביטוי, לא גדול ככל הנראה, בנתוני התוצר העסקי ברבעון השני של השנה.
בחינת רכיבי המדד המשולב מעידה על שונות בהתפתחויות של האינדיקטורים הכלכליים השונים המרכיבים את המדד. האינדיקטורים אשר תמכו בעליית המדד הם: רכיבי היבוא ומדד הפדיון בענפי השירותים. כפי שציינו בסקירתנו בשבוע שעבר, הגידול ביבוא מוצרי צריכה הינו תוצאה של גידול בביקושים למוצרי צריכה שוטפים ובסיסיים, כאשר הביקושים למוצרים בני-קיימא, הרגישים יותר למחזוריות כלכלית, ירדו ומעידים על העדפת ציבור הצרכנים לדחות ככל הניתן רכישות "גדולות" על רקע החולשה היחסית במשק וחוסר הוודאות הכלכלי.
הפדיון בענפי השירותים עלה בחודש מאי בהמשך לעיליה באפריל. יש לציין כי בחינת הנתונים הרבעוניים והשינוי השנתי מעידים על התמתנות בקצב הגידול בתחום זה. פעילות היצור התעשייתי עלתה בחודש מאי לאחר חודשיים רצופים בהם ירד המדד, והושפעה מעלייה בפעילות היצור המעורבת-מסורתית וירידה בפעילות הטכנולוגיה העילית. בצד השלילי בלטו נתוני יצוא הסחורות ושירותים, אשר רשמו ירידה חודשית שנייה ברציפות, והמשך חולשה יחסית בשוק העבודה.
נתוני התעסוקה שפורסמו לאחרונה מצביעים על מגמת יציבות עם נטייה כלפי מטה בשיעור המשרות הפנויות, בין היתר, כתוצאה מירידה במספר המשרות הפנויות בענף הבניה. בנוסף, ניתן לראות בתרשים כי בחודש אפריל נרשמה עליה מתונה במספר המשרות אשר גרמה להתמתנות בשיעור הירידה השנתי (המחושב לעומת התקופה המקבילה אשתקד); כפי שמוצג בתרשים, המגמה ארוכת הטווח הינה יורדת (ואף ב"אזור השלילי", דהיינו בירידה במספר המשרות) בהשוואה לנתונים אשתקד. חולשתו של שוק העבודה משקפת את הצמיחה המתונה במשק, וכפועל יוצא, ביצוע של תהליכי ההתייעלות במגזר העסקי לצורך מיתון הפגיעה ברווחיות החברות. מגמת החולשה בשוק התעסוקה צפויה להמשך לפחות בטווח הקצר ובהתאם להתפתחויות הכלכליות במגזר העסקי, ומגבירה את הסבירות להורדת ריבית לקראת סוף השנה.
היקף יצוא הסחורות לארצות הברית ירד בחודש יוני לרמה של 732.5 מיליוני דולרים (נתון מנוכה עונתיות, וללא יהלומים וכלי תחבורה), המשקפת רמת שפל של 11 חודשים וירידה חודשית שנייה ברציפות בהיקף הפעילות, וזאת בניגוד להמשך מגמת השיפור המתונה בכלכלה האמריקאית. לא מן הנמנע שיש בכך תחילה של ביטוי להשפעת התיסוף של השקל ביחס לדולר במהלך השנה החולפת בשיעור של כ-13%.
הירידה בפעילות היצוא לארה"ב נובעת בין היתר כתוצאה מירידה של כ-23% ביצוא של מוצרי תעשיות כימיות המהוות כשליש מסך היצוא לארה"ב. עם זאת, יש לציין את הגידול בעת האחרונה ביצוא מכונות וציוד חשמלי המהווה גם כן חלק מהותי בהיקף פעילות היצוא מול ארה"ב (כ-31%).
לאחר תשעה חודשי יציבות, עם נטייה חיובית בפעילות היצוא לאירופה, בחודש יוני נרשמה ירידה חודשית שנייה ברציפות. הירידה בהיקפי יצוא הסחורות עקבית עם החולשה הכלכלית השוררת באירופה המתבטאת בשיעורי אבטלה גבוהים וחולשה בצריכה הפרטית. יחד עם זאת, יש לציין כי נתוני מדדי מנהלי הרכש במגזר הייצור באירופה מלמדים על התאוששות קלה. המשך מגמה של שיפור בנתונים והתייצבות בכלכלת אירופה, עשויה לתמוך במקביל בביקושים למוצרי היצוא הישראלים. נציין גם שהתיסוף של השקל ביחס לאירו במהלך השנה החולפת היה קטן במידה ניכרת מן התיסוף של השקל ביחס לדולר ויתכן שהייתה לכך השפעה ממתנת מבחינה היקף ההחלשות של היצוא הישראלי לאיחוד האירופאי.
היצוא הישראלי של סחורות למדינות אסיה ירד במעט בחודשיים האחרונים, על רקע המשך מגמת ההתמתנות בקצב התרחבות הפעילות הכלכלית ביבשת, והסתכם ב-817 מיליוני דולרים בחודש יוני (נתון מנוכה עונתיות, ללא יהלומים וכלי תחבורה). למרות הירידה הקלה בפעילות בחודשיים האחרונים, עדיין לא ניתן לקבוע האם אכן חל שינוי במגמה. יחד עם זאת, יש לציין כי בחודש יולי, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עדכנה כלפי מטה את תחזיות הצמיחה של שתיים משותפות הסחר העיקריות של ישראל באסיה, הודו וסין (ושל כלל המדינות המתפתחות ביבשת אסיה) בפעם השנייה במהלך 2013. המשך מגמה של התמתנות בקצב הצמיחה, בין היתר כתוצאה מהתמתנות הביקושים הפנימיים באסיה, יכולה להיות גורם המביא להמשך ההאטה בפעילות היצוא ליבשת אסיה.