ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2012 ב -39.4 מיליארד ש"ח, וחלקה בתוצר המקומי הגולמי היה 4.2%.

 

 

על פי אומדנים ראשונים, בשנת 2012 עלתה ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים קבועים, ב -5.3%, לאחר עלייה של 3.8% בשנת 2011 ושל 1.3% בשנת 2010.

 

 

ההתפתחות במחירים קבועים משקפת עלייה של 5.9% בהוצאות למו"פ במגזר העסקי בשנת 2012 , בהמשך לעלייה של 4.2% ב -2011 ושל 1.4% ב -2010.
ההוצאה למו"פ אזרחי (במחירים שוטפים) במגזר העסקי - הכוללת, בהתאמה לחשבונות הלאומיים, גם את המו"פ המבוצע בבתי החולים הכלליים - הגיעה בשנת 2012 ל -33.4 מיליארד ש"ח, שהם 85% מכלל ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. יתר ההוצאה למו"פ בוצע במגזר ההשכלה הגבוהה - 12%, בממשלה (ללא מו"פ בבתי חולים) - 2%, ובמלכ"רים הפרטיים (ללא מו"פ בבתי חולים) - 1%.

 

 

עלייה בהוצאה למו"פ במגזר העסקי, ירידה בהוצאה למו"פ של המגזר הממשלתי

 

העלייה בהוצאה למו"פ במגזר העסקי משקפת עלייה ריאלית בענף שירותי התוכנה - 7.5% בשנת 2012, בהמשך לעלייה של 4.0% ב -2011. בענף המו"פ, הכולל חברות הזנק, מרכזי מו"פ בינלאומיים, חממות טכנולוגיות ומכוני מחקר, היתה עלייה של 5.8% בשנת 2012, לאחר עלייה של 5.0% בשנת 2011. בענפי התעשייה הייתה עלייה של 5.1% בשנת 2012, בהמשך לעלייה של 1.6% בשנת 2011.

 


ההוצאה למו"פ (השקעות בנכסים קבועים, ללא תשלומים לגורמי חוץ) במרכזי פיתוח של חברות בין-לאומיות הגיעה לכ -13.9 מיליארד ש"ח בשנת 2011, עלייה של 14.5% לעומת 2010, במחירים שוטפים. כל המו"פ המבוצע בחברות אלה מיועד לשימוש בחו"ל.

 


במגזר הממשלתי ירדה ההוצאה למו"פ בשנת 2012 ב -2.3%, לאחר עלייה של 3.4% ב -2011 וירידה של 3.3% ב -2010.

 


במוסדות להשכלה גבוהה הייתה עלייה של 2.6%, לאחר עלייה של 1.0% בשנת 2011.

 

 

במוסדות ללא כוונת רווח פרטיים עלתה ההוצאה למו"פ בשנת 2012 ב -5.4%, בהמשך לעלייה זהה בשנת 2011.

 

 


כ-47% ממימון המו"פ מקורם בחו"ל

התפלגות המימון לשנת 2010 מראה כי המגזר העסקי מימן 36.5% מכלל המחקר והפיתוח האזרחי בישראל, בדומה לשנת 2009 (37.4%). המגזר הממשלתי מימן, בעיקר באמצעות העברות למוסדות להשכלה גבוהה ולמגזר העסקי, 12.1% מההוצאה, בדומה לשנת 2009 (12.5%). המוסדות להשכלה גבוהה מימנו 2.2%, המוסדות ללא כוונת רווח הפרטיים 1.9% והמימון מחו"ל שהיה מיועד בעיקר למגזר העסקי, הסתכם בשנת 2010 ב -47.3%, בדומה לשנת 2009 (46.2%).

 

 

ההוצאה למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג בישראל הגבוהה מבין מדינות ה-OECD

 


בשנת 2011 הייתה ההוצאה למו"פ אזרחי בישראל 4.2%
מהתמ"ג והיא הגבוהה מבין המדינות החברות ב - .OECD
חלקה של ההוצאה מהתמ"ג היה מעל 3.0% בחמש מדינות: פינלנד (3.8%), קוראה (3.6%), שוודיה ויפן (3.3%) ודנמרק (3.1%).
ברוב המדינות הייתה ההוצאה בין 2.0% ל-2.9%, ביניהן: אוסטריה, אוסטרליה, איסלנד, ארה"ב, בלגיה, גרמניה, הולנד, צרפת ושוויץ,
וביתר - בין 0.6% ל-1.8%.

 

 

מימון מו"פ על ידי משרדי הממשלה מופנה ברובו לתמיכה באוניברסיטאות ובקידום טכנולוגיה תעשייתית

הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי הסתכמו בשנת 2012 ב -5.3 מיליארד ש"ח. הוצאות אלה כללו ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים מגורמים אחרים והעברות למימון מו"פ במגזרים אחרים, לרבות הוועדה לתכנון ולתקצוב של ההשכלה הגבוהה (ות"ת). רוב הוצאות המו"פ היו במשרד הכלכלה - 65% מהוצאות משרדי הממשלה למו"פ (ללא ות"ת). הוצאות משרד הכלכלה למחקר ופיתוח, במחירים שוטפים, עלו בשנת 2012 ב -14%.

 

 

פירוט הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי לפי יעדים מראה כי בשנת 2012 הופנו 46% מההוצאות לקידום הידע הכללי, שכולל ברובו את מימון הוועדה לתכנון ולתקצוב של ההשכלה הגבוהה ומגיע לאוניברסיטאות בישראל.
בנוסף, הופנו 38% מההוצאות לקידום טכנולוגיות תעשייתיות. עיקר ההוצאות בתחום זה היו מענקים, שנתן משרד הכלכלה לחברות עסקיות. 7% מההוצאות הופנו למחקרים לפיתוח החקלאות, 5% הופנו למחקרים בתחום השירותים החברתיים - חינוך, עבודה ורווחה, קליטת העלייה וכד’, ו -1% הופנה לפיתוח תשתיות (כולל מחקרים בתחבורה ותכנון עירוני וכפרי).

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש