ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ’ אבישי ברוורמן, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את תיקוני החקיקה שנועדו להביא לפתיחה של שוק הפס הרחב בתקשורת לתחרות (השוק הסיטונאי), מתוך חוק ההסדרים לשנים 2013-2014. ביוזמת היו"ר פרופ’ ברוורמן קבעה הוועדה כי הקריטריון המנחה לקביעת המחיר יהיה עלות השימוש בתשתית בתוספת רווח סביר לבעל התשתית. כאשר השר יוכל להשתמש בקריטריונים נוספים בהתבסס על נקודות ייחוס בהם התשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון, תשלום בעד שירותים אחרים ברי השוואה ותשלומים בעד שירות מקביל במדינות אחרות.
בפתח הדיון התייחס היו"ר ברוורמן לדברים שפרסם שר התקשורת גלעד ארדן בעמוד הפייסבוק שלו לאחר הדיון הקודם. היו"ר ברוורמן אמר כי "אפשר היה להבין מדברי השר כאילו חברי הכנסת נתונים ללחץ כבד מצד חברות התקשורת, וכי השר לא קיבל מחיאות כפיים כי אנחנו שפוטים של החברות. אולם חברי הכנסת שמו להם למטרה לקבל החלטה שתשרת את ציבור הצרכנים ואי אפשר להאשים אותם שהם לא למדו את החומר". השר ארדן הגיב ואמר כי "מה שכתוב בעיתון הוא לא הכי חשוב ולא כל כותרת משקפת את דעתי. הבעתי את מבטחי שחברי הכנסת יקבלו את ההחלטות הנכונות".
כמו כן דרש היו"ר ברוורמן להעביר לחברי הכנסת את העבודה שביצעה חברת פרונטייר לקביעת המחיר, כדי לקבל החלטה מושכלת, בהמשך לדיון הקודם בו דרשו חברי הוועדה ממשרד התקשורת לקבל את הפרטים המלאים של הרפורמה המתוכננת. "חברי כנסת שרוצים לעשות את עבודתם נאמנה צריכים לקבל את דוח", אמר. השר ארדן השיב כי העבודה של פרונטייר עדיין לא סופית וכי צריך להציג את המספרים בפני בזק והוט וכן בפני החברות שירצו להשתמש בתשתית, על מנת לשמוע את עמדתם של הצדדים. "המספר כפוף לשימוע שעדיין לא התקיים, ולפרסם מעכשיו מחירים לא סופיים זה מהלך שעלול לגרום נזק כלכלי בלתי מוצדק", אמר השר. אולם מאוחר יותר הסכים השר לאפשר לחברי הוועדה לעיין במודל שקבעה פרונטייר.
מנכ"ל הוט, הרצל עוזר, טען כי מצבה של הוט רע יותר לעומת סלקום ואורנג’ שמבקשות להיכנס לשוק. לדבריו, חברות הסלולר יכלו מזמן להשקיע בתשתית קווית ולא עשו זאת. הוא הוסיף כי חוסר הוודאות לגבי קביעת מחיר התשתית עוצר השקעה בתשתיות. "משרד התקשורת מציע למחוק את הנוסחה של עלות פלוס רווח סביר ולעבור לנקודת ייחוס שאני לא מבין מה היא", אמר. השר ארדן העיר כי בתחום הסלולר עוזר מוכר בנוסחה של עלות מינוס רווח ואפילו מפסיד. הוא הוסיף כי את האפשרות שיש להוט, למכור שירותי סלולר, אינטרנט וטלוויזיה, המשרד רוצה לאפשר לכל החברות. מנכ"ל 012, אורי וטרמן, אמר כי 012 לא הצליחה להגיע להבנה עם בזק לגבי מחיר השימוש בתשתית שלה, מאחר שלטענתו בזק לא מרגישה שיש תחרות. סמנכ"ל הרגולציה של בזק, שרון פליישר בן יהודה, טענה מנגד כי בזק לא הצליחה להגיע להסכמות עם פרטנר מאחר שהרגולטור משדר מסר של ערפל ואי וודאות, שגורם לחברות לחשוב שהוא יקבע מחיר נמוך יותר.
השר ארדן התייחס גם לנושא חישוב המחיר, ואמר כי המובל הבסיסי הוא עדיין עלות פלוס רווח סביר. אולם "חברות גדולות וחכמות יודעות להציג נתונים בדרך שונה, לכן הרגולטור צריך להכריע ואנחנו רוצים לאפשר דרכים נוספות לקביעת המחיר, כמו למשל נקודת יחוס עולמית", אמר השר. באשר למהירות הגלישה ציין שר התקשורת כי בכוונת המשרד להניע תהליך בשיתוף גוגל שיאפשר לעקוב אחר ממוצע מהירות הגלישה בפועל.
היו"ר ברוורמן והשר ארדן סיכמו להוסיף להצעה גם את הקריטריון של עלות פלוס רווח סביר. השר ארדן אף הצהיר כי זה הקריטריון העיקרי שהמשרד עובד לפיו, אולם אמר כי אם זה יקבע בחקיקה ניתן יהיה לעצור את הרפורמה באמצעות פניה לערכאות משפטיות. כאמור, הוועדה אישרה את הצעת הפשרה אליה הגיעו היו"ר ברוורמן והשר ארדן. ח"כ מיכל רוזין נמנעה בהצבעה וח"כ איציק שמולי התנגד. ח"כ שמולי טען כי משרד התקשורת מבקש סמכות בלתי מוגבלת וכי נקודת הייחוס שלפיה יוכל המשרד לקבוע בעתיד את המחיר היא לא ברורה ולא ניתן לדעת למה היא מתייחסת.