התייחסות צחי אברהם, אנליסט כלל פיננסים ברוקראז’ למניות המקומיות ביחס לתשואת אג"ח:
הירידות האחרונות של המעו"ף מתחת לרמת 1100 הנק’ הובילה אותו לרמת מחירים נוחה. ההשפעות העולמיות של ריבית נמוכה באופן ממושך ותנודתיות בשוק המניות, מעוותות את התשואות בשני האפיקים ואנחנו טוענים שהמשקיע המקומי יניב תשואה עודפת משמעותית אם יעדיף את ההשקעה במניות מקומיות איכותיות על פני האג"ח הממשלתית.
תשואה כפולה לשנה - לפחות
אנחנו חושבים שהטיעון נכון באופן כללי לסל המניות אבל מראים דוגמא פרטנית על מנת לחדד את הנושא. הבנצ’מארק שלנו הוא השחר 0219 שנסחר בתשואה של 4.6% ובמח"מ של 7 שנים. הפער בין תשואה השחר הזה לבין אחזקה מנייתית שמתחלקת בין בזק, בנק פועלים עזריאלי מאפשר למשקיע לקבל תשואה עדיפה של 5.5%-5% לשנה בהערכה שמרנית. השלישייה הזו צפויה להניב תשואה שנתית ממוצעת של יותר מ-10% לשנה והיא מבוססת על תשואה של 9.5% בבזק, 11% בבנק הפועלים ו- 10% עזריאלי אשר לוקחת את שנת 2010 כשנה מייצגת.
משחק פנים ישראלי
החשיפה של שלושת החברות הללו היא פנים ישראלית. כל אחת בתחומה, היא חברה מובילה בשלושה תחומים שמהווים את עמוד השדרה של המשק הישראלי. בזק בתחום התקשורת, הפועלים (או לאומי כתחליף אפשרי) בבנקאות ועזריאלי בתחום הנדל"ן המניב. (ראה הרחבה).
הסיכון קיים אבל הוא נשחק עם הזמן
החשש מפני ירידת שוויין של המניות (הפסד הון) הוא נכון אך תקף להשקעה לתקופה קצרה אבל גדול הרבה יותר דווקא בצד האג"חי. אחזקה של שלושת המניות עד תום תקופת האג"ח תוריד את הסיכון לרמה נמוכה מאד בעיקר משום, שמרווח הביטחון בתסריט הזה הוא רחב. אם כי כמובן אף פעם לא נעלם לחלוטין.
רגע, עוד לא הזכרנו את מרכיב האינפלציה
אם מכניסים למשוואה את השפעת האינפלציה הפער רק גדל. הכוח התימחורי של החברות הללו מאפשר לחברות הללו להעלות מחירים לאורך השנים. הן כחלק מהניסיון שלהם להצמיד את ההכנסות לאינפלציה והן כחלק מפעילות עסקית רגילה. הפער במקרה כזה עולה לשיעור של 8% (ראה הרחבה).
שורה תחתונה - ההשוואה בין תשואה גבוהה שמניבות מניות איכותיות לבין תשואה שקרובה לשפל היסטורי באג"ח הממשלתית מהוות יתרון משמעותי לטובת הצד המנייתי. תשואת האג"ח הקונצרני היא אולי גרועה אף יותר משום שהתשואה הנמוכה שלהן אפילו אינה מכסה את טיעוני הסיכון. זה הזמן להגדיל את מרכיב המניות שלכם ע"ח אגרות החוב.